הסימן הראשון לליקוי המאורות ההזוי שהתרחש אמש (ראשון) בלויטה בכפר סבא הופיע אצלי עוד לפני שריקת הפתיחה. העפתי מבט על הדשא, ואמרתי לחבריי ביציע שנראה כי המשטח בסך הכל במצב טוב לכדורגל. דקות לאחר מכן, הגיעה המסקנה הראשונה לערב המטורף - בוטניקאי או מנהל מגרש אני כבר לא אהיה בחיים האלו.
כל אלו שנהנים מאנליזה וסטטיסטיקות, יוכלו בוודאי להיווכח שהמצטיין בכל הנוגע לחילוצי כדור, משתי הקבוצות, היה עיגול האמצע והביצה הטובענית שהוא הכיל. בגדול, לא ברור איך אושר המשטח הזה למשחק כדורגל רשמי.
למרות זאת, מבחינת המשחק עצמו, דווקא הפתיחה הייתה סטנדרטית למדי - מכבי חיפה הסתגלה למשטח הדשא הזוועתי בעליל, עולה במהירות ל-0:1 משער של קינדה המצויין, למרות נסיונות כאלו ואחרים, היא גם הכפילה בפנדל (כפול בעצמו) של הבן האובד, תומר חמד, בין לבין ההחמצות מסמרות השיער שהתרגלנו לראות, בעיקר מפיירו, ובאופן כללי - אווירה נינוחה מאוד. שום דבר אאוט אוף דה אורדינרי, כמו שאומרים. איזי פיזי, מסתמן כמשחק לדפדף ולעבור הלאה לקראת טרנר.
גם למחצית השנייה אמנם עלתה מכבי חיפה מנומנמת, אבל בגדול, לא נראה שהפועל כפר סבא באמת יכולה לדגדג אותנו, אפילו בהרכב משני. דגו ערך חילופים בכדי לתת לשחקנים הבכירים לנוח ולאפשר עוד רגליים טריות, ונראה שאנחנו בשיוט של חצי שעה לקראת סיום.
הבן האובד חזר. תומר חמד (צילום: אלן שיבר)
ובכן, הפועל כפר סבא אכן לא דגדגה אותנו, היא פשוט נתנה לנו פצצה לתוך הפנים. שער מנייח, ולפני שהספקנו להבין מי נגד מי, עוד ספק עבירה ועוד שער מנייח, באדיבותו הרבה של איתמר ניצן. הלם לא מתחיל לתאר את מה שחשנו ביציע, לאור הפיאסקו שהתגלגל לו על הדשא. יותר מזה - זה לא היה מקרי, כפר סבא אשכרה השתלטה על המשחק וכל מצב שלה הוביל לפרפור חדרים. ההגנה הזכירה את התפקוד בימי אליסון דוס סנטוס, והכל נראה פשוט רע.
ואז, כמו שמש מבין העבים, הגיחה ההגבהה הנהדרת של גדי קינדה, היישר לראשו של גיבור הרגע, הבן האובד ששב הביתה, תומר חמד, שבדרמת גביע טיפוסית, העלה אותנו ליתרון 2:3, ברגע כל כך קסום ומיוחד. לא קישוט לספסל ולא נעליים, הבחור בא לעבוד ולתת הכל על הדשא, והוא גם נותן! הנה, זהו, נגמר. חלאס, אין סיכוי שמזה כפר סבא יחזרו כבר. נכון?
את התשובה לאוזלת היד, היהירות וההפקרות ההגנתית קיבלנו ממש בסמוך לבאזר, עם עוד מצב נייח, עוד טעות קריטית, ומשום מקום הגיח מר אור אינברום, מהמנחוסים הידועים של ימי האופל ושנות הקהת, ונתן עוד פצצה לתוך הפנים, הפעם אחת כואבת במיוחד - לא זו בלבד שסבלנו והתענינו מחצית שלמה של התפרקות מקצועית מול סוגרת הטבלה מהלאומית, עכשיו מחכה לנו חצי שעה נוספת לפחות של התענוג הזה.
ומה מעבר לחצי השעה הזו, זה כבר בכלל שיגעון משל עצמו. שני דו-קרבות רצופים של פנדלים היה משהו שממש גדול עליי. ועוד נגד מי...
המנחוס הגדול מכולם. אינברום (צילום: אלן שיבר)
למרבה הכלימה, נראה היה, לפחות בפתיחת המחצית הראשונה של ההארכה, שדווקא כפר סבא היא זו שרוצה להימנע מפנדלים, ועלי חטיב המשיך לטווח את השער מכל זווית. צלחנו, איכשהו, את החלק הראשון של ההארכה, במזל גדול מאוד.
למחצית השנייה, מכבי חיפה כבר עלתה עם גישת "מספיק עם זה ודי", והצליחה לסגור עניין בזריזות מול החבר'ה של כפר סבא שהפסיקו לנשום עצמונית. סוף הצליח לפרוץ את הסכר במהלך עוצמתי, וחלאיילי עשה את מה שחלאיילי עושה. איכשהו, יצאנו מהמשחק הזה עם תוצאה אסטרונומית ומופרכת לחלוטין. משחק בלי הגנות, משחק בלי דשא, משחק בלי משחק.
ובכל זאת, במצב שבו אתה על משטח דשא בלתי נסבל, מול שופט שבאמת עושה ככל שביכולתו לשרוק אך ורק שריקות לא נכונות, עם הגנה בלתי מתואמת ושוער בלתי כשיר, אתה צריך לדעת לשים הכל בצד, לתת עוד מאמץ ולהימנע מפאדיחה באמת בלתי מתקבלת על הדעת. ואת זה, למרבה ההקלה, מכבי חיפה הצליחה לעשות.
יודעים מה גרוע יותר מלהסתבך מול כפר סבא בהארכה מיותרת, מספר ימים לפני משחק בטרנר? לעוף מול כפר סבא בהארכה מיותרת, מספר ימים לפני משחק בטרנר. המכה המנטלית הייתה יכולה להיות כאן לא פשוטה בכלל. אין ספק, זה לא הועיל לנו מקצועית, כל ההתבחבשות הזאת והבושות באופן כללי, אבל ההתעשתות במחצית השנייה הצילה אותנו ממשהו גרוע בהרבה, גם לטווח הארוך יותר.
ובאמת שחבל על ההסתבכות הזאת, כי היו מספר הופעות טובות בירוק אתמול - גדי קינדה ריקד על המגרש והפליא בנאמבר התעמלות אמנותית אחרי השער, ליאור קאסה נראה מבטיח מאוד, כמובן שתומר חמד עם צמד ומשחק חכם ומצוין, נראה כאילו מעולם לא עזב. אם יש רווח שנוכל לקחת מאתמול, זה בהחלט חזרתו של הילד מטבעון לעניינים, וכמובן, את הכרטיס לשלב הבא.
רקד על הדשא. קינדה
בראש אלו שירצו לשכוח את כל המאורע אתמול ניצב, כמובן, איתמר ניצן. צריך לומר - רק בשער אחד מהשלושה יש לו אשמה ישירה, בבעיטה החופשית, כמובן, וההגנה שלנו בנייחים לאחר היציאה של פרנזי ושימיץ' הייתה מחרידה בואכה טעונה בדיקה של וייצמן יער, אבל באופן כללי - ההדיפות לא טובות, ההגנה מפוחדת, הכל נראה רעוע ומתפרק כשהוא נכנס לשער. עוד לפני שספגנו, במחצית הראשונה, היו לא מעט כדורים ששרקו ולא זכו להתייחסות שלו.
כאמור, ישנו נוהג שהתקבע בשנים האחרונות, להקצות את שוער המשנה למשחקי הגביע. לאור ההופעה האחרונה, הייתי שוקל לשנות אחד משני הדברים - את הנוהג, או את זהות שוער המשנה. עדיפות אישית לאופציה השנייה, לצערי. עם כזאת יכולת, אין מה בכלל לנסות לזכות בתואר הזה, שגם ככה איננו מבקר תדיר אצלנו.
לסיכום, ברור לחלוטין שהיה עדיף אם היינו שמים את השלישי, מוציאים את הרוח ממפרשי המשחק ושומרים כוחות בדרך יעילה יותר, אבל ערבים מהסוג הזה, שבהם הפייבוריטית הברורה באופסייד על עצמה, המגרש זוועתי והטעויות משתוללות משני צדי המגרש - אלו הם הערבים מהם עשויים סיפורי גביע קלאסיים. זה קרה לקבוצות גדולות לפנינו, וזה יקרה אחרינו, ויקרה שוב גם לנו בעתיד.
אולי הרמה הייתה נוראית ברוב שלבי המשחק, אבל עם תשעה שערים בנדנדת מהפכים, ים של מצבים ודרמה של 120 דקות, זכינו לחוות קלאסיקת גביע ישראלית ומשחק מטורף, שעוד נדבר עליו שנים רבות. אה, וגם עלינו שלב, שזה, בגדול, הדבר היחיד שבאמת חשוב בכל הגישעפט הזה.
יום רביעי, טרנר. אם אתם צריכים אותי להבין מה המשמעות של המשחק, ומה יקרה אם נשחק שם כמו ששיחקנו אתמול, אתם כנראה לא באתר הנכון ולא בענף הנכון.
נתראה שם, ובתפילה ותקווה שנשמע כבר בשורות טובות בנוגע לאחינו המוחזקים בעזה.
שבוע טוב וירוק, תחזירו אותם אלינו.