הובלה מסוכנת: הריקשות כבשו את ת"א

הגדרה
רכב תפעולי הוא כלי תחבורה ממונע המיועד להסעת נוסעים, שינוע מטענים וגרירה, שהשימוש בו מותר אך ורק בתוך אזור תפעולי -  שטח מוגדר אשר רק בו רשאי לנוע הרכב התפעולי, שנתון תחת אחריותו של מפקח מיוחד והוא זה אשר קובע באזור את כללי הנסיעה, את מהירויות הנסיעה וכדומה. אי לכך, עד לפני מספר שנים, כלים אלו נמצאו בשימוש ענפי בשטחי תעשייה, לוגיסטיקה, תפעול, בנייה, חקלאות, וביטחון.

מה השתנה
בחמש השנים האחרונות, השימוש ברכבים אלו, שאינם טעוני רישוי, ונהיגתם לא מצריכה רישיון נהיגה, זלג מתחומי שטחים אלו לתוככי המרחב העירוני. חברות ובתי עסק רבים, בעיקר באזור תל אביב, עושות בו שימוש לצורכי שינוע והובלה של סחורות וכלים שונים, ובכללן גם חברות הקורקינטים השיתופיים השונות.

לכאורה כולם נהנים: גודלן הקטן יחסית של הריקשות מאפשר לנהגים שלהן לזוז בחופשיות יחסית ברחובותיה הצפופים של תל אביב ולמצוא חניה בקלות, מה שמתורגם לקיצור זמן המשלוח. גודלו והגדרתו כרכב תפעולי, מאפשר לנהגיה אף לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית. לצד זאת, גם הצרכן נהנה: המשלוח שכולל טובין שאינו ניתן לשינוע בדו גלגלי, מגיע אליו במהירות והחיסכון בעלויות התפעול (ביטוחים, רישוי, מנוע חשמלי), מתורגם לעיתים גם להוזלת המחיר לצרכן.

הבעיה
ההפקרות סביב אכיפת החוק יוצרת מצב בו חלק מנהגי הריקשות מרשים לעצמן להפר את חוקי התנועה, לעיתים קרובות, תוך ביצוע עבירות תנועה חמורות, בלא שהם נענשים על כך. בה בעת, לאור העובדה כי שיעור ניכר מאותם נהגים, הם עובדים זרים או פלסטינאים, שמועסקים כפרילאנסרים, קיימת בעיה לקבל מהם פיצוי, במקרה שגרמו לנזק גוף או רכוש.

על פי הערכות, בתל אביב נעות למעלה מ-3,000 ריקשות, מה שמסומן על ידי אור ירוק כבעיה חמורה ביותר "ישראל הופכת למדינת עולם שלישי בכל הקשור לתחבורה. אנחנו נחשפים לכלי רכב חדש שפוקד את מרכזי הערים – אותן ריקשות שמקובלות בארצות המזרח" מציין עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "בהיעדר מספר רישוי וחוקים ברורים גם המשטרה עומדת מהצד ולא מבצעת אכיפה שתחזיר את הסדר לכבישים ולמדרכות. לא ירחק היום ונמצא עצמנו כמו במחדל האופניים והקורקינטים החשמליים עם אלפים רבים של כלים ללא רישוי, ביטוח או רישיון נהיגה".

ואכן, תרבות הנהיגה של חלק מנהגי הריקשות, מזכירה בהחלט מדינות עולם שלישי. "הם משתינים מהמקפצה, עושים מה שבא להם", אומר לנו מתנדב במשטרת התנועה. "הם לא מצייתים לתמרורי אין כניסה, נוסעים על המדרכות, מעמיסים את הכלי במשקל שחורג משמעותית ממה שמותר. עזוב, הפקרות אמיתית", הוא מוסיף. לדבריו, "המשטרה לא ממש מתעסקת איתם, לפעמים היא עושה מבצעי החרמה אבל זו רק טיפה בים. וגם בהמון מקרים, בגלל שהם עובדים זרים, גם אם נותנים להם קנסות, לא אכפת להם". דבריו, מכעיסים מאוד את עו"ד יניב יעקב - "הכל נכון, למרות שכלי הרכב הזה כבר נמצא כאן כמה שנים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים התעלמו ורק אפשרו לתופעה להתרחב. את הכאוס הזה. חייבים לעצור ולוודא כי הריקשות נעלמות מהמרחב הציבורי וחוזרות למפעלים".

נפגעתם?
העובדה כי קיימת בעיה לאכוף את החוק על נהגי הריקשות, אינה הבעיה היחידה. "החברות הרי לא מעסיקות אותם באופן ישיר, אלא באמצעות מודל של פרילאנס, מה שמנתק במידה מסוימת את הקשר ואת האחריות שלהן כלפי נהגי הריקשה", מסביר עו"ד עימו שוחחנו. "טיפלתי במקרה בו נהג ריקשה פגע ברכב והוביל לפציעה. פניתי לחברת הקורקינט, והיא בלי למצמץ אמרה לי שהאחריות מוטלת במלואה על הנהג של הריקשה. היא נתנה לי את הפרטים שלו ואיחלה לי בהצלחה".

הטיפול בתאונה עם ריקשה אינו סיפור פשוט", מציין עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום הביטוח והנזיקין. במקרה של תאונת דרכים שהובילה לנזק לרכוש בלבד, במעורבות נהג ריקשה שפגע ברשלנותו בכלי רכב אחר, עומדות לרשות בעל הרכב הניזוק שתי אפשרויות - "הוא יכול לממש את זכאותו מכוח פוליסת המקיף ולתקן את הרכב על חשבון חברת הביטוח, ובהמשך לתבוע מהמזיק את הפסדיו (תשלום השתתפות עצמית והפסד הנחת היעדר תביעות). אפשרות נוספת היא לתבוע את נהג הריקשה על מלוא סכום הנזק". הבעיה היא כי כאמור, במקרים רבים, נהג הריקשה הוא עובד זר או פלסטינאי וקשה מאוד להביא אותו לכדי מצב בו הוא משלם על הנזק שגרם. "נהג רכב או רוכב דו גלגלי, מחוסרי ביטוח מקיף, שניזוקו, ימצאו את עצמם בסבירות גבוהה בסיטואציה בה הם ממתינים זמן רב לקבל פיצוי, שכלל לא מובטח שישולם להם במלואו", מוסיף עו"ד ורשה.

ומה יהיה גורלו של הולך רגל שספג פגיעה של ריקשה? מצבו עלול להיות בעייתי אף יותר. לשון החוק קובעת כי במקרה של פגיעה בהולך רגל ע"י רכב מנועי, חברת הביטוח שמבטחת אותו בביטוח מקיף, תחויב לשלם פיצוי לנפגע, ללא כל קשר לשאלת האחריות לתאונה. אי לכך, אף אם הולך הרגל חצה את הכביש באור אדום, בשעת לילה, בעודו לבוש שחורים, והכל תוך שהוא משוחח בטלפון, עדיין – הוא בהכרח יקבל את מלוא הפיצוי, בהתאם לחומרת פציעתו והשלכותיה התפקודיות והכלכליות. אלא שריקשות אלו, שמוגדרות כרכב תפעולי, אינן ברות ביטוח חובה ולפיכך, במקרה של תאונה, הגורם אותו ניתן לתבוע הוא הנהג עצמו : "סכום הפיצוי בנזקי גוף יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים ואף יותר. אף אם נהג הריקשה אותר, הסבירות כי הוא יוכל לעמוד בסכום כזה – קטן", מציין ורשה.

הפתרון
וכיצד פותרים את כל התסבוכת? "חקיקה ברורה ואכיפה אגרסיבית נדרשים כדי לעצור את התופעה המסוכנת והמטרידה הזו כבר עכשיו לפני שיהיה מאוחר" מציינים באור ירוק.

בינתיים, אפשר להתנחם בעובדה כי אחת מחברות הקורקינטים כבר מבצעת בחודשים האחרונים פיילוט שבמסגרתו השינוע מבוצע באמצעות רכבים חשמליים ייעודיים, כדוגמת אלו של Goupil, עם רישוי צהוב ותקני. האם שאר החברות מכלל הענפים ילכו בעקבותיה? ימים יגידו.


*** עולם הרכב של ערוץ הספורט משיק ערוץ WhatsApp חדש בו נעסוק בכל מה שקורה בתעשיית הרכב העולמית, שוק הרכב המקומי וגם בספורט המוטורי, עם ידיעות שיגיעו אליכם היישר ממערכת "עולם הרכב". הצטרפו בלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו ללחוץ על הפעמון ***