אחרי העזיבה של עומרי גלזר, הפועל באר שבע הלכה בקיץ על בטוח בין הקורות. היא צירפה את מי שנחשב לשוער הישראלי הבכיר בשוק, אופיר מרציאנו, ואף ריפדה אותו בחוזה לשלוש שנים. מרציאנו בן ה-34 הגיע אחרי סיבוב של שמונה שנים באירופה, כולל הצלחה אדירה בהיברניאן ומעבר ענק למועדון הפאר פיינורד, איתו זכה באליפות. למרות העזיבה של השוער הבכיר לכוכב האדום בלגרד, נראה היה שאליניב ברדה יכול להיות רגוע בעמדה הזו.
אבל המציאות היכתה במרציאנו ובברדה מהר מאוד. הקבוצה דשדשה בהכנה, ואז הגיעה התבוסה 6:0 בגביע הטוטו למכבי ת"א, והביטחון ירד. גם ההמשך לא היה אידיאלי, ואז הגיע ההפסד להפועל פתח תקווה, ואיתו גם הפציעה הקשה ברצועות הקרסול בעקבות התיקול של עידן ורד. "כולם היו מתחת לרמתם באותה תקופה, אי אפשר להפיל את התיק על שחקן. אחד אף אחד לא פגע", אמרו במועדון.
גם מרציאנו לא עמד בציפיות ממנו. חוסר הביטחון בכל מערכי הקבוצה פגע בו. מעבר לכך, ההחלמה מהפציעה התארכה ובמשך חודשיים הוא נעדר מהמגרשים (כולל התקופה של המלחמה). אחרי שהחלים, מרציאנו הספיק לעמוד בשער בשני משחקי אימון לפני החזרה לליגה, אבל החדות לא היתה אותו דבר. הוא לא היה כשיר במאה אחוז, והרגישו את זה גם באימונים. בסופו של דבר קיבל ברדה החלטה מקצועית לתת צ'אנס לניב אליאסי, שנראה יותר חד באימונים ועמד בשער עם חזרת הליגה מול מכבי חיפה.
מרציאנו ישב על הספסל בעוד ב"ש המשיכה להתדרדר וספגה סדרה של הפסדים. זה לא עזר לו לחזור לשער, ובנוסף, באחד האימונים, הוא נפצע שוב באותה רצועה, ובצורה חמורה יותר ושוב יצא לשיקום של חודשיים. הפעם הוא עשה במכון מחוץ למועדון והיה די מנותק. אמנם הוא עדיין היה מגיע למשחקים, אבל לא היה נמצא כל השבוע בבית האדום.
ברביעי האחרון מרציאנו חזר לאימונים מלאים והוא עשוי להיות בסגל כבר בשבת נגד מכבי פ"ת. בקבוצה אוהבים אותו ומכבדים אותו, אבל לכולם כרגע ברור שגם אם הוא כשיר, כרגע אליאסי השוער הראשון. ברדה לא יגע בו. ב"ש, כידוע, הצליחה להשאיר מאחור הדשדוש בפתיחת העונה ונמצאת כעת במומנטום אדיר של 11 ניצחונות רצופים ואליאסי הוא חלק מההצלחה.
מרציאנו ראה הכל בכדורגל וכבר ישב במשך תקופות ארוכות על הספסל בהולנד, כך שהסיטואציה מוכרת לו. הוא גם יודע שלפעמים צריך לחכות להזדמנות הנכונה. כך היה גם בהולנד וגם בנבחרת. הכדורגל דינמי ונזיל מאוד, והוא נמצא בעמדת המתנה.
ברדה. מאמין באליאסי (דני מרון)
בעמדת המתנה (אלן שיבר)