אחת הקלישאות הגדולות ביותר של מנהלים ישראליים, ממפקדים בצבא ועד למעסיקים כאלה ואחרים, היא ש"אנחנו בוחרים את האנשים בפינצטה". הניסיון לשכנע שיש סיבה לכך שמישהו הגיע למקום מסוים, וזו לא יד המקרה. עם זאת, יש מקרים שהקלישאה מתאימה. מעברו המסתמן של ענאן חלאיילי לאוניון סן ז'ילואז הוא בדיוק כזה.
חלאיילי עומד להיות הרכש היקר ביותר של המועדון הבלגי בכל הזמנים, קבוצה ששייכת לבעלי ברייטון, טוני בלום ומשמשת כמעין מועדון בת שלה והפכה לחממת פיתוח שחקנים בפני עצמה. הוא לא יעבור לליגה הבלגית בשביל התקדמות כלכלית, אלא במחשבה על העתיד, וכך גם סן ז'ילואז. היא מאמינה שתוכל למכור אותו בסכום גבוה בהרבה.
מאניבול, גרסת הכדורגל
טוני בלום, הבעלים של ברייטון ומי שקנה במקור את סן ז'ילואז, נחשב לאחד מאנשי ה"מאניבול" של הכדורגל. בדומה לגישה המהפכנית של בילי בין לבייסבול, כפי שנכתב בספר ההוא של מייקל לואיס או בסרט של בראד פיט, הוא לוקח שחקנים אלמונים והופך אותם לכאלה ששווים מיליונים. מוייסס קאייסדו ואלכסיס מקאליסטר מברייטון נחטפו בידי צ'לסי וליברפול, הבלוז שברו את שיא ההעברות על מאמן עם גראהם פוטר שלו. שלושתם, אגב, נראו טוב בהרבה אצל הקבוצה המקורית.
השקעות נכונות וסביבה תומכת העניקו למועדון, שלא זכה באליפות מאז 1935, עליית ליגה ובשנה לאחר מכן את המקום השני בבלגיה והופעה ראשונה בכדורגל האירופי מאז 1965. הוא ושותפו, אלכס מוזיו, ביצעו בסן ז'ילואז מה שהם עשו בברייטון, כשהפכו קבוצה מהליגה השלישית לאחת הגדולות בליגה האנגלית בזכות נתונים ומבט מקיף על השחקנים.
סיפור ההצלחה הגדול ביותר של סן ז'ילואז הוא, כנראה, דניז אונדב, שחקן החודש הטרי בליגה הגרמנית במדי שטוטגרט (שיכולה להגיע בזכותו לליגת האלופות). אונדב הגיע לבלגים כשהם היו בליגה השנייה, מ-SV מפן, קבוצה מהליגה השלישית בגרמניה, בזמן שהוא עבד במפעל ייצור במקביל לקבוצה הסמי-מקצוענית. "המספרים שלו פשוט קפצו מהמסך, הוא נראה כבר אז כאילו הוא יכול לשחק בליגות הבכירות של אירופה", אמר עליו מוזיו, כיום הבעלים של המועדון ושותפו של בלום. הוא העלה את סן ז'ילואז ליגה, עבר ממנה לקבוצת האם ברייטון וכיום שווה 17 מיליון יורו.
"לא מלאכים, כן נשמות טובות"
באופן טבעי, סן ז'ילואז מוצאת את עצמה מחליפה שחקנים בתדירות גבוהה, כששחקניה הצעירים מצליחים לפרוץ קדימה לליגות הגדולות של אירופה. גם אם חלאיילי לא יעשה מסן ז'ילואז את הקפיצה לברייטון, הוא יכול למצוא את עצמו מתקדם סטייל בוניפס, שעבר לליגה הגרמנית. המנהל הספורטיבי של הקבוצה, כריס אולאפין האירי, סיפק זווית על הדרך בה הקבוצה מחתימה שחקנים בפודקאסט "Training Ground Guru".
"התפקיד הראשון שלי בקבוצה היה ליצור תרבות כדורגל, כזאת שמצד אחד תתאים לשחקנים שיגיעו ומצד שני תהיה חזקה בפני עצמה. אנחנו דורשים מהשחקנים להיות ישירם, מחויבים, אמיצים, בעלי תשוקה וצנועים. אלה לא רק סיסמאות שמודבקות על הקיר במתחם האימונים, אנחנו ממש מבררים עם המאמנים הקודמים של השחקן", אמר.
ההצלחה של נבחרת הנוער במונדיאליטו וגישת המשחק של חלאיילי כנראה היו סימן לכך וגם המעבר מההרכב לספסל בחיפה, הלחץ במועדון הגדול וההתמודדות המוצלחת שלו עם בצורת ארוכה. "אנחנו לא מחפשים בני אדם מושלמים, אנחנו מחפשים אנשים עם התכונות האלה. לא מלאכים, כן נשמות טובות", הוסיף אולאפין.
"לוקח לנו שבועות לחקור את האישיות שלהם. אנחנו רוצים שחקנים שיהיו פתוחים לאימון. אנחנו מדברים עם אנשים ספציפיים בסביבת השחקן", המשיך אולאפין. "אנחנו מחפשים ערכים משותפים בין שחקנים, בלי קשר למדינות שהם מגיעים מהן. אנחנו משתפרים כל הזמן בניסיון לבנות התאמה קבוצתית וגישה, וזה השלב הראשון בפנייה עצמה לשחקן. מעבר לזה יש את תהליך איסוף המידע".
נתונים, נתונים, נתונים
זה רק השלב הראשון. ברייטון ידועה במאגרי המידע העצומים שלה על שחקנים, משהו שקיים גם בסן ז'ילואז ומתבסס על הנתונים האינסופיים שיש מסביב לעולם. ייתכן כי שיתוף הפעולה החדש של המנהלת עם חברת אופטה, אגב, סייע כאן ברמה מסוימת. "יש הרבה מאוד מידע, הרבה מידע שאנחנו לוקחים בעצמנו. נשיא המועדון עבד בנתונים במשך 20 שנה, אנחנו מחשבים דברים כולל ההסתגלות לליגה והמקום אליו אנחנו רוצים ללכת", ציין אולאפין.
בוניפס, הכוכב הגדול ביותר שיצא מסן ז'ילואז, הגיע אליה אחרי שנה בה הבקיע שישה שערים ובישל אחד נוסף בליגה הנורבגית החלשה. מספרים כמו מסירות מפתח, הצלחה בדריבלים או בעיטות למסגרת גם לא היו יוצאי דופן, מה שעשוי להעיד על כך שסן ז'ילואז רואה דברים שנמצאים מעבר לסטטיסטיקה של אוהדי ופרשני הכדורגל.
"יש לנו מערכת סינון שמתאימה את השחקנים לדרישות שלנו, משם למה שריאלי לנו ואז אנחנו רואים את השחקנים עצמם ומבינים איך הם יתאימו. בסוף נכנס המרכיב האישיותי. ראש הנתונים של מנצ'סטר סיטי לשעבר אמר לי שמה שאנחנו עושים באמת יוצא דופן. אין לנו את התקציב שיש לקבוצות אחרות בבלגיה", המשיך האירי.
"אנחנו יכולים להסתכל על כל מקום בזכות המידע שלנו, ואנחנו לא מגבילים אף אחד או שופטים ליגות", ציין אולאפין במה שייתכן והיה רמז על הליגה הישראלית. "אנחנו שמים דגש על שחקנים שיכולים לזכות בכדור ולצאת איתו בצורה מהירה, שחקנים מהירים במעבר ושחקנים מהירים. אלה הנתונים הראשונים שאנחנו מסתכלים עליהם", המשיך.
כשחושבים על ענאן חלאיילי, המהירות וההשתלטות המהירה על הכדור הם מהדברים הראשונים שקופצים. הוא אמנם לא היה עובד מפעל כמו אונדב ולא היה שליח כמו טדי טאומה, הקפטן שנמכר ב-3.9 מיליון יורו, אבל הוא עבר את הסינון הייחודי של סן ז'ילואז.
כשמועדונים מחתימים שחקנים זה נעשה לפעמים באמצעות סוכנים, סקאוטים, קשרים או רצון אישי של המאמן. ההליך ההפוך של הבלגים – קבוצה שקודם כל עושה רשימות של 35-40 מועמדים לפי נתונים, רק אז רואה אותם, רק אז מראיינת את כל מי שהיא יכולה סביב השחקן ורק אז מנסה להחתים אותו – הוביל אותה לאחד המועדונים היעילים ביותר והחכמים ביותר בכדורגל האירופי. היא לא מוציאה הרבה כסף גם עכשיו, אבל כל יורו שהיא הוציאה הפך לשניים או שלושה נוספים.
יכול להיות שזה גם מה שיקרה עם חלאיילי. יכול להיות שהם דוחפים להחתים אותו עכשיו מתוך אמונה שרק האולימפיאדה לבדה תקפיץ את השווי שלו בכמה מיליונים נוספים. אם מועדון כל כך מוצלח משקיע בך כל כך הרבה מחשבה, אז אתה כנראה בדרך ליעד הנכון.