בישראל עמנואל שארפ הוא עדיין "הבן של", כי ככה זה כשאבא שלך הוא אחד הסמלים הגדולים בתולדות מכבי תל אביב, אבל באמריקה בנו של דרק האגדי הוא כוכב מכללות בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת יוסטון, שמדורגת ראשונה מבין כל הקולג'ים במדינה, מחזיקה במאזן 3:30 ושואפת לזכות בקרוב באליפות ה-NCAA.
שארפ (20, 1.93 מ'), יליד ישראל, מסומן כמי שאמור לפתור את מצוקת הקליעה בנבחרת ולהפוך לצלף של הכחולים-לבנים. בדיוק כמו אביו, מדובר בגארד שנולד לקלוע ולא מפחד מהרגע, כפי שכבר הוכיח בקיץ 2019 כשהשאיר את נבחרת הקדטים בדרג הבכיר וסיים כמלך הסלים של אליפות אירופה עד גיל 16, רק שהיורש לא מתכוון להסתפק בתהילה אירופאית או ישראלית.
בעונתו השנייה במדי ה"קוגארס", שארפ קולע למעלה מ-12 נקודות בממוצע למשחק (הקלע השלישי בטיבו בקבוצה), זוכה לשבחים בארצות הברית ומתקדם אל עבר המטרה שלו - ה-NBA. אתמול בלילה (בין שישי לשבת) הוא קלע 17 נקודות (4 מ-8 משלוש) בניצחון 59:82 על טקסס טק שהעלה את יוסטון לגמר טורניר ה"ביג 12", שייערך בין שבת לראשון, נגד אייווה סטייט.
בשבוע הבא ייצא לדרך טורניר ה-NCAA שכל אמריקה מחכה לו, כאשר שארפ וחבריו יקוו להיות השורדים האחרונים שמניפים את התואר היוקרתי ב-8 באפריל. רגע לפני שלבי הנוקאאוט המכריעים, שארפ העניק ראיון בלעדי לערוץ הספורט בו דיבר על הדרך המיוחדת שלו בעקבות אביו, טורניר המכללות, ה-NBA, הנבחרת, מכבי תל אביב ועוד.
עבור כל אלה שעדיין לא מכירים אותך כמו שצריך - מה הם צריכים לדעת עליך?
"אני שחקן מצוין וקשוח, אנשים נהנים להיות סביבי, אני לוחם על הפרקט, משחק חזק, קלעי, שומר טוב וגם אבא שלי היה שחקן מעולה".
איך היית מתאר את עצמך במילה אחת?
"מלהיב".
התפוח לא נפל רחוק מהעץ בסיפור שלך...
"זאת באמת ברכה להיות הבן של אבא שלי וללכת בדרכו. אני זוכה ללמוד ממנו המון, אני הולך בעקבותיו מאז ומתמיד, כשהייתי קטן יותר רציתי להיות כמוהו. הוא מדריך אותי לאורך כל הדרך ואני מעריך כל רגע ורגע".
יש לך זיכרונות מאבא שלך במדי מכבי תל אביב?
"כן, המון. אני זוכר שמכבי זכתה באליפות, לא בטוח אם בישראל או ביורוליג, והייתי על הבמה ביחד עם אבא שלי בזמן שהניפו את הגביע. אני זוכר את כל הקונפטי, יש לי את התמונה הזו בטלפון, היא גם הייתה בעיתון".
לא לכל שחקן יש אבא שהוא אגדת יורוליג. אתה מרגיש את היתרון הזה ברמה המקצועית?
"בהחלט, לא לכל אחד יש הזכות והפריבילגיה הזו. מאז שאני זוכר את עצמי אבא שלי נותן לי טיפים וזה ממשיך עד היום - אני מדבר איתו לפני ואחרי כל משחק. הוא אומר לי מה הוא רואה על המגרש ואיך אפשר להשתפר. זו ברכה שיש לי אבא כזה מאחוריי".
אם אגיד לך שתהיה לך קריירה זהה לזו של אביך, אתה חותם על זה או שואף גבוה יותר?
"אני ללא ספק שואף גבוה יותר. גם אם תשאל את אבא שלי הוא יגיד לך שהשאיפה היא להתעלות עליו. מאז שאני ילד הוא אמר לי את זה, הוא רוצה שאהיה יותר טוב ממנו. לשם אני שואף. כל אחד היה רוצה שתהיה לו קריירה ארוכה ומלאת תארים כמו זו של אבא שלי, אני רוצה את זה ועוד יותר. אני חושב שזה טוב שלשם אני מכוון".
"כשהייתי קטן רציתי להיות כמו אבא שלי"
"זו ברכה להיות הבן שלו. אני שואף לקריירה גדולה יותר"
לפני שנה שוחחתי במדיסון סקוור גארדן עם שחקנה של ניו יורק ניקס דאז קוונטין גריימס (בוגר אוניברסיטת יוסטון), שהחמיא לך ואמר שאתה צריך לכוון ל-NBA. מה אתה צריך לעשות כדי לעמוד במטרה הזו?
"אני צריך להפוך לשחקן מלוטש ומגוון יותר. זה משהו שבא עם ניסיון ודקות משחק. ברגע שאסיים את התקופה שלי ביוסטון, אני מאמין שאהיה שחקן כזה. אני סומך על התהליך, עובד קשה מדי יום, שומר על הגישה שלי ונשאר אופטימי".
"מארץ' מאדנס" זה הזמן לרגעים אייקוניים וסלים מטורפים. אתה חולם על סל ניצחון בטורניר המכללות?
"בטח, אני חושב שכל שחקן חולם לקלוע סל ניצחון בשלבי ההכרעה של ה-NCAA. אני מקווה שהמשחקים שלנו לא יהיו כל כך צמודים ושלא נצטרך בכלל סל ניצחון, אבל אם כן - אשמח להיות זה שקולע אותו".
גם אתה, כמו אבא שלך, לא מפחד מהרגעים הגדולים ואוהב לקלוע סלי קלאץ'. זה גנטי?
"מאז שאני צעיר זה הפך לחלק מהאישיות שלי. אני אוהב להיות זה שלוקח את הזריקות המכריעות, הביטחון שלי גבוה ואין לי בעיה להיות זה שכולם סומכים עליו. זה התחיל בחטיבה, אחר כך בתיכון ואפילו בקולג' היו לי כמה סלי קלאץ'".
בעונה שעברה הייתם מועמדים לזכות במכללות, אבל הודחתם בשמינית הגמר אחרי הפסד מפתיע למיאמי. מה אתה והקבוצה למדתם מאותה הדחה ואיך זה חישל אתכם?
"השתפרנו מבחינה מנטלית. הגישה שלנו במשחק האחרון לא הייתה זהה לזו שליוותה אותנו כל העונה שעברה וזה התנקם בנו. השנה אנחנו מאוד מאוחדים, משחקים באינטנסיביות בכל משחק ומוכנים ברמה המנטלית".
אין לקבוצה שלכם פרוספקט NBA בכיר ואם תזכו ב-NCAA תהיו האלופה הראשונה מאז 1976 בלי שחקן שנבחר בסיבוב הראשון של הדראפט באותה שנה. עד כמה זה הופך את החבורה שלכם לעוד יותר מיוחדת ומה זה מלמד עליכם?
"מה שמייחד את אוניברסיטת יוסטון זה התרבות, בקושי היו כאן פרוספקטים נוצצים. זה לא משנה מי בקבוצה שלנו כי אנחנו תמיד נשחק אותו דבר תחת קואץ' קלווין סמפסון. בין אם יש לנו שמות גדולים או לא - חשוב להישאר יציבים ולשמור על הגישה שלנו לאורך הטורניר".
ברמה האישית והקבוצתית, אפשר לומר שכל דבר חוץ מזכייה ב-NCAA יהיה אכזבה?
"כן. מהרגע שהקבוצה הזו החלה לרוץ ביחד בקיץ המטרה שלנו הייתה אליפות. כל דבר חוץ מאליפות יהיה מאכזב. בלי עין הרע. אני חושב שיש לנו קבוצה שיכולה ללכת עד הסוף".
"חולם על סל ניצחון, אבל מקווה שהמשחקים לא יהיו כאלה צמודים" (Getty)
אתה עוקב אחר הכדורסל הישראלי? רק אתמול דני אבדיה הגיע אליכם ליוסטון ורשם 24 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים
"כן, אני גם מכיר את דני מגיל צעיר, שיחקתי נגדו. הוא שחקן מצוין ולאחרונה הוא משחק ממש טוב. לא דיברנו תקופה, אבל אני צופה בהיילייטס שלו באינסטגרם".
נראה אותך ואת אבדיה משחקים ביחד בנבחרת ישראל?
"אני מקווה. אני רוצה לשחק בנבחרת ישראל, אני רק צריך למצוא את הזמן. בקיץ הקרוב אני יודע שיש לנו הרבה אימונים, כבר בשלב מוקדם וזה מתנגש עם נבחרת ישראל. נראה אם יהיה לי זמן או לא".
מאמן הנבחרת אריאל בית הלחמי אמר שהוא עוקב אחריך. אחרי שתסיים את התקופה שלך בקולג', אתה מתכנן ללבוש את המדים הכחולים-לבנים על בסיס קבוע?
"אני עדיין לא חושב יותר מדי רחוק, אני מנסה להסתכל על כל שנה בנפרד ולהתמקד בה. אני עוד לא יודע מה יהיה איתי ומה יהיו התוכניות שלי".
שוחחת עם מישהו מהנבחרת או מאיגוד הכדורסל בישראל?
"לא באופן אישי, אבל אבא שלי נמצא בקשר קרוב עם הרבה אנשים משם והוא מעדכן אותי".
מכבי תל אביב פנתה אליך?
"אני לא יודע. כל מה שקשור לישראל עובר דרך אבא שלי, אבל הוא לא אמר לי משהו לגבי זה".
כמעט 20 שנה חלפו מאז נס ז'לגיריס. אני מניח שצפיתם בזה בבית פעם או פעמיים
"זה אחד הסלים הכי גדולים שראיתי. הייתי ילד כשזה קרה, אבל תמיד כיף להסתכל אחורה ולראות. בכל פעם שמציינים את יום השנה לנס ז'לגיריס אני צופה שוב ברגע הזה".
כמו שאתה יודע אבא שלך הוא אגדה ביד אליהו. היית רוצה להיכנס לדלתות ההיכל ולשחק במכבי תל אביב?
"לא הייתי אומר שזאת מטרה שלי, אבל כמובן שאם האופציה תהיה קיימת ולא אשחק ב-NBA - אני לא אסרב. לא אלבש את הספרה 6 שלו, אני אהיה 21 או 7, אלה המספרים שלי".
יש אפשרות שתשחק בישראל במועדון שהוא לא מכבי ת"א?
"כן, זה תלוי מה תהיה הסיטואציה הטובה ביותר עבורי. אין לי קבוצה ספציפית שאני רוצה לשחק בה. אני רוצה להיות במקום הטוב ביותר בשבילי".
"אני רוצה לשחק בנבחרת ישראל. מכבי? קודם NBA" (קרדיט: FIBA)
כרגע רק ה-NBA בראש שלך?
"בהחלט, אני מכוון ל-NBA ואחר כך נראה מה יקרה ומה תהיה האופציה הטובה ביותר עבורי".
איך אתה מדמיין את המסלול שלך? כבר החלטת לאיזה דראפט אתה מכוון?
"אני עדיין לא יודע. אני חוזר לקולג' בעונה הבאה, אז זה תלוי באיך שאשחק ואיך שארגיש בסיום עונת 2024/25 או 2025/26. אתקדם משנה לשנה".
מי המודל לחיקוי שלך ב-NBA?
"אין לי כרגע, אני צופה בכולם ומנסה לקחת משהו מכל אחד. גדלתי על צ'ונסי בילאפס, טרייסי מקגריידי, פול פירס, קיירי ארווינג ודמיאן לילארד. יש הרבה שחקנים שאני אוהב".
אתה יודע כמה השלשות הפכו לחלק משמעותי מהכדורסל של היום. איך אתה רואה את עצמך משתלב ב-NBA בעתיד?
"אצטרך להיות קלעי שלשות יציב יותר ואני מנסה להשתפר בזה, ביחד עם ההגנה".
תחרות שלשות בינך לבין אבא שלך. מי מנצח היום?
"אני מנצח בקלות, אין ספק".
תחרות שלשות בינך לבין אבא שלך בשיא. מי מנצח?
"קשוח... אני חייב ללכת עם עצמי, הוא היה קלעי מצוין, אבל התלמיד יעלה על מורו".
ברמת הטכניקה של הקליעה - איך היית משווה בינך לבין אביך?
"קודם כל אבא שלי הוא זה שלימד אותי הכל לגבי קליעה. הוא לימד אותי לרווח את האצבעות, לעקוב אחר הזריקה ולהשתמש ברגליים. אני חושב שהוא קופץ יותר גבוה בזריקה, הסגנון שלי פחות שגרתי בעיניי. המכניקה שלנו פחות או יותר זהה".
אחיך די ג'יי דיבר איתך על המלחמה בישראל?
"אני מדבר איתו הרבה ומוודא שהוא בטוח. הוא לא סיפר לי יותר מדי על מה שקורה. זה עצוב עבור שני הצדדים, אני מתפלל למען כל הקורבנות".
אתה רואה את עצמך כאמריקאי-ישראלי? וכמה אתה מרגיש ישראלי בתוך תוכך?
"כששואלים אותי מאיפה אני, אני אומר שאני אמריקאי עם אזרחות כפולה ושנולדתי בישראל. אני אוהב את ישראל, את האוכל, את התרבות, את החופים, את אוהדי הכדורסל, הכל. האווירה נהדרת ואני פשוט אוהב את ישראל".
לסיום, מה אתה רוצה לומר לאנשים בישראל שעוקבים אחריך ויעקבו עוד יותר לקראת שלבי ההכרעה ב-NCAA?
"תודה לכולם על התמיכה, אני שמח שאתם עוקבים אחריי וצופים בי. תמשיכו לצפות כי אנחנו הולכים לזכות באליפות המכללות".
נשאר ביוסטון. יגיע לעונה הבאה כאלוף מכללות? בקרוב נגלה (Getty)