מכונית ביצועים חשמלית: 650 כ״ס ו-78.5 קג״מ. 3.4 שניות ל-100 קמ"ש ו-260 קמ"ש מרביים. אמולטור שמדמה גיר אמיתי, צליל ורטט כאילו הגיעו מהמסלול של פרארי. עיצוב קרבי מרהיב מבחוץ ומבפנים. מצבי נהיגה לדריפטינג ויכולות מסלול... כן כן, יכולות מסלול.
הרשימה הזאת היא רק חלק קטן ממה שהעמיסה N - חטיבת הביצועים של יונדאי - על הבייבי האחרון שלה, האיוניק 5N, שהושק בשבוע שעבר בספרד. וככל שהמפרט שלה מרשים, חשובה ממנו היא ההבטחה של N לשמור במכונית על ערכי הליבה שלה שהם, אם "נאמלק" את הרשימה המלאה, כיף מוטורי לא מתנצל. במכונית חשמלית, צריך להדגיש, קל לייצר הספקים תאוצה ומהירות אבל קשה מאוד עם עניין הכיף. יציאה מטורפת או פלייסטיישן תלת ממדי? ערמת מספרים סינטטית ונטולת כיסוי או מכונית מסלול שלא רואה בעיניים? ארזנו את נעלי הנהיגה וטסנו למסלול פארק מוטור קסטיולי שליד ברצלונה כדי לחפש תשובות.
VIDEO
בין M ל-N
עוד הרבה לפני שרואים את המכונית, קשה כאמור שלא להתרשם מהנתונים הטכניים שאת חלקם פירטנו בהתחלה. כדי להשלים את התמונה נוסיף שההספק האדיר מועבר לארבעת הגלגלים דרך שני מנועים - קדמי ואחורי, הסוללה בקיבולת 84 קוט"ש, אמורה לפי נתוני היצרן להספיק לטווח של 448 ק"מ. כל זה, עם כל הכבוד, לא שובר שוויון, וכאן N זורקת על השולחן את האסים שלה עם הבטחות לא רק ליכולות אלא גם להרבה כיף מוטורי, שהוא מצרך נדיר בחשמליות.
איך משיגים אותו? ב-N מדברים על הכיול אבל גם על הרבה יכולות ״בנזין״ שהחשמלית מקבלת. דוגמאות בולטות הן האמולטור של הגיר ומצב דריפט שמשנה את חלוקת המומנט בין הצירים ו״מתחפש״ להנעה האחורית. זה כמובן מעלה את השאלה כמה ״אמיתיות״ יכולות להרגיש תכונות מלאכותיות שמוסיפה אלקטרוניקה? נעסוק בזה בהמשך.
על הכביש
כמו באחיות ה״רגילות״, תא הנוסעים נוח ומרווח ובמרכזו מסך מוארך שמתחלק בין לוח מחוונים למסך מרכזי עם ממשק משתמש שאומנם מתבסס על המערכת המוכרת והנוחה של יונדאי, אבל בשל כמות האופציות התפריטים והכיוונים, הוא מורכב הרבה יותר לשימוש ומחייב התרגלות. המושבים הם מושבי "באקט" עמוקים וקצת נוקשים (ללא כיוון חשמלי במפתיע), חומרי הדיפון נעימים למגע ומשדרים איכות, והבידוד מצוין. את ההבדל בהשוואה לאחות הרגילה ניתן לראות בעוד שלל כפתורים על ההגה (שעליו יש לא פחות משלושה כיתובי N משתנים) שאמורים להעביר את הנהג מעולמות ה"ירוק" והשמירה על הסביבה לעולמות ה"פטרולהדס". עמדת הנהיגה עמוסה, צבעונית ובוטה, אבל איכשהו לא עוברת את גבול הטעם הטוב ונשארת מזמינה ומבטיחה.
כמו כל מכונית ביצועים ה-5N נוקשה ופסי האטה או בורות במהירות עירונית מרעידים את תא הנוסעים. בכביש הבין-עירוני לעומת זאת, התחושה חלקה ונעימה. בשני המקרים אם מתחשק לכם קצת חולגניות רמזורים, הגעתם למקום הנכון. 609 סוסים מתוך ה-650 שיש, ידהרו לכביש בלי שום עכבות. אם זה לא מספיק למישהו, תוכלו לקבל עוד 41 סוסים בלחיצת כפתור והמתנה של כמה עשיריות השנייה. ואם התפריטים מדאיגים אותכם בהקשר הזה, אז הכפתור נמצא על ההגה וצבוע באדום בוהק.
בכל אופן, התאוצה ל-100 קמ"ש נמשכת כאמור קצת פחות משלוש וחצי שניות (בלחיצה על כפתור NGB) וגם הנתון הזה לא ממחיש את הקצב הבלתי נתפס שבו ה-5N שועטת לטריטוריות שנמצאות צפונית מאוד ל-200 קמ"ש. וכן, בשלב הזה נאלצנו לעצור בצד כדי לחפש בתפריטים איך מכבים את שלל החיוויים והצפצופים שמתריעים שזה מסוכן / לא חוקי / לא אחראי. ולפני המנה העיקרית עוד נקודה; ה-N5 היא מכונית ביצועים, אבל הם לא באים על חשבון השימושיות היום-יומית בדמות נסיעה לעבודה, ביקור בסופר או הקפצת הילדים לחוג. אהבתי.
על המסלול
בפיט מחכות לנו ה-חמשNים. תדרוך, מאבק בתפריטים בחיפוש אחר נטרול התערבות מערכות הבטיחות, ואנחנו יוצאים להקפות חימום והיכרות. המסלול מעולה, עם קצת יותר מ-4 ק"מ ושילוב בין עקומות מהירות וטכניות וישורות תאוצה. החימום נגמר, הקצב הולך וגובר והאיוניק 5N מתחילה לחשוף את יכולותיה.
בואו נתחיל עם הצד שהוא לגמרי "מכונית". ההספק האדיר מעיף את ה-N5 בישורות לקצב בלתי נתפס והוא מתבטא גם בעקומות שבהן - בדחיפה החוצה מהאייפקס, שני המנועים שיוצרים הנעה כפולה מספקים עוצמת הצמדה אדירה. כיול המתלים משובח והישבן יושב חזק במקום ורק מניפולציות של ממש משחררות אותו להיגוי יתר, וגם הוא מינורי. אבל ההפתעה הגדולה היא היכולת של הכיול להתמודד עם המשקל. ה-N על סוללתה, שוקלת 2.2 טון, לא בדיוק המשקל האופטימלי לדוגמנית מסלול. ישנן סיטואציות שבהן מרגישים את המשקל הזה, בניסיון לתקן תוך כדי עיקול למשל, אבל במקומות החשובים באמת כמו בהעברות עומסים מצד לצד, הוא לא מורגש. ההסבר הוא כנראה מרכז הכובד הנמוך שנובע ממיקום הסוללה בתחתית המרכב.
וכאן מגיע תורו של הפלייסטיישן. בואו נתחיל בזה שהחשמלית הזאת מגיעה עם צלילים ורטט הישר ממסלול הניסויים במארנלו, וזה ממש בקטנה יחסית ליתר הפיצ'רים. כך למשל לחיצה על אחד מכפתורי ה-N על ההגה מעבירה את המכונית ל"מצב גיר" שנשלט עם שני מנופים סטנדרטים מאחורי ההגה. ויזואלית, לוח המחוונים מתחלף למד טורים ענק והסאונד מזנק בכמה דציבלים; אבל השינוי היותר מהותי הוא בהתנהלות של האוטו, כולל חיקוי של עקומת מומנט של מנוע בעירה – מטורים נמוך עם תגובת דוושה מתונה, דרך בלימת מנוע בהרמת דוושה ועד החיתוכים והרעידות של מנתק ההצתה הדמיוני אי-שם סביב 8,000 סל״ד דמיוניים לא פחות. על המסלול זה מרגיש כל-כך אמיתי שקשה לקלוט שמאחורי כל זה מסתתרים מתכנת קוריאני וכמה מעגלים מודפסים.
המסלול אפשר לנו לבדוק עוד כמה אלמנטים שיושבים על התפר שבין מכונית למתכנת. כמו למשל הכפתור האדום על ההגה שמאפשר לשחרר לגלגלים עוד 41 כ״ס לכמה שניות (מדהים על מסלול), בקרת שיגור (תחזיקו טוב טוב את הסתימות שלא יעופו) ומצב הדריפט שרק המדריך של יונדאי הצליח לחלץ ממנו תוצאות ראויות. נמתין בקוצר רוח לעדכון גרסה.
השורה התחתונה