אנחנו רואים רק את התוצאה. בסוף זה בלתי נמנע. חיים שלמים ושעות מחייהם של אלפים מסתכמים בשאלה הספורטיבית האולטימטיבית "כמה – כמה", וגם אם אנחנו רואים תקציר או את המשחק עצמו אנחנו רואים רק את המוצר המוגמר. איך ג'וד בלינגהאם או לברון ג'יימס נראים על הפרקט ביום שלישי בתשע בערב שעון מקומי.
אנחנו לא רואים את הדרך. מה שקורה באימונים, ההקרבות שהספורטאים צריכים לעשות, החיים עצמם שמובילים לתחנה הסופית. זה נכון בכל תחום, מספורט, דרך מוזיקה ועד הכתבה אותה אתם קוראים כעת, ולכן צריך לפעמים להפנות זרקור לכיוון ההפוך. פנימה. במקרה שלנו, אנחנו הולכים לכוון הכי פנימה שאפשר. הולכים להיכנס לצלחות של הכוכבים הגדולים ביותר בעולם.
ספורט, אין מה לעשות, הוא מאמץ פיזי. הכושר של שחקנים הוא אחד הדברים שיכולים להכריע קריירות שלמות או לשנות אותן, בפרט במקרה של ניקולה יוקיץ', ילד שמן ושחקן שלא הצליח להחזיק יותר מדי על הפרקט. הוא הפך לאחד השחקנים בכושר הטוב ב-NBA, מה שמאפשר לו להעלות הילוך אחד ברבע הרביעי בזמן שאנתוני דייויס היה עם הלשון בחוץ, בזכות ניצול חכם של האנרגיה על הפרקט ושינוי בהרגלי התזונה. השינויים האלה רלוונטיים גם במקרה של שחקנים כמו קווין דוראנט ויאניס אנטטוקומפו שהעלו מסה, וגם במקרה של שחקנים כמו כריס פול שמצאו דרך להאריך את הקריירה.
"יוקיץ' גילה שהוא יכול להטביע"
יוקיץ' הוריד כ-10 ק"ג של שומן במהלך ארבעה חודשים, בזמן הקורונה, מה שהפך אותו לשחקן שסחף את הנאגטס לגמר המערב ומשחקן טוב מאוד שמתקשה בהגנה ל-MVP פעמיים, אלוף והשחקן הטוב בעולם. מערכת היחסים הטובה שלו עם פיליפ איישנברגר, מאמן הכושר של דנבר, אחראית לשינוי.
"הוא התחיל להרים משקולות אחרי כל משחק", אמר איישנברגר לרמונה שלבורן מ-ESPN. "הפסקנו עם החטיפים, הפסקנו עם הבירות, הפסקנו עם הסודה. הדבר היחיד שהיה מותר לו זה מיץ תפוזים והמאכלים שאמא שלו הכינה כשהיא הגיעה מסרביה. הוא יזם את הדברים האלה בעצמו". השינוי לקח כמה שנים, כשיוקיץ' הלך להרים משקולות אחרי 64 דקות במשחק 4 ההארכות המפורסם בין דנבר למינסוטה ב-2019, אבל השיא הגיע בקורונה.
איישנברגר אמר ש"יוקיץ' אמר לי שהוא הוריד 10 קילו, עוד לפני הקורונה, ואז הופתע שהוא יכול להטביע". הסרבי ממעט לעשות את זה, חלק מאותה שמירת אנרגיה שמאפשרת לו להעלות הילוך ברבע האחרון, אבל המסר עבד. "יוקיץ' הצליח ללמוד איך להרגיל את הגוף שלו לכמויות מסוימות של אוכל, עבר לתזונה שמתמקדת בעיקר בוויטמינים והציב דגש על אימוני גמישות וניידות", כתב התזונאי גרג טימבר.
יוקיץ`. משלב תזונה עם משקולות (Getty)
"לא רציתי לאכזב אותו", אמר יוקיץ' עצמו. "אפילו נתתי לו לבחור מה אני אוכל. התייחסתי אליו כמו בן משפחה. הוא מבין אותי, הוא יודע מתי אני משקר. הוא נותן 100% כדי לעזור לי, אני לא יודע אם אי פעם אוכל להודות לו מספיק. לפניו שתיתי יותר סודה ממים". בדומה למערכת היחסים המפורסמת בין מייקל ג'ורדן לטים גרובר, מאמן הכושר המפורסם של שיקגו בולס, הקשר האישי הזה נחשב למה שהביא את השינוי והפך את יוקיץ' מעוד שחקן טוב לאחד שאולי עוד ייזכר כאחד מ-10 הגדולים בהיסטוריה.
מעבר לכך, לשינוי הזה הייתה השפעה על יוקיץ' כמנהיג. "ברגע שהוא התחיל להתאמן בצורה הזאת הוא העביר מסר. כולם התחילו להתאמן כמוהו", אמר ג'מיר נלסון ששיחק לצידו והגיע לגמר עם דווייט הווארד ואורלנדו של 2009. "לא חשבתי שהוא מסוגל לשינוי הזה". ג'מאל מארי התחזק והפך לאחד הגארדים הפיזיים ביותר בליגה, מייקל פורטר ג'וניור פיתח מסה משלו ויחד עם קנטביוס קלדוול-פופ וארון גורדון לדנבר יש יתרון פיזי בכל עמדה, אולי להוציא הסדרה המתקרבת מול מינסוטה.
השפעה דומה ניתן למצוא אצל לוקה דונצ'יץ', כוכב דאלאס. מהתמונות הוויראליות בהן תועד עם נרגילה דונצ'יץ' הוריד ממשקלו במהלך הקיץ האחרון, בו תועד כמי ש"התאמן כמו מטורף". דאלאס עצמה שיפרה את המעטפת, כשההבדל הורגש גם אצל חברו קיירי אירווינג. אירווינג הפך לוויראלי בפני עצמו לאחר שאכל בננה על הספסל של ברוקלין כדי לשבור את צום הרמדאן, וכעת בדאלאס יש לו שף שמכין ארוחות מטעמו.
התפקיד של המעטפת משמעותי מאוד. עברו כמעט 30 שנה מאז שג'ורדן אכל פיצה משפחתית לבדו, חטף קלקול קיבה וניצח את יוטה ג'אז. היום לכל קבוצה יש שפים ומאמני כושר, אבל החיבור האישי בין מאמן הכושר לבין השחקן יכול להכריע שושלות. במקרה של גרובר הוא אולי היה שווה כמה טבעות לפיל ג'קסון עם מייקל וקובי בראיינט, במקרה של דנבר, איישנברגר הוא אולי אחד האנשים החשובים ביותר בשושלת.
צוברים מסה
קווין דוראנט יאניס אנטטוקומפו העלה 22 ק"ג של שרירים מאז הגעתו לליגה והפך לאחד השחקנים החזקים ביותר בה. קווין דוראנט העלה בין 12 ל-15 ק"ג, ומעבר לשניהם ויקטור וומבנייאמה בדרך הנכונה ונראה חזק בהרבה לעומת מה שהיה במטרופוליטנס לפני שנה בלבד. זה צד אחר של השפעת המשקל והאימונים על שחקנים, וכזה שיכול לשנות קריירות.
דוראנט. עבד קשה כדי לחזק את הגוף (Getty)
דוראנט, למשל, מחזיק שף אישי ואוכל דגים ופירות ים באופן כמעט יומיומי. הוא העלה 12.5 ק"ג תוך 4 שנים באוקלהומה סיטי, המשיך לפתח את זה בגולדן סטייט והפך, בשיאו, לשחקן שיכול להשתמש בפיזיות שלו ולא מפחד מאף אחד בהגנה. בשנים המוקדמות שלו בליגה יריבים שמו עליו שומרים נמוכים ופיזיים בניסיון להתיש אותו, מה שנעלם עם הזמן. "דוראנט התחיל להרים משקלות באופן מסודר רק ב-NBA. הוא הבין שאי אפשר לחסום אותו, אבל אפשר לדחוף אותו וזה ישפיע באותה מידה", נכתב ב-Oklahoman בזמן תקופתו של דוראנט בת'אנדר. השילוב ביניהם לבין פירות הים, מאכלים עם ערך תזונתי גבוה שעשירים בחלבון, אפשר לדוראנט לגדול באופן הדרגתי.
הסיפור המעניין יותר, ואולי גם החיסרון של השינוי במשקל, נמצא אצל יאניס. שחקן ההגנה של העונה וה-MVP לשעבר הפך לאחד הפיזיים ביותר בליגה, אבל במקביל איבד את הזריקה שלו. בעונת הרוקי יאניס קלע ב-34.7% מהשלוש כשאלה היו 27.8% מזריקותיו, השנה הוא עם 27.4% ו-9%. אחוזי העונשין שלו בשנתיים האחרונות היו נמוכים יותר מבעונה הראשונה בליגה. במקביל הוא הפך לאחד שחקני ההגנה הטובים ביקום, מי שמספיק חזק כדי לשמור על אמביד ומספיק נייד כדי לרדוף אחרי סטף קרי.
יאניס גבה לאחר שהגיע ל-NBA, מה שמשפיע על העלייה במשקל, כשבשונה מדוראנט הוא ידוע בעיקר בחיבתו לשייקים ולארוחות עשירות בפחמימות וחלבונים. יאניס שילב בין כמות גבוהה מאוד של אנרגיה, ודיבר בפומבי על אהבתו לדוריטוס, במקביל לעבודה אינטנסיבית וקשה בחדר הכושר. הוא כנראה אחד האתלטים הטובים ביותר שהמשחק ראה.
אחרי הזכייה באליפות עם מילווקי הוא הלך ל-Chic Fil A בעיר וניסה לשכנע אותם להעניק לו אוכל בחינם לכל החיים. בעונה העוקבת הוא נבחר לחמישיית ההגנה וחמישיית הליגה הראשונה בזכות אימון נכון, מעבר לצריכת הקלוריות הגבוהה. פרשנים שונים טוענים שאותה עלייה במשקל ופיתוח השרירים פגעו במכניקה של הקליעה מרחוק, אבל הבאקס כנראה מוכנים לחיות עם זה בזכות השיפור ההגנתי. זה, אגב, האתגר שמחכה לספרס שרוצה להמשיך לבנות את ויקטור וומבנייאמה ולשמור על הקליעה שלו.
מאריכים את הקריירה
המקרה של לברון ג'יימס, שחקן שידוע במיליונים שהוא מוציא על גופו כל שנה, שונה. לברון מחזיק שף פרטי, תאי הקפאה, צוות עצום ומספר דיאטנים, אך נותן את הקרדיט להצלחה שלו בעשור הרביעי (ובקרוב החמישי) לחייו ליין. לברון הודה שהוא שותה יין בכל יום מאז יום הולדתו ה-30, ואותו יין גם הפך לאחד המוטיבים המרכזיים בפודקאסט של ג'יימס ושל ג'יי ג'יי רדיק. יין, לטענתם, בריא לפעילות הלב כל עוד הוא מגיע במנות קטנות, וג'יימס נותן לו קרדיט גדול על ההצלחה לאורך הקריירה, מעבר להרגעה של היין עצמו.
"התחלתי לשתות יין ולשחק את הכדורסל הטוב בחיי", אמר ל-ESPN. שחקנים אחרים המשיכו באותו הקו, כשג'ימי באטלר למשל הגיע למשחקים האולימפיים ב-2016 עם בקבוקי פינו נואר במזוודה.
במקרה של ספורטאים אחרים, כמו כריס פול, השינוי הגיע בזכות תזונה טבעונית. פול עבר לאוכל טבעוני ב-2019, מה שאפשר לו להגיע בגיל 35 לגמר לראשונה בחייו ולחזור אחרי שלוש שנים לאולסטאר. "לא היה לי קל בהתחלה", אמר פול בראיון ל-Men's Health האמריקאי. "אבל חילוף החומרים הפך למהיר בהרבה. פחות כואב לי לאורך העונה, לא כואב לי". סטף קרי, חברו לקבוצה, אמר שהוא מסתכל בהערצה על הצלחת של פול לאורך העונה.
קרי עצמו אוכל בשר רק בבוקר, לפי חוק ה-80/20 אותו למד מטום בריידי. השיטה הזאת טוענת ש-80% מהאוכל צריך להיות מבוסס על צמחים ו-20% על בשר או על חלבון. הרשימה הזאת ממשיכה עוד ועוד, כשכמעט כל שחקן על הולך על כיוון קצת אחר בתוך השילוב הזה של הדיאטה והספורט. אין מתכון אחד או סוד אחד שהופך אותם לאתלטים הגדולים בעולם, ויש מקום גדול לגנטיקה, אבל זאת הזדמנות טובה עבורנו להעריך גם את הדרך. את כל מה שהשחקנים האלה, אמנם מולטי-מיליונרים שעוסקים בתחביב שלהם כמקצוע, עושים בשביל להיות הטובים בעולם.