האמת כואבת. ברוני ג'יימס הרגיש את זה לפני כמה ימים על בשרו, כשמדידת הגובה בדראפט ה-NBA הראתה שהוא נמוך יותר ממה שהוא באמת. ברוני ג'יימס, שחקן של 26% מהשלוש בקשת קצרה יותר מזאת של ה-NBA, בגובה 1.87 מ' ומנסה למצוא את דרכו לליגה הטובה בעולם.

האמת כואבת. לברון ג'יימס, אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים, עם 4 אליפויות ב-21 שנה. זה משאיר אותנו עם 17 שנה, בחלקן הגדול הוא השם המוביל ב-NBA, שבהן הוא לא הגיע לארץ המובטחת. הוא מדבר כל הזמן על זה שהוא רוצה לשחק עם הבן שלו.

האמת הכאיבה ללברון ג'יימס, כשברוני אמר ש"אף פעם לא חלמתי לשחק עם אבא שלי. רציתי ליצור שם לעצמי, להגיע ל-NBA. אף פעם לא חשבתי על משחק עם אבא שלי. הוא העלה את זה, אבל אני לא חושב על זה יותר מדי".

האמת מכאיבה גם לברוני ג'יימס. הוא עם 2 מ-8 במצטבר בשני משחקים מהשלוש, כאמור בגובה 1.87 מ' ולא נמצא בתחזיות הדראפט. לפחות לא בגלל סגנון המשחק שלו.

קווין אוקונור, מומחה הדראפט של הרינגר, אומר ש"ברוני לא מוכן ל-NBA. אם יש קבוצה שתקח אותו זאת הלייקרס שתעשה הכל כדי להשאיר את לברון. הוא קלע רע עוד מהתיכונים, עם כדרור בעייתי ומתקשה ליצור זריקה או להכנס לצבע. הוא אתלט אדיר ולא ניסה להטביע פעם אחת בהתקפה מסודרת".

ברוני בן ה-19 התפרסם כאשר אמר שהוא רוצה לעלות עם מספר שונה מזה של אביו, כדי שלא יקשרו אותם באופן מיידי. לברון ג'יימס ג'וניור, בשמו המלא, אמור להיבחר כרגע רק בזכות שם המשפחה.

נמוך ממה שחשבו (GETTY)

הצד של ברוני
זה שברוני חי, הרבה לפני שהוא משחק כדורסל, זה נס. הוא עבר אירוע לב, אושפז בבית חולים והצליח לחזור לשחק כדורסל פחות מחצי שנה לאחר מכן. זה כמעט בלתי נתפס, ובסוף הוא עושה את מה שהוא אוהב. תוסיפו לזה את העובדה שהוא בנו של מיליארדר, כך שאין לו חששות לעתיד הכלכלי, וברוני יכול לעשות מה שהוא רוצה. לפחות על הנייר.

ברוני סיים את עונת הבכורה שלו עם 4.8 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים על 1.1 איבודים. הוא קלע ב-26.7% מהשלוש ו-36.6% מהשדה, כאמור בקשת קצרה יותר, ועכשיו התגלה שהוא נמוך משמעותית ממה שהוצג בהתחלה. אפשר להבין את המספרים האלה בהתחשב באירוע הלב ובהתחשב בזה שזאת השנה הראשונה שלו, אבל בכל זאת בסביבתו מתעקשים שהוא יצא לדראפט.

"הוא צריך לחזור לקולג' ולעבוד בקצב שלו. הוא יכול ליפול בין הכיסאות גם בלי אבא שלו", אמר מנג'ר קבוצה אנונימי לאוקונור ברינגר. ברוני יכול להתחרט ולחזור למכללות עד ה-29 במאי, עוד פחות משבועיים, אך לא צפוי לעשות זאת. הוא צפוי לקפוץ ל-NBA, למרות שהוא לא לגמרי שם.

ברוני נחשב לשחקן חכם עם כוח מתפרץ אדיר, באופן טבעי לבנו של לברון ג'יימס, ואולי גם הקליעה עצמה תשתפר בהתחשב בכך שהוא שחקן של 67.6%. לא מופרך בכלל שבעתיד הוא יהיה שחקן NBA, אבל כל הפרשנים טוענים אחרת.

"האתלטיק", להבדיל, הדגיש את ההגנה האישית שלו, היכולת להניע כדור ובעיקר לעצור יריבים. כשהוא נמוך ב-4 סנטימטרים ממה שהוא באמת יהיה קשה יותר, אך זה עדיין אפשרי. למרות זאת, הוא צריך להראות יותר על הפרקט. זה כנראה כבר לא יקרה במכללות.

סרטוני שלשות בסטייל של בן סימונס. וזאת לא מחמאה (Jeff Haynes/NBAE via Getty Images)

הצד של לברון
כאן נכנס הצד של ג'יימס, שיכול להיות שחקן חופשי וכנראה ירצה לשחק עם בנו. יכול להיות שבכך הוא מבטיח לברוני קריירת NBA, לכולנו את אחד הסיפורים הגדולים של 2024/25 ולו עוד הישג שיהיה כמעט בלתי אפשרי לשחזר.

מבחינה כדורסלנית, חייבים להודות, זה לא סוף העולם. ה-NBA כבר ראתה את קוסטאס אנטטוקומפו, זוראן דראגיץ', טיילור גריפין ועוד "אחים של" שהגיעו לליגה רק כי הם חולקים גנים עם כוכבי כדורסל. כאן, כשזה הבן של אחד משני השחקנים הטובים בכל הזמנים, ההימור הזה נראה כמעט מתבקש. מה מבטיח לנו שברוני לא יקום עוד שנה מהיום ויהיה 2 מ'? כמה שחקנים עם הכוח המתפרץ שלו?

השאלה כאן, במקרה של ג'יימס, היא אחרת. האם לברון מזרז את ההתפתחות של ברוני כדי לשחק לצידו? האם ברוני יהיה שחקן כדורסל פחות טוב רק כי אבא שלו רוצה אותו בקבוצת ה-NBA שלו? האם במקום להיות ברוני, שחקן בפני עצמו, הוא יהיה לברון ג'יימס ג'וניור?

אם תשאלו לא מעט שחקנים ששיחקו לצד המלך בעבר, יכול להיות שהתשובה תהיה כן. קווין לאב, למשל, אמר ש"כולם סובבים סביבו. ידעתי שאני הולך להקריב כדי לנצח, ויתרתי על זריקות. לא הרשתי לעצמי לשחק את המשחק שלי, רק רציתי שיכירו את ההקרבה שלי". כאשר עולים במקביל דיווחים על כך שהמשפחה של ג'יימס תהיה משמעותית בהחלטה אחרי "21 שנים של הגדרה", כפי שכתב שאמס צ'רנייה, לא בטוח שזה מקרי.

דורש הסתגלות (Adam Pantozzi/NBAE via Getty Images)

פיל ג'קסון, המאמן שהצעיד את מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט ל-11 אליפויות משותפות, ייחס את ההצלחה שלו לזה שהוא נתן לשניהם להיות שניהם. לברון - רגע לפני המינוי של המאמן התשיעי ב-22 שנותיו ב-NBA - לא. הוא שחקן כל כך טוב ומנהל משחק כל כך טוב שכל השאר צריכים, ובצדק, לשמור ולהגן סביבו.

קשה להתווכח עם הצלחה, ובמקרה של לברון היה עשור שלם של 9 הופעות בגמר וארבע אליפויות. גם השנה הוא היה לא רע בכלל, למרות שהלייקרס הודחו בצורה מאכזבת בסיבוב הראשון מול האלופה היוצאת (וכנראה גם הנכנסת) מדנבר. למרות זאת, כשהמועמד המוביל לאימון הלייקרס הוא ג'יי ג'יי רדיק שמעולם לא אימן קבוצת כדורסל כלשהי, אולי יש קו מקביל בין הדברים.

כל בן אדם צריך שיכוונו אותו. גם לברון ג'יימס. גם לברון ג'יימס שיחגוג 40 באמצע העונה הבאה וכנראה לא מספיק טוב בשביל לסחוב קבוצה לאליפות כמו 2016, כשגם בשנים במיאמי הייתה מערכת חזקה יותר מסביבו וכזאת שגם מנעה ממנו לפטר את אריק ספולסטרה. לברון ג'יימס, בסבירות לא רעה, יתחיל את השנה הבאה כשהבן שלו איתו בסגל וכשהחבר שלו לפודקאסט נותן לו הוראות.

אם לברון חושב שזה הדבר הנכון להמשך הקריירה שלו, הוא כנראה יודע יותר מאיתנו. בטח גם הלייקרס, ארגון של מיליארדים. האם זה באמת הדבר הנכון עבור ברוני? לא בטוח. כל הזוראן דראגיצ'ים, הקוסטאס אנטטקומופואים והאחרים נעלמו מהליגה ומהרמות הגבוהות ברגע שאחיהם נעלם. קשה לראות את ברוני נשאר בסגל של קבוצת NBA בלי לברון.

לברון ג'יימס ג'וניור הוא כדורסלן הגנה לא רע, ברמת המכללות, שחולק גנטיקה ושם עם אחד משני השחקנים הגדולים בהיסטוריה. זה יכול להספיק בשביל היסטוריה קטנה בשביל האבא, אבל מה יהיה על הבן?

חטאי האב: סימני השאלה סביב ברוני ג'יימס