"תגיד, אתה עיוור?!" - משפט שנאמר בכבישי ישראל אלפי פעמים ביום (גם בהיפוך מגדרי), בעקבות סיטואציות שמעוררת את התהייה האם הנהג ברכב הסמוך לקוי ראייה או במקרים לא מעטים - עיוור לחלוטין. הנחת היסוד היא כי ראייתו תקינה, שאילו הייתה פגומה – משרד הרישוי היה מודע לכך ומחייבו בהרכבת משקפיים או לעיתים, אף היה שולל את רישיונו. אולם היגיון בריא לחוד ומציאות לחוד: בשנת 2017 חתם שר התחבורה ישראל כץ על תקנות המבטלות את חובת בדיקת הראייה לנהגים מעל גיל 40. עד אז התבקשו נהגים מעל גיל זה לעבור בדיקה אצל אופטומטריסט מוסמך, בכדי שיוכלו לחדש את רישיונם. ומה שכיחות התאונות בהן היה מעורב נהג שראייתו לקויה? למשרד התחבורה, לרלב"ד ולמשטרת ישראל – אין צל צילו של מושג. מדוע? "היות ואין כל תקנה, נוהל או חוזר שמחייב לבצע בדיקת ראיה במקרה בו נהג היה מעורב בתאונה חמורה או קטלנית (ונותר בחיים). במקרים רבים, נערכת למעורבים בדיקת שכרות, בדיקת סמים או בדיקה לגבי תקינות הרכב, אך בכל הנוגע לבדיקת הראייה - אין שום הוראה רלוונטית", מציין בוחן תאונות שעבד במשטרת התנועה במשך שני עשורים.
אוזלת היד של המדינה בהקשר הזה, מכעיסה מאוד את עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל אור ירוק - "לא צריך להיות אופטומטריסט כדי להבין שראייתו של אדם בן 60 איננה דומה לראייתו של צעיר כבן עשרים. עם השנים ישנה שחיקה גדולה בראיה והדבר עשוי לבוא לידי ביטוי גם בכביש. לא ברור מדוע במקביל להארכת גיל בדיקות הראיה לא מתקיימת בדיקת ראיה לכל מי שמעורב בתאונת דרכים חמורה או קטלנית". ומה הסבירות כי הנהג ברכב הסמוך אליכם, אכן לוקה בראייתו? הפעם האחרונה בה הנושא נבדק הייתה בשנת 2012, אז פרסם משרד התחבורה נתונים מדאיגים - בארבעת החודשים הראשונים של אותה שנה נערכו בדיקות עיניים ליותר מ-12 אלף נהגים שמלאו להם 40 שנה. כ-3,200 מהם התגלו עם ליקויי ראיה שונים והם חויבו לנהוג עם משקפי ראיה. בנוסף, 67 הנהגים שעברו בדיקות ראיה, קיבלו זימון לבדיקה נוספת במכון הרפואי לבטיחות בדרכים לאחר שהתגלה כי הם סובלים מליקויים חריגים בכושר הראיה.
המהלך בו נקטו, התבצע בצידה של תקנה חדשה של שר התחבורה, ישראל כץ, על פיה, החל מינואר 2012 מחויב כל בעל רישיון נהיגה שמלאו לו 40 שנה לעבור בדיקת עיניים, אחת לעשר שנים, כתנאי לחידוש הרישיון. דאז, הביעו גורמים מקצועיים במשרד התחבורה שביעות רצון רבה מהתקנה החדשה, המחייבת נהגים שמלאו להם 40 שנה לעבור בדיקות עיניים, וציינו כי ההחלטה הוכיחה את עצמה מעל לכל ספק.
"זו איוולת חמורה ומסוכנת", מציין גורם בכיר באחד מחברות הביטוח הגדולות בארץ, "הרי לא יעלה על הדעת שנהג עם אפילפסיה חמורה יעלה על ההגה, אבל המדינה עוצמת את העיניים שלה ויוצרת ברשלנותה מצב בו נהגים עם בעיות עיניים חמורות רשאים לנהוג. זו הפקרות".
לשון החוק קובעת כי חלה חובה על רופא המטפל באדם, לדווח לרשויות המוסמכות, על כל שינוי במצב בריאותו של המטופל. זאת, מעבר לאחריותו האישית של הנהג לנהוג רק כאשר הוא כשיר רפואית לנהיגה, אולם בפועל, ישנם לא מעט נהגים שמבצעים בדיקת ראייה אצל אופטומטריסט, שאינה מוגדרת כבדיקה לצורכי חידוש רישיון נהיגה, ושאינה מחייבת העברת דיווח על תוצאותיה. "לא צריך להיות מדען כדי להבין שאיכות הראיה הולכת ומתדרדרת עם הגיל ובעיקר במציאות של ריבוי המסכים שכולנו חשופים אליהם בכל יום", מציינים בעמותת אור ירוק ומוסיפים "יש להחזיר את חיוב בדיקות הראיה בכל חידוש רישיון כדי לאתר את אותם נהגים שראייתם לקויה ובכך לצמצם את הסיכון שלהם למעורבות בתאונת דרכים".
אפשר להימנע מנטילת סיכון של נהיגה עם לקות ראיה, ע"י ביצוע של מספר פעולות מונעות ומתקנות כבר בגילאים צעירי ואין צורך להמתין עד להחמרת המצב בגילאים מבוגרים ולהתמודד עם ירידה בכושר הראיה שמשפיעה במישרין על היכולת לנהוג בבטחה. בין אם מדובר על קוצר או רוחק ראיה, כולל היווצרות 'צילנדר', אחת מן האפשרויות היא לבצע למשל ניתוח לייזר בעיניים, הליך אותו ניתן לעבור עד גיל 60 לערך.
לסיכום מציינים בעמותת אור ירוק כי בינתיים, כדי לפצות על היעדר המידע או הביקורת שתמנע מנהגים עם ראיה לקויה לעלות על הכביש יש לבצע בדיקות ראיה לנהגים שמעורבים בתאונות חמורות וקטלניות, "בכך נוכל לדעת מהו היקף תאונות הדרכים הנגרמות בשל ראיה לקויה ונוכל להעלות את המודעות בקרב הנהגים לחשיבות של ראיה תקינה במהלך נהיגה".