18,203 הצופים בפייקום סנטר, אולמה הביתי של אוקלהומה סיטי ת'נדר, היו בטירוף.
צ'ט הולמגרן חסם את דריק לייבלי בצורה מרשימה, והכדור הגיע לידיו של שיי גילג'ס אלכסנדר. אוקלהומה סיטי אמנם היתה בפיגור 99:90, כ-55 שניות לסיום, אבל סירבה לוותר. הגארד הנפלא שסיים במקום השני בהצבעות ל-MVP התחיל לדהור קדימה, והנה עוד שנייה זה 7 הפרש וכלום לא גמור. שיי שינה כיוון כרגיל, חדר לסל כרגיל, ואז, מאחוריו, הושטה יד וחסמה אותו. השחקן שעמד מאחוריו גם במירוץ ל-MVP עשה מהלך הגנה ענק, השתיק את הקהל, חיסל את נסיון הקאמבק האחרון של הקבוצה המארחת, ושם את החותמת האחרונה על ניצחון חוץ ששינה - שוב - את המומנטום בסדרה. דאלאס מאבריקס ניצחה 92:104, עלתה ליתרון 2:3, והיא רחוקה ניצחון ביתי אחד, הלילה (03:00, ישיר ב-5sport), מחזרה לגמר המערב.
שיי נזרק לצדי המגרש, אבל אולי הוא לא באמת היה צריך להיות מופתע. אחרי הכל, אותו שחקן - שנחשב פעם, ואפילו לא ממש מזמן, לחור בהגנה - הוא כבר ממש לא כזה. השינוי שעשה השנה בהגנה, למעשה, הוא אחת הסיבות שהקבוצה שלו חוזרת השנה לליגה של הגדולים. "האם הייתי מרוצה מכך שהבטחתי את הניצחון עם חסימה? כן, קצת", אמר המנצח במסיבת העיתונאים, ובטון מבודח וחיוך, הוסיף: "בשנה הבאה אני מכוון לחמישיות ההגנה של העונה". העיתונאים צחקו יחד איתו.
בת'נדר צחקו פחות. עד אז, ב-1,507 דקות פלייאוף, היו לשחקן הזה 20 חסימות בלבד. לקבל גג בהתקפה מכריעה היה כנראה הדבר האחרון שהם ציפו לראות מלוקה דונצ'יץ'.
פרסטי מתנדב לעזור לדאלאס
החסימה עצמה אולי הגיעה משום מקום, אבל לא השיפור ההגנתי של השחקן הסלובני. אחרי הביזיון בסיום השנה שעברה עם קיירי אירווינג, במהלכו דאלאס הידרדרה מצמרת המערב עד לתחתית הפליי-אין תוך חודשיים, הושיבה את דונצ'יץ' וקיירי בחוץ למשחקים האחרונים והכל כדי לשמור על בחירת הדראפט בתחתית הלוטרי - לוקה חזר מהפגרה במיינדסט אחר. יותר בכושר, יותר רזה, יותר אקטיבי. גם ההנהלה, בראשות המנג'ר ניקו האריסון, הבינה שסביב לוקה וקיירי צריך לבנות גדר חיה, והביאה שחקני הגנה מוכשרים כמו גרנט וויליאמס מבוסטון, דריק ג'ונס ג'וניור והרוקי - שהבחירה בו הושגה בזכות ההתבזות - דריק לייבלי.
רק שגם זה לקח זמן. לייבלי, ילד בן 19, עשה כמיטב יכולתו, אבל למאבס גם לא היתה הגנת צבע טובה, וגם היריבות הצליחו לרוץ מולה בקלות יחסית, ועשו הרבה נקודות בהתקפות מעבר. נכון ל-8 בפברואר, דאלאס החזיקה במדד ההגנתי ה-22 בטיבו בליגה, ולקחה רק 47.5% מהריבאונדים הזמינים במשחקים שלה - נתון שדירג אותה לפני אחרונה בליגה (ושירד ל-46.7% כאשר לייבלי ישב על הספסל). ב-D Magazine בדקו בסוף נובמבר וגילו שהגודל קובע, לפחות ב-NBA, ושדאלאס היא הקבוצה שנותנת הכי הרבה דקות משחק לשחקנים בגובה 2.03 מטר ומטה - כ-80% מהדקות שם הוקצו לשחקנים כאלה. בהמשך הכתבה פורסמה טבלה של הביג מן שמפריעים להכי הרבה זריקות באזור הטבעת, ואחד הבולטים בה היה הסנטר של וושינגטון, דניאל גאפורד.
בוושינגטון, לגאפורד לא היה כיף (סליחה, דני). כאשר קייל קוזמה וג'ורדן פול מתחפשים לממטרה, הסנטר מצא את עצמו פעמים רבות כשחקן היחיד שצריך לשמור על הטבעת. בגובה 2.08 מטר, זה לא הספיק, והוויזארדס מצאו את עצמם כקבוצת הגנה וריבאונד גרועה אפילו יותר. בעונת טנקינג, הם חיפשו למכור נכסים. למאבריקס לא היתה בחירת סיבוב ראשון לתת להם, אז הם פנו לאיש שמחזיק בסטוק הכי גדול של כאלה - סם פרסטי, מנג'ר אוקלהומה סיטי - וקיבלו ממנו אחת כזו (תמורת זכות החלפה עתידית). המאבריקס מצאו סנטר נוסף. עכשיו היו צריכים רק פורוורד שישמור טוב יותר מאשר וויליאמס המאכזב. הם מצאו אותו בקבוצת טנקינג אחרת.
ערב הדדליין ב-8 בפברואר, כשהת'נדר הבינו שהקבוצה מתבגרת מהר ויכולה לרוץ לאליפות, פרסטי ניצב בפני החלטה. האם להשתמש במשאבים המרובים שלו - חוזה גבוה מיותר אחד, של דאוויס ברטאנס, ושני מיליארד בחירות דראפט בעשור הקרוב - כדי להתחזק. "שחקן אחד שאמור להיות פנוי וצריך להיות בראש הרשימה של פרסטי, הוא פי.ג'יי וושינגטון", כתב רנדל סוויט באתר Inside the thunder, "הוא ריבאונדר וקלע סולידי, ויכול לתרום במגוון דרכים שיעזרו לאוק סיטי". רק שהת'נדר הלכו על חברו של וושינגטון לקו הקדמי בשארלוט - גורדון הייוורד. "הבריאות היא סימן שאלה, אבל הייוורד יכול להיות על הפרקט ברגעי ההכרעה, הוא לוקח ריבאונד, הוא קולע, הוא ממלא כל צורך שיש לת'נדר", התפייט זאק לואו באולפן ESPN, וזו היתה דעה די פופולרית. שעתיים אחר כך, המאבריקס עשו את המהלך שלהם והביאו את וושינגטון.
בחמשת המשחקים הראשונים בסדרה, וושינגטון קלע 97 נקודות - בדיוק 97 יותר מאשר הייוורד, שב-15 דקות משחק עומד על 0 מ-2 מהשדה. הייוורד (33), אגב, השחקן המבוגר ביותר בת'נדר והיחיד שם מעל גיל 29, הוא בעל החוזה השני בגובהו באוקלהומה סיטי העונה, ומרוויח רק כ-2 מיליון פחות מאשר שיי גילג'ס אלכסנדר. האמת היא שלת'נדר יש הרבה צרכים כרגע, והייוורד לא ממש ממלא אף אחד מהם.
עשו את המעבר
שון סוויני, בן 39, נחשב כיום לאחד מעוזרי המאמן הכי מבטיחים ב-NBA. הוא התחיל לאמן כשעוד שיחק במכללות בדיוויז'ן 3 הנידחת, והודות לקשריו בחברת הייטק, קיבל ב-2011 ג'וב במחלקת הווידאו בברוקלין נטס. כשג'ייסון קיד פרש ממשחק ועבר לאמן, הוא קידם אותו באמצע העונה לתפקיד עוזר מאמן. מהנטס קיד עבר לאמן את מילווקי, ולקח את סוויני איתו - כשהוא מצמיד אותו ליאניס אנטטוקומפו הצעיר, אחרי עונת הרוקי, והשניים עורכים אימונים אישיים בין פעמיים לארבע ביום. "שון יודע מה הוא עושה, אין שני לו מבחינת למידה", אמר אז קיד לדאלאס ניוז, "הוא תמיד מוכן להכל, בתוך הקופסה, מחוץ לקופסה". קיד פינה את מקומו בבאקס ב-2018, סוויני עבר לדטרויט. כשקיד נבחר למאמן דאלאס, הוא התאחד עם סוויני מחדש.
מהפכים באמצע עונה אינם זרים לקיד וסוויני. בדדליין של 2022 הם ויתרו על קריסטפס פורזינגיס למרבה התדהמה, הביאו את ברטאנס וספנסר דינווידי, והפכו לקבוצת הגנה הרבה יותר טובה - בעיקר בהתקפות מעבר. בפלייאוף 2022 הם רשמו נתון מדהים של 0.94 נקודות בלבד להתקפה - מקום ראשון מבין כל 16 המשתתפות. "הדבר הראשון שאנחנו עובדים עליו כל עונה הוא הגנת מעבר", אמר סוויני בקיץ 2022 לפודקאסט Slapping Glass, בו שטח את האני מאמין ההגנתי שלו. "אנחנו בונים אותה מ-5 רכיבים מרכזיים - לטוס אחורה, מישהו חייב להשגיח על מוביל הכדור, עזרה הדדית, להתגונן מפני התרגיל ולהגיב לשינויים, ואז לסגור את המהלך כמו שצריך. כלל האצבע שלנו הוא שההגנה תהיה מסודרת תוך 2-3 שניות מהרגע שהכדור אצל היריבה".
קיד כמאמן - כפי שהיה כשחקן - עובד עם פסיכולוגיה ומשחק בראש של שחקניו ויריביו, לא פחות משהוא נהנה לשרטט תרגילים. סוויני סיפר כי הוא נהנה ללמוד מהשחקנים בעצמו, וכי קיד מעודד את השחקנים לתקשר לצוות האימון את מה שהם רואים על הפרקט וחושבים שצריך לעשות. "אם אתה סומך עליי ואני סומך עליך, אז בפעם הבאה בה יקרה משהו בלתי צפוי, נדע להתמודד איתו", הסביר סוויני, "תקשורת דו כיוונית היא כל כך חשובה, בעיקר תוך כדי המשחק עצמו". אגב, ההצלחה של סוויני לא נעלמה מעיני המנג'רים בליגה, ובשנים האחרונות הוא כבר התראיין למשרת המאמן הראשי ביוטה ובשארלוט.
ההבאה של גאפורד ו-וושינגטון איפשרה לשני שחקני הקו הקדמי התחלה חדשה באור הזרקורים, לצד רכז-על כמו דונצ'יץ', והזדמנות אמיתית ראשונה להתמודד על אליפות. שניהם אינם גבוהים ביחס לעמדה שלהם, אבל וושינגטון (2.01), עם מוטת ידיים של 2.18 מטר, נחשב לשחקן שמסוגל להתמודד היטב בהגנת חילופים, האהובה כל כך על סוויני בקדנציה הנוכחית בדאלאס. "זו קבוצה שונה, עם חבר'ה שונים, וחלקם מגיעים עם מוטיבציה אדירה להתאמץ בחלק ההגנתי של המגרש", ניתחה דנה לארסון בפודקאסט "Locked on Mavericks" בתחילת מארס, "הם אוהבים לקחת ריבאונדים, להאריך התקפות, לקחת על עצמם אתגרים הגנתיים. הם לא מהסוג שמוותר בקלות".
להוציא את הברק מהרעם
לקראת סדרת חצי גמר המערב, היה ברור שאחד האתגרים העיקריים של המאבריקס יהיה להתמודד עם התקפת המעבר של הת'נדר. הקבוצה הכי צעירה בליגה סיימה את העונה הסדירה כש-20.7 אחוז מההתקפות שלה הן התקפות מעבר - הנתון הגבוה ביותר של קבוצה כלשהי מאז 2018/19. היא רשמה 26.5 נקודות במעבר, ראשונה בליגה, ובממוצע - 1.16 נקודות להתקפה כזו. בליגה בה יותר ויותר קבוצות נבנות על גובה ואורך, סם פרסטי ומארק דאיגנולט הרכיבו באוק סיטי קבוצה שבנויה על אתלטיות ומהירות, כשכל שחקן ברוטציה הבכירה יכול לקחת ריבאונד ולרוץ את המגרש, לחדור ולתקוף את הטבעת, ולקלוע מבחוץ.
המאבריקס, פעם אחר פעם, מוצאים תשובות לת'נדר, גם להתקפות המעבר וגם להתקפת הדרייב-אנד-קיק הדינמית במשחק עומד. בפלייאוף הנוכחי הם מדורגים במקום השני (אחרי הת'נדר) בספיגת נקודות מינימלית בהתקפות מעבר, עם נתון שאולי ייראה לכם מוכר - 0.94 נקודות בלבד. ומול ההתקפה העומדת של הת'נדר, הם מציבים הגנת חילופים זריזה, עם שחקנים אתלטיים כמו דריק ג'ונס ג'וניור, וושינגטון, וג'וש גרין, ומי שכבר מצליח להיכנס פוגש בצבע את לייבלי או גאפורד, שחסמו יחד 17 זריקות בסדרה. הת'נדר, ששיחקו בקצב של 100.85 התקפות למשחק בעונה הרגילה (מקום 5 בליגה), נגררים לקצב של 94.6 התקפות בלבד מול דאלאס.
החסימה על שיי היא אפילו לא מהלך ההגנה הראשון בשבוע האחרון של דונצ'יץ' שמשנה מומנטום: במשחק 3, ב-97:100 למאבס שתי דקות ורבע לסיום, קיירי נכנס למלכודת של הת'נדר ואיבד כדור. אייזיה ג'ו יצא למתפרצת ומסר ללו דורט ששעט חופשי קדימה. לוקה יירט את המסירה, המשיך לצד השני וקלע סל ענק. בסיבוב הראשון, במשחק 2 ששינה מומנטום בסדרה מול הקליפרס, שחקני הקליפרס החליטו - כמו שעשו קבוצות במשך שנים - ללכת ללוקה על הראש בהגנה. הוא גרם להם לתפוס את הראש, כאשר החזיק את השחקנים שזרקו מולו על 2 מ-17 מהשדה, והפריע ל-11 זריקות - שאת כולן הקליפרס החטיאו. "השאלה 'האם ראית את הגנת הברזל של לוקה אמש?' לא הופיעה בכרטיס הבינגו שלי כשהוא נכנס לליגה", צייצה העיתונאית רייצ'ל ניקולס, "אבל הוא נותן עבודה בצד הזה של המגרש כל העונה, והיה אחד הגורמים לניצחון".
השיפור הזה, שהתחיל באופן משעשע דווקא כשחבריו לקבוצה עוד לא היו מחוברים, היה עניין של החלטה. הבנה ששחקנים שלא שומרים, לא מגיעים רחוק בפלייאוף. שיש לו הבנת משחק כל כך טובה, שכדאי לו לנצל אותה, ואת העובדה שהוא רכז פיזי בגובה 2.01 מטר עם מוטת ידיים של 2.18 מטר, כדי ליירט מסירות של היריבה מדי פעם. הסלובני דורג העונה בין מובילי הליגה בחטיפות. "אני חושב שאני טוב מאוד הגנתית", הבהיר לוקה בסוף נובמבר, "אנשים לא יגידו את זה אבל בקבוצה ובצוות המאמנים כבר יודעים. האנרגיה ויכולת קריאת המשחק השתפרו, גם אינטליגנציית המשחק. פשוט יותר ידיים פעילות ויותר אנרגיה". קיד אישר, כעבור כחודש: "הוא לא יחסל יריבים בהגנה, אבל הוא הולך להתחרות. יש לו גאווה, והוא יודע שהוא מסוגל להזיז רגליים".
באתי להושיט עזרה
השינוי נובע גם מהמבנה הייחודי של המאבריקס. לרוב, קבוצות ששני השחקנים הטובים ביותר שלהן הם גארדים אינן מגיעות רחוק. דאלאס של קיד מאתגרת את התפיסה הזו. קיומו של קיירי בהתקפה, כגארד שיודע לשחק היטב גם עם הכדור וגם לנוע בלעדיו, מפחית את התלות של המאבריקס בלוקה, ומפנה לו משאבים בהגנה. אחוז השימוש של המאבס בדונצ'יץ' כמסיים התקפות ירד מ-36.8% לפני שתי עונות ל-35.5% העונה, ול-31.3% בלבד עד עכשיו בפלייאוף. גם כשהוא משחק פצוע, גם כשהוא נשמר באגרסיביות על ידי לו דורט שכבר זכה לכינוי "Dorture Chamber" (משחק מלים על "תא עינויים"), הוא מקבל מספיק עזרה משחקני המשנה, וכפי שהדגים במשחקים 3 ו-5 - מוצא את הדרכים להיות אפקטיבי כשצריך אותו. וגם מתבכיין פחות לשופטים.
למעשה, לוקה פשוט מתבגר לנו מול העיניים, ונותן דוגמה אישית לחבריו לקבוצה. כך גם קיירי, פעם הצעיר הפוחז והאנוכי, שבינתיים מצליח לתת את העונה הכי יציבה שלו, מקצועית ומנטלית, מאז עונת האליפות בקליבלנד. הוא עוצר יריבים במצבי בידוד על 14% מהשדה (לא טעות כתיב) בפלייאוף הזה, מוסיף מנהיגות שקטה, וממרומי 32 שנותיו מרגיע את השחקנים הצעירים ונהנה לרכב על הסוס המנצח בגופיה מספר 77. הוא שחקן הרוטציה היחיד במאבריקס מעל גיל 27, אבל בניגוד להייוורד, הניסיון שלו כן בא לידי ביטוי, ועוזר להרים את התקרה של דאלאס: ברגעי ההכרעה, בדיוק כמו שחזו קברניטי הקבוצה כשביצעו את הטרייד, יריבות מתקשות לשמור על שני שחקני קלאץ' מעולים. "זה נראה", ניתח אלכס קארוסו משיקאגו באולפן TNT, "כאילו אוקלהומה סיטי משחקת נגד גרסה מבוגרת יותר של עצמה".
אז האם זה יספיק לאליפות? תוך כחודש נקבל תשובה. בתור התחלה, דאלאס יכולה להיות הלילה הקבוצה הראשונה שמבטיחה מקום בגמר המערב של 2024. המאזן של קיירי בקריירה במשחקים שיכולים לסגור סדרה, אגב, עומד על 0:13. מה שכן בטוח - זו הקבוצה הכי שלמה, מגובשת ושומרת שהיתה סביב לוקה אי פעם, ועם הארכת החוזה לג'ייסון קיד, יש לו גם אופק לשנים קדימה. דירק נוביצקי המתין 14 שנים עד האליפות הראשונה שלו. אולי דונצ'יץ' יצטרך לחכות קצת פחות.