בשנים של סקוטי ווילבקין במכבי תל אביב הוא השיג לעצמו מעמד מאוד ברור - הקומבו גארד האמריקאי היה ה-כוכב של יאניס ספרופולוס, פרנצ'ייז פלייר מהגדולים שהיו בתולדות המועדון, הסקורר שיכול לחסל משחקים עם ערב קליעה מטורף. וגם, זה שלוקח את הזריקות החשובות - לעתים קולע והופך לגיבור, אבל גם לא מעט פעמים מחטיא בדרך ללא מעט תסכול אישי וחיצוני.
במשך ארבע השנים שלו במכבי תל אביב המפתחות של הקבוצה היו לגמרי בידיים שלו. בקיץ 2022 הצהובים בחרו לעשות שינוי כיוון, מיצו את העניין ונראה שגם ווילבקין לא כאב מדי לעזוב את הקבוצה, לחתום בפנרבחצ'ה ולצאת להרפתקה חדשה שדרשה ממנו להתרגל למעמד אחר לגמרי. ווילבקין הגיע לקבוצה עם תקציב בסדר גודל אחר, עם עוד לא מעט כוכבים לצידו ופתאום הוא לא בהכרח הכוכב הבלעדי של הקבוצה, וכשאתה כבר לא כזה - אתה לא נהנה מאותן הפריבילגיות שבוודאי קל להתרגל אליהן.
"הצטרפתי לפנרבחצ'ה בגלל שרציתי כבר להגיע לפיינל פור", סיפר, ולשם כך הוא היה מוכן לקחת צעד אחורה, ולאבד את החסינות ממנה נהנה. אם ב-124 משחקי היורוליג במכבי הוא פתח ב-122, העונה לפחות בפנרבחצ'ה מדובר במצב אחר לגמרי, כאשר הוא ירד לספסל ופתח ב-16 משחקי יורוליג בלבד מתוך ה-39 של קבוצתו עד כה העונה.
"אני שמח מהתפקיד שלי. התחלתי בחמישייה אבל עשיתי שיחה עם שאראס והוא אמר לי שעדיף שאעלה מהספסל", סיפר, "הוא רגיש לשחקנים כי הוא היה בעצמו שחקן, אבל לי אין בעיה. הגעתי לכאן כי אני רוצה לנצח ואם זה אומר לעלות מהספסל אז אין לי בעיה". ווילבקין עדיין משחק לא מעט דקות למשחק (מעט פחות מ-25 בממוצע), אבל העלייה הקבועה שלו מהספסל באה להמחיש שבניגוד לכל קבוצה אחרת בה שיחק, במקרה הזה הקבוצה לא מהונדסת לשחק על פיו, הוא לא העניין היחיד ואפילו לא המרכזי בהתקפה של פנרבחצ'ה, וזה עושה לו רק טוב.
נגד הסטיגמה (GETTY)
בפנר נראה שהדגש של ווילבקין הוא לא רק על צבירת נקודות, אלא גם בצד ההגנתי - אזור בו היה חסין מביקורת כמעט בכל קבוצה אחרת בה שיחק. "סקוטי ממלא אצלנו תפקיד אחר מאשר מילא במכבי. אז הוא היה חייב לקלוע 20 נקודות בכל משחק, אצלנו זה לא המצב - הוא לא צריך לסחוב את הקבוצה על הגב, והוא מנסה לשחק הגנה", סיפר קלאתס בראיון שערכתי איתו בשנה שעברה, כשגם ווילבקין התייחס לאחרונה לנושא ואמר: "כיום אני משקיע הרבה יותר בהגנה, תשאלו את מי שתרצו בחדר ההלבשה והוא יגיד לכם - השתנתי לגמרי במובן הזה מאיך שהייתי במכבי תל אביב".
אבל עם כל הכבוד למאמץ בהגנה, דבר אחד לא השתנה - הערך של ווילבקין מגיע קודם כל בהתקפה. ושם, הוא ממש בטוב. אם מנרמלים את המספרים של ווילבקין ביורוליג ל-40 דקות, פרט לעונה האישית והקבוצתית החריגה באיכותה ב-19/20 (24.7 נק' פר 40 דקות) העונה הנוכחית היא הטובה ביותר שלו בנתון זה ביורוליג עם 21.5 נקודות פר 40 דקות, לעומת 18.9 אשתקד, 21.2 ב-21/22, 20.4 ב-20/21 ו-20.6 ב-18/19 כאשר גם בשתי עונותיו בדרושאפקה לא הצליח לרשום נתון טוב יותר.
ווילבקין מרגיש בנוח בפנרבחצ'ה, ולצד שאראס שמצליח למצוא את האיזון הנכון מול הסקורר קרדיט גדול גם מגיע למי שנמצא לצידו בקו האחורי - ניק קלאתס. כל כך הרבה פעמים שאלנו את עצמנו מה היה קורה אם ווילבקין היה מקבל הזדמנות לשחק עם רכז ברמה הגבוהה ביותר במכבי - בשנתיים האחרונות בפנר, אנחנו מקבלים תשובה. "אני אוהב לשחק עם סקוטי", אמר קלאתס, "אנחנו מוציאים אחד מהשני דברים טובים".
ליד רכז בכיר, סוף סוף (GETTY)
ואכן, ווילבקין וקלאתס מצליחים להסתדר ביחד לא רע בכלל, ואפשר לשים לב להשפעה של זה גם דרך המספרים. מתוך 584 סלי השדה של ווילבקין ב-124 משחקי היורוליג שלו עם מכבי תל אביב רק 186 הגיעו מאסיסטים - 31.8%. לעומת זאת, ב-64 משחקי היורוליג מאז שהגיע לפנר הוא קלע 117 סלים מאסיסטים מ-260 סלים סך הכל - לא פחות מ-45.0%. ווילבקין פשוט מגיע לזריקות טובות יותר ביחד עם קלאתס, ומנצל את אחד הרכזים הגדולים אי פעם על מנת להיות יותר יעיל בעצמו.
עד כמה יותר יעיל? פרט לעונה המטורפת ב-2019/2020, העונה הנוכחית היא היעילה ביותר שידע ווילבקין ביורוליג לפחות על בסיס הנתונים המתקדמים. לפי InStat, ווילבקין מספק 1.17 נקודות פר מהלך כמוביל כדור בפיק אנד רול (28.8% מסך מהלכיו ההתקפיים), 1.09 נקודות פר מהלך של בידוד (14.8%), 1.37 נקודות פר מהלך של תפיסה וזריקה (14.8%), 1.04 נקודות פר מהלך של יציאה מחסימה (10.6%) ו-1.08 נקודות בהתקפות מעבר (8.4%). ווילבקין לא רק מגיע ביעילות לנקודות שלו, הוא גם עושה את זה במגוון דרכים, מה שלא תמיד הצליח לעשות כשכל הנטל של הקבוצה היה עליו.
על אף הביקורות שחטף במשך השנים, וכשהוא רביעי רק למייק ג'יימס, שיין לארקין וקייל היינס בטבלת קלעי כל הזמנים האמריקאים של המפעל (ובמקום ה-16 הכללי), ווילבקין הוא אחד הסקוררים המרשימים שהיו בעידן הזה. כעת, כשהתואר הגדול נמצא ממש מעבר לפינה, הוא מקבל את הצ'אנס המושלם להעביר את המסר שלשמו עבד בשנתיים האחרונות - 'אני לא הכוכב שחשבתם שאני, אני לא אותו שחקן אגוצנטרי שאולי הנחתם שאני, אני יכול להיות שחקן של קבוצה מנצחת, וזה שווה הרבה יותר מכל מעמד שהחזקתי בו'.