הפתעות. יש אנשים שלא אוהבים הפתעות, זה מלחיץ ומרתיע אותם. במצב הנוכחי, אוהדי מכבי תל אביב פיללו כבר להפתעה הזאת שתזיז אותם ממקום מושבם והבוקר (רביעי) מכבי תל אביב הודיעה על החתמתו של הפורוורד/סנטר הדרום סודני ווניין גבריאל, במהלך שהיה לא צפוי. אז מי הוא אותו גבריאל, האם זה הנער אליו התפללו, סימני השאלה סביב הגעתו לראשונה לאירופה וקו הפנים המסתמן של עודד קטש, ניתוח.
גבריאל (27, 2.06 מטרים) נולד בעיר קארטום בסודן, השם שלו, ווניין, משמעותו לנגב את הדמעות בשפת הדינקה וניתן לו לאחר שאחותו, שנולדה שנה לפניו, הלכה לעולמה בטרם עת. שבועיים אחרי שנולד אמו ברחה איתו לקהיר כדי לחמוק ממלחמת האזרחים האלימה שנפתחה בסודן. לאחר שנתיים, ארצות הברית הציעה מקלט לכל מי שברח ממלחמת האזרחים בהמשך הוא קיבל אזרחות אמריקאית אך מבחינתו הוא דרום-סודני (לא סודני, חשוב) ומייצג בכבוד גם את הנבחרת המקומית.
הגבוה נע ונד בין ה-NBA לג'י ליג מעונת 2018/19, בה התחיל את הקריירה המקצוענית שלו אחרי שנתיים בקנטאקי. הוא שיחק 148 משחקים בליגה הטובה בעולם, במדי סקרמנטו, פורטלנד, ברוקלין, ממפיס והלייקרס, בה שיחק את כמות המשחקים הגבוהה ביותר (87) וקיבל יותר מ-15 דקות בממוצע למשחק.
בג'י ליג הוא סיפק ממוצעים נהדרים. בשלוש עונות שונות הוא קלע מעל 15 נקודות והוסיף מעל 8 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, אך כל אלה לא הועילו לו כדי להתקבע בליגה הטובה בעולם. בסיום עונת ה-NBA הנוכחית במדי ממפיס, הוא ביצע מעבר יחסית מפתיע ועבר לשחק בפורטו ריקו, בקבוצה ואקרוס דה באיימון, שם החליף את צ'ינאנו אונואקו והעמיד ממוצעים של 13.0 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-58% מהשדה כולל 36% מחוץ לקשת.
כאמור, גבריאל הוא שחקן נבחרת דרום סודן. בקיץ הקודם הוא היה חלק מהיסטוריה כשנבחרתו הייתה לראשונה אי פעם בגביע העולם. מדינה אחרי מלחמות אזרחים קשות, עם המון שחקנים ילידי אוסטרליה שבחרו לייצג בכבוד את הנבחרת האפריקאית, כנגד כל הסיכויים עם פרויקט מסקרן בהובלת לואל דנג, והעפילו לטורניר הגדול.
גבריאל עצמו היה סולידי בגביע העולם, הוא סיפק ממוצעים של 9.6 נקודות, 6.8 ריבאונדים ו-56% מקו העונשין, כשהוא היה מלך החסימות של הטורניר כולו עם 2.6 בלוקים בממוצע למשחק. אחרי הטורניר הזה, נבחרתו הבטיחה את מקומה באולימפיאדה כנבחרת האפריקאית הבכירה והוא צפוי לשחק במשחקים האולימפיים בפריז החל מסיום חודש יולי.
בקרוב באולימפיאדה. גבריאל (GETTY)
מקצועית, הדרום סודני הוא אתלט אדיר ורוב המשחק שלו מבוסס על היכולות המרשימות שהרגליים שלו נותנות לו להשיג. הוא מגן על הטבעות ברמה גבוהה, חוסם מעולה ויכול לקפוץ לאלי-אופים ללא סוף. הוא שחקן בעמדה 5, אבל לא ספק יכול לתת גם דקות בעמדה 4, לצדו של חסיאל ריברו למשל, לאחר ששיפר את יכולת הקליעה שלו מחוץ לקשת וגם יכול לייצר נקודות לאחר כדרור.
צריך לומר את זה וההשוואה היא מתבקשת, הוא לא ג'וש ניבו. הוא הרבה יותר נייד מניבו, עם יכולת לשחק בחוץ, אם כי צריך לציין הרבה פחות פיזי מהסנטר החדש של מילאנו. הוא פיק אנד רולר מצוין, והזריזות שלו ביחס לעמדה שלו מאפשרת לו להשיג יתרון על לא מעט שומרים. הוא פיתח בשנים האחרונות את היכולת להוות איום מחצי מרחק כשגם שלשות הוא התחיל לזרוק ולא בכמות נמוכה, אבל היכולת ישנה.
אמרנו שהוא פיק אנד רולר טוב. כל אחד בדמותו של גבריאל צריך אחד שיפעיל אותו. אז למכבי תל אביב כרגע אין רכז חתום. תמיר בלאט על סף הארכת חוזה אך זה עדיין לא רשמי, כשרכז זר עדיין לא חתם. כאן, בגביע העולם, הוא משתף פעולה עם קארליק ג'ונס (רכז אדיר שסיים עונה בסין והיה ה-MVP של הג'י ליג בעבר), פיק אנד רול ואלי-אופ כולל פוסטר על הראש של השומר שלו.
וכאן שוב. הסנטר החדש של מכבי תל אביב מגיע לחסום, מחליף צד וחוסם שוב. אחרי החסימה השנייה מגיע גלגול (רול) לעבר הטבעת והוא שוב נועץ אלי-אופ על הראש של השומר שלו
אתלטיות. עודד קטש אמר לא פעם שהוא אוהב שהגבוהים שלו יכולים לרוץ את המגרש במתפרצות. אז אצל ניבו שני כדרורים ברציפות היו שווים איבוד כדור, אצל גבריאל זה ברוב המקרים במגרש הפתוח נגמר ככה
ב-249 משחקיו הרשמיים בחמש השנים האחרונות, גבריאל רושם 57% לשתי נקודות במדגם מאוד גדול, צריך לומר שאולי לסנטר זה מרגיש מעט נמוך, אך בגלל שהוא יוצא לעצמו מכדרור וגם עולה ללייאפ מול שומרים, האחוזים יורדים באופן טבעי כשלא כל הסיומות הן דאנקים. הוא זרק במשחקים האלה 1.1 שלשות למשחק וקלע אותן ב-33.8%, לא רע בכלל לשחקן בעמדה שלו. הוא ריבאונדר התקפה טוב עם 1.6 בממוצע למשחק ב-14 דקות בלבד, שזה מרשים ותואם למשחק של מכבי תל אביב.
המהלכים השכיחים ביותר שלו בהתקפה הם חיתוכים (16%) מכלל המהלכים, 15.7% ממהלכיו מסתיימים בפוט-באק, קליעה אחר ריבאונד התקפה, 13.4% במהלכי קאץ' אנד שוט ו-11.8% כגבוה שמסיים מהלך פיק אנד רול.
הגנה. מוטת הידיים הארוכה של גבריאל לא מאפשרת שלא לכנות אותו "מטריה אווירית" כמיטב הקלישאה, והאורך הזה מסייע לו לשמור על שחקנים בכל העמדות. כאן הוא מקבל אחרי חילוף את ג'ורדן קלארקסון הפיליפיני (באמת), מצליח להתמודד איתו ברמת האחד על אחד ומדביק לו חסימה בסוף
אחרי כל החפירה, כמו שאני אוהב, צריך לדבר על ההימור. בסופו של דבר, מכבי תל אביב החתימה עד כה שלושה שחקנים זרים, ליוואי רנדולף, ג'יילן הורד והאדון גבריאל. שלושתם לא שיחקו מימיהם ביורוליג, כשגבריאל לא דרך בכדורסל האירופי. התקרה של גבריאל היא מאוד גבוהה, בכך אין ספק וייתכן שאם הכל יתחבר, בוודאי תחת שיטת המשחק של עודד קטש הוא צפוי לפרוח בשיא היכולת.
הקיץ הזה במכבי תל אביב, משלל סיבות, כנראה מאלץ אותה לא ללכת על בטוח. אחרי שנגענו בחסרונות, ברמת הליגה המקומית, קו קדמי שכולל את ג'יילן הורד, רומן סורקין (?), ליוואי רנדולף, ווניין גבריאל וג'ייק כהן/וויל ריימן וחסיאל ריברו הוא טוב מאוד, זה בטוח. אם מסתכלים טיפה רחב יותר, צריך להגיד ביושר שברמת יורוליג זה קו קדמי לא מספיק מנוסה ברמות הגבוהות, ספק לגבי העומק וספק לגבי הכשרון.
ווניין גבריאל לא היה שחקן מוביל בשום שלב בקריירה שלו, אם נוציא חמישה משחקים בנבחרת וקדנציה קצרצרה בפורטו ריקו. הוא היה שחקן משלים ברוב המוחלט של קריירת הבוגרים שלו וכולנו יודעים שהתסגלות לכדורסל באירופה לוקחת זמן, אלא אם קוראים לך קנדריק נאן. אבל, מכבי תל אביב נאלצה להמר וכנראה שגבריאל הוא ההימור הכי נכון בעת הזו, בזכות כל החפירה שמופיעה למעלה. בסופו של דבר, עודד קטש קיבל קו קדמי שכנראה לא היה בעדיפות הראשונה שלו, אך מצד שני למדנו בשנתיים האחרונות ששחקנים רושמים את העונות הטובות בקריירה תחתיו. גבריאל הבא בתור? בחודש אוקטובר נתחיל לקבל תשובות.