יציבות. אם מחפשים נציג אחד או נציגה אחת מהמשלחת של ישראל למשחקים האולימפיים בפריז, יש רק שם אחד שבאמת אפשר לחשוב עליו בכל פעם שנאמרת המילה הזאת - וזוהי רז הרשקו. בכל קיץ אולימפי אנחנו מחפשים את הספורטאים או הספורטאיות עם הסיכוי הגבוה ביותר לחזור הביתה עם מדליה, והרבה פעמים הפקטור שצריך לבחון כדי להבין האם אותו ספורטאי ראוי להיכנס לרשימת המועמדים למדליה, הוא פקטור היציבות. רז הרשקו, לפחות בענף שלה, היא כנראה המועמדת הבכירה בעקבות כך.
הג'ודאית בת ה-26 מנתניה הראתה בשנים האחרונות עד כמה היא מוכשרת, וכמה תמיד חייבים לספור אותה בכל תחרות בה היא עולה על המזרן. הרשקו כבר זכתה בקריירה בכל כך הרבה תארים, שהיא למעשה מגיעה למשחקים הקרובים בבירת צרפת בתור הנציגה המעוטרת ביותר ממשלחת הג'ודו הנוכחית. כן, יותר מדליות בסבב העולמי משגיא מוקי, יותר מפיטר פלצ'יק, יותר מענבר לניר, יותר מתמנע נלסון לוי ויותר מגפן פרימו.
להרשקו יש כיום ברזומה מדליית ארד אישית באליפות העולם מ-2023 (וגם אחת קבוצתית שנה לפני כן), מדליית ארד בטורניר מאסטרס (זה שנערך בירושלים בסוף 2022), לא פחות מ-14 מדליות בגרנד סלאמים שונים (כולל 5 מזהב) וכן מדליית זהב באליפות אירופה האחרונה לצד שתיים מכסף בשנתיים הרצופות שלפני כן. וכל זה מ-2021, השנה בה היא החלה לפרוץ לתודעה של כולנו. המדליה היחידה שלה בסבב מלפני הקורונה הייתה בגרנד פרי מונטריאול ב-2019, אז היא הייתה בת 21 ועדיין לא בשלה לרמות הגבוהות באמת.
כיום, כשהיא כבר מיצבה את עצמה כאחת המתחרות הטובות בעולם בקטגוריית המשקל שלה (78+ ק"ג), כשהיא כבר מספר פעמים סגרה שבוע בתור המדורגת הבכירה בעולם, וכשהיא מציגה רפרטואר שלא מבייש חלק מהספורטאים הגדולים ביותר בהיסטוריה של ישראל, הרשקו מגיעה לפריז כאחת הפייבוריטיות לעמוד על הפודיום, ויש לכך כמה סיבות.
סמל ליציבות (איגוד הג`ודו)
ראשית, בעקבות הדירוג הגבוה שלה (כרגע שנייה בעולם בקטגוריה שלה), היא כבר עכשיו יודעת שעל הסיבוב הראשון היא מדלגת אוטומטית. כלומר, ישר לשמינית הגמר. הדבר הזה כבר מגדיל את ההסתברות שהיא יכולה להתקרב לקרב על מדליה בסוף יום התחרויות שלה. כבר עם הנתון הזה יגיעו הצקצקנים שיגידו "הישג עם כוכבית, הרי היו לה פחות קרבות". אז רגע, לכל ההישגים שלה לפני כן שהעניקו לה את הדירוג הגבוה ואת הפריבילגיה לעלות אוטומטית סיבוב (כמו שקורה בכל קטגוריית משקל), לזה אין משמעות? ברור שיש.
שנית, בזכות הכושר המצוין שלה. הרשקו מגיעה לפריז בתור אלופת אירופה הטרייה מאפריל האחרון, ולמעשה מאז המאסטרס בירושלים בסוף 2022 (כולל), היא לקחה חלק ב-12 תחרויות גדולות בסבב העולמי (אליפות עולם, אליפות אירופה, מאסטרס, גרנד סלאמים), וב-10 מתוך אותן 12 היא חזרה עם מדליה על הצוואר. יציבות כבר אמרנו?
כמו כן, אי אפשר שלא לציין את האופי החזק שלה, כאחת שנלחמת בכל קרב בצורה הכי אבסולוטית שיש, גם מול יריבות שגדולות ממנה בהרבה (משקל פתוח, בכל זאת), כאחת שחוותה עליות וירידות בקריירה ויודעת איך לעלות בחזרה על הסוס כשצריך, כאחת שבאומץ רב יצאה מהארון מול ההורים שלה ומול הציבור הישראלי ככלל, ולא מתביישת משום דבר.
אז אם יש שם אחד מענף הג'ודו, ענף שכבר סיפק לנו 6 מדליות מתוך ה-13 שלנו במשחקים אולימפיים שונים, שאנחנו יכולים להגיד שהוא באנקר לרשימת המועמדים/ות למדליה, זה השם של רז הרשקו. וצריך לזכור שהיא מגיעה כבר עם ניסיון אולימפי מסוים, שכן בטוקיו לפני שלוש שנים היא לקחה חלק משמעותי מאוד במדליית הארד בתחרות הקבוצתית, בעוד בתחרות האישית היא הודחה בשמינית הגמר לאקירה סונה היפנית (מי שזכתה בסופו של דבר בזהב).
שני הרשקו. חלק מההצלחה (אלן שיבר)
אמנם יש עוד מתחרות בקטגוריית המשקל שלה שהיא טרם מצאה פתרונות או דרכים להטיל אותן, אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי, ואין יותר ברור מזה עבור הרשקו עצמה. אם היא הגיעה למצב בשנה האחרונה שהיא מנצחת יריבות יפניות, היא בהחלט יכולה גם לשים לעצמה מטרה לנצח יריבות קשות, דווקא בבמה הגדולה בעולם.