אולימפיאדת פריז 2024 הולכת להיזכר כריקוד הראשון והאחרון ביחד של שלישיית הסופרסטארים לברון ג'יימס, סטף קרי וקווין דוראנט. הריקוד ההיסטורי הזה יהיה המוקד של מסיבה אמריקאית בניחוח 1992, עם עוד תשעה כוכבים שעל פניו רק צריכים לבוא ליהנות, לנקות את הראש מעונת ה-NBA ולחבק את האהבה שיקבלו מארצות הברית ושאר העולם בדרך לפסגת האולימפוס, אבל מבחינת ג'ואל אמביד, לא כל הנוצץ זהב.
אמביד נמצא בסיטואציה שונה בתכלית מכל שאר חבריו לנבחרת ארה"ב. הסנטר בן ה-30 הזמין את עצמו לחגיגה יותר מאשר שהוא הוזמן אליה, הוא השחקן היחיד בסגל של סטיב קר עם חובת הוכחה אמיתית, רק המורשת שלו יכולה להיפגע (אולי היא כבר נפגעה?) והחלטותיו לקראת המשחקים האולימפיים הביאו אותו למצב שבו אף מדינה לא באמת בעדו ב-100%.
"אני לא רואה את עצמי כאמריקאי", הודה אמביד בראיון ל"ניו יורק טיימס" לקראת המשחקים האולימפיים. "אני קמרוני, זה תמיד יהיה הבית שלי. נולדתי שם וגדלתי עם כל הקשיים, זאת הזהות שלי". אז בזמן שאלפי ספורטאים בפריז ינסו להסב גאווה למדינה שלהם, אמביד יתמקד בתואר הראשון בקריירה, בדרך הקלה ביותר שיכל לבחור.
אמביד. חשב קודם כל על הרזומה שלו (Getty)
אמביד הסביר שהוא בחר לקחת את הכישורים שלו לדרים טים בגלל שבנו נולד באמריקה ובגלל שהוא גר באמריקה חצי מחייו, אבל עדיין המון אנשים בארצות הברית לא קונים את זה ולא לגמרי מקבלים אותו בנבחרת, כי ברור להם שאם תיאורטית היו מעמידים סגל חלש - הוא לא היה שם.
ב-2021 אמביד שלח מכתב רשמי לנשיא צרפת עמנואל מקרון בו ביקש אזרחות והבטיח כי לא ישחק במדי נבחרת אחרת, ואחרי שקיבל אור ירוק ונראה היה שהוא יצטרף לוויקטור וומבניאמה ורודי גובר בקו קדמי מפלצתי, הגיעה ההחלטה שתקעה למיליונים סכין בגב. ובקמרון? בכלל הרגישו שהגיבור שלהם שכח מאיפה הוא בא.
"תארו לכם איזו השפעה הייתה יכולה להיות לג'ואל אם הוא היה בוחר לייצג את קמרון", אמרה מאמנת קניה לשעבר ליז מילס. "הוא יכול היה להדהד את כל אפריקה, הייתה להחלטה כסו יותר משמעות מאשר זהב עם ארה"ב. בחירה מאוד מאכזבת של אמביד".
מילס ועוד רבים אחרים ודאי יטענו שהאולימפיאדה הזו חסרת חשיבות לאמביד, כי הוא כבר הפסיד. השחקן היחיד בדרים טים שמעולם לא עבר את הסיבוב השני בפלייאוף רצה להרגיש ווינר לקיץ אחד, אבל במקום זאת הוא חיזק את תדמית הלוזר שנוצרה לו ב-NBA.
שיקר לנשיא צרפת ובגד באפריקה (Getty)
עוד לפני הצטרפותו של אמביד לארה"ב היה הייפ מטורף סביב הנבחרת, אבל לאחר מכן כולם הבינו שזה כבר לא פייר. חשבו שלדרים טים יש איזושהי נקודת תורפה בצבע? אז קיבלו 213 ס"מ ו-127 ק"ג של הר אדם בדמות ה-MVP של 2023 ואחד הגבוהים המוכשרים אי פעם.
אמביד הגיע כ"וידוא הריגה" של האמריקאים, אך בינתיים הוא עדיין סימן שאלה, משום שביותר מדי רגעים בהכנה הוא נראה אבוד על הפרקט. במשחק הבכורה הלא רשמי שלו אמביד יצא בחמש עבירות לאחר 12 דקות בלבד על הפרקט מול קנדה, במהלכן רשם 5 נקודות, 6 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-3 איבודים.
עוד לפני המספרים הבינוניים - כ-10 נקודות בממוצע ומדד פלוס מינוס מצטבר של 24+ בחמישה משחקים, כולל 3+ עד שני הניצחונות האחרונים מול דרום סודאן וגרמניה (בהם הראה שיפור), הדבר שהכי תפס את העין היה היחס שהביג-מן מקבל מהשופטים של פיב"א. אמביד מנסה לסחוט עבירות כהרגלו, כפי שהוא עושה כל כך טוב במדי פילדלפיה, אך פתאום הוא הבין שלא כל מגע קטן ישלח אותו לעונשין.
הרגע הוויראלי ביותר הגיע נגד היריב הגדול שלו - ניקולה יוקיץ', כשאמביד קיבל את הכדור בצבע הסרבי ובמקום לעלות חזק לסל, נכנס לתוך גופו של הג'וקר במטרה לסחוט עבירה. הוא החטיא והשופטים התעלמו מהניסיון הכושל, שבוולס פרגו סנטר כנראה היה עובד.
ג'יימס בויד מ"האתלטיק" הגיב לכך: "מביך לראות את אמביד מנסה לסחוט עבירות בכוח בפיב"א. הלוואי שב-NBA היו שופטים בצורה הזו, כדי ששחקנים שעובדים על צוות השיפוט לא יתוגמלו".
וינסנט גודוויל מ"יהאו ספורטס" ביקר גם כן: "אמביד יותר מדי תלוי בשופטים. אפשר בגלל זה לראות קווי דמיון בין הירידה ביכולת שלו בפלייאוף ובפיב"א. השופטים הבינלאומיים מאפשרים לשומרים להיות יותר אגרסיביים, ג'ואל יצטרך לקבל החלטות מהר יותר".
אמביד תמיד היה גו-טו-גאי. הוא צריך את הכדור אצלו במשחק העומד, וזה סגנון שלא בטוח משחק לידיים של קר. "אמביד לא מתאים לנבחרת הזאת", אמר שחקן ה-NBA לשעבר קניון מרטין. "צריך לשלוח את התחת שלו בחזרה לפילי כדי שהוא יתכונן לעונה הבאה. הוא לא צריך לשחק באולימפיאדה".
פרשן ESPN ואלוף ה-NBA לשעבר קנדריק פרקינס אמר: "אני מסתכל על אמביד ועולות לי שאלות וחששות לגביו, הוא לא נראה בכושר. אני תוהה מתי קר יכניס את אנתוני דייויס לחמישייה".
כמה שאמביד אהוב בפילי, ככה הוא שנוא מחוץ לפילי. רוב אוהדי ה-NBA לא מתחברים יותר מדי לאישיות/סגנון של הסנטר, ולכן כשהוא לא משחק טוב בנבחרת ארה"ב, זה מתסכל עוד יותר את האמריקאי הממוצע.
"אני כנראה השחקן הכי שנוא ב-NBA ואני לא יודע למה", אמר אמביד. "אני מרגיש שהרבה אנשים יכולים להזדהות עם הסיפור שלי". כשהוא חזר מהפציעות הקשות והפך לפנים של "הפרוסס" כולם אהבו אותו והעריצו את הדרך שלו, אבל מאז קרה דבר או שניים. בקיץ הזה הוא רוצה להחזיר את הגלגל לאחור.
אך במקום להתחבב על האוהדים החדשים שלו עם אמירות שהם אוהבים לשמוע, אמביד סיפק את התשובה הבאה כשנשאל האם יש לו ספקות לגבי הזכייה של ארה"ב בזהב: "לנבחרות אחרות יש כמות כישרון זהה. צריך גם להבין שהשחקנים המוכשרים שלנו מזדקנים. לברון של היום הוא לא לברון של לפני כמה שנים, יש הבדל גדול. אנשים הולכים שולל בגלל השמות שהם קוראים על הנייר. השמות האלה זקנים יותר, הם לא מה שהם היו".
הקהל באמריקה כמובן זעם על הדברים הללו, ולפרוטוקול - כמה שעות אחר כך לברון מנע מבוכה מול דרום סודאן עם קאמבק מפיגור 16, סל ניצחון שמונה שניות לסיום ו-23 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.
מצד אחד אנחנו יודעים שלאמביד אכפת מכל מה שאומרים עליו ככדורסלן וכבן אדם, אבל מצד שני לאחרונה הוא שינה את כתובת האימייל שלו, אותה אפשר למצוא בחשבון האינסטגרם שלו, ל-s***my****@yahoo.fr. אחסוך מכם את התרגום.
ביולי 2016, כמה חודשים לפני שאמביד ערך את הופעת הבכורה שלו ב-NBA, חברו לנבחרת ארה"ב כיום KD בחר בדרך הקלה לתואר ראשון כשחתם בגולדן סטייט. ההחלטה הפחדנית הזו אמנם נחרטה לעד במורשת שלו, אבל גם שתי האליפויות ותארי ה-MVP של הגמר שהוכיחו את גדולתו כשחקן.
גם לאמביד יזכרו את הבחירה בדרים טים, אך אם הוא יככב באולימפיאדה ויהיה חלק משמעותי מהזכייה בזהב - הנרטיב סביב הסיפור הזה ייראה קצת אחרת. רק אז, כנראה, האמריקאים יקבלו אותו כאחד משלהם.