נתב"ג של דמעות: ההמראה המרגשת של המשלחת

האהבה מהקהל והנאומים המרגשים לפני משימת חייהם של נציגינו באולימפיאדה

Getting your Trinity Audio player ready...

אי אפשר היה שלא להתרגש מהבוקר שהיה היום (שני) בנמל התעופה בן גוריון. הרבה פריטים בצבעי כחול לבן, מזוודות תכולות גדולות רבות, ומאות עיניים דומעות.

ספורטאי וספורטאיות המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בפריז השתלטו על שדה התעופה, וכל הנוסעים והנוסעות שזכו לראותם רגע לפני אחת המשימות החשובות בחייהם, ובעיקר בעת בה המדינה נמצאת, התרגשו גם הם, עודדו בקול ובמחיאות כפיים, ואיחלו בהצלחה לשגרירים האולימפיים.

הנציגים והנציגות הגיעו לשדה התעופה בליווי המשפחות הגאות והמרוגשות, והתמקמו בקומת ההמראות. הספורטאים התכנסו יחד עם שאר חברי המשלחת כשהם מדוגמים בבגדי המשלחת, התאחדו עם ספורטאים מענפים אחרים, הצטלמו, ואחזו בידי יקיריהם עד לרגע האמת, הצ׳ק אין כמובן.

תהליך הצ׳ק אין והעובדה שיש כרטיס ביד, נוסף לכרטיס האולימפי, נתנו את החותמת האחרונה בארץ. כל מה שעברו וחווּ ישרת אותם בפריז. גם באזור הדיוטי פרי כולם, כולל עובדי המקום, נשאו עיניים אליהם ועצרו לרגע את עבודתם, מסע הקניות והרכישות, ביקשו להצטלם ולברך את חברי המשלחת שגנבו את ההצגה.

לפני ההמראה, המשלחת ערכה מסיבת עיתונאים שלא הותירה עין אחת יבשה.
תמר לשם-גונן, אמא של רומי שחטופה בעזה, נאמה בפני חברי המשלחת נאום חוצב להבות. לשם-גונן התרגשה עד מאוד, וביקשה מהספורטאים ומהספורטאיות שני דברים: מהרגע שכף רגלם תהיה על אדמת פריז, להרים את הראש ולעמוד בגאווה כשהם מייצגים את מדינת ישראל, והדבר השני והחשוב מכל - לא לשכוח את החטופים והחטופות שנמצאים בעזה, ללא אפשרות להשמיע את קולם, לחבק את משפחותיהם, ולהיות לצידן.

לשם-גונן הוסיפה כי ייתכן מאוד ורגעים משוררים מהמשחקים יגיעו גם לחטופים ולחטופות והם יראו אותם, אז לא לשכוח לעשות כל שהם יכולים ומסוגלים, ולעמוד בגאון בבמה הגדולה בעולם.

היא גם פנתה לאורן סמדג׳ה, מאמן נבחרת הגברים, ואמרה כי הוא מהווה השראה בעקבות ההחלטה לטוס למשחקים למרות אובדן בנו עומר ז״ל בקרבות בעזה, וכי הדבר כלל לא מובן מאליו ומהווה כוח אדיר למשלחת. נוסף על כך, אמרה כי המשלחת היא הפנים והייצוג של ישראל במשחקים הללו, אל מול כל העולם, וכל עם ישראל עומד מאחוריהם.

אחריה, נאמה יו״ר הוועד האולימפי יעל ארד. ארד דיברה על חשיבות הייצוג בעת הזו, על ההקרבה של הספורטאים והספורטאיות, ועל התפקיד שלהם במשחקים מעבר לפן התחרותי והספורטיבי. ארד התרגשה מאוד גם היא, בעיקר כשהחזיקה את דיסקית החטופים שהיא עונדת על צווארה מהשבעה באוקטובר, ואמרה בדמעות ובגרון חנוק כי בצער רב, היא מכניסה אותה אל מתחת לחולצה, בעקבות המצב הרגיש וההוראה להצניע סממנים ישראלים, ציינה שהם בליבה ובלב המשלחת ומקווה שישובו במהרה לביתם.

הנאומים הללו השאירו את חברי המשלחת המומים ומרוגשים מצד אחד, ומועצמים מאוד מהצד שני. ברגע אחד ניתן היה לראות את עיניהם שהופכות חדות ומלאות מוטיבציה להביא גאווה וכבוד למדינה, לעם, ולמשפחות שלהם.

רגע העלייה למטוס היה מלוּוה בהרבה חיוכים וצילומים על רקע המטוס, שעוּטר במדבקה של הטבעות האולימפיות לצד דגל ישראל. קברניט הטיסה היה הטייס הוותיק יותר בחברת ארקיע, המטיסה הרשמית של המשלחת האולימפית, שקיבל את המשלחת בברכה ואיחל להם הצלחה לאומית.