$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מי אשם בעליית מחירי הרכב בישראל?

יוקר המחייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, אך לעומת מחאות המזון והדיור, לא התקיימה עד כה מחאת תחבורה. בדקנו מה השתנה בשנים האחרונות וניסינו להבין מה הסיבות לכך – עולם הרכב צולל למספרים

כפיר כשריאן ורן סגל   30.07.24 - 12:19
Getting your Trinity Audio player ready...
מכוניות בנמל אשדוד (צילום: רן סגל)
מכוניות בנמל אשדוד (צילום: רן סגל)

מחירי הרכב בישראל שוברים שיאים בכל שנה, עת מפרסמות יבואניות הרכב את מחירוני המותגים השונים. יתרה מזאת, לעיתים אף ישנה התייקרות גם במהלך השנה, עת מגיע למשל דגם מעודכן או דור חדש, זאת לעומת מקרים בודדים בהם היו הוזלות.

הסיבות לעליית מחירי הרכב קשורות בגורמים רבים, שלא פעם קשורים האחד בשני ואף מגיעים עד לרצפת הייצור ממש, כאשר צריך לזכור גם שמדובר בסופו של דבר בחברות עסקיות, היצרניות והיבואניות, מטרתן אחת – להגדיל רווחים, מהצד השני המדינה שזקוקה להכנסות וכן, הצד השלישי – הלקוחות שרוצים "להתפנק" ומוכנים לשלם.

בכתבה שלפניכם סקרנו מהם השינויים והתמורות שהתרחשו כאן ב-5 השנים האחרונות, כאשר פרט לעליית המחירים כדי להגדיל רווחים, ניסינו לבחון את הדברים בראייה רחבה יותר, כך בדקנו את מדדי המחירים לצרכן ושערי המטבע בהיבט המקומי והעולמי (בדגש על המדינות מהן מגיעות המכוניות), המחיר הממוצע של רכב בישראל לאורך השנים, הקטגוריות המובילות ועוד. נחדד - לא באנו למצוא תירוצים עבור היבואניות או משרד האוצר, אלא לשקף את מצב שוק הרכב בישראל.

משברים עולמיים
בתחילת 2020 החלה להתפשט בעולם מגפת הקורונה, שגם חוזרת בעצימות נמוכה במקומות שונים בעולם וגם אצלנו. הקורונה גרמה למפעלים רבים להיסגר או להוריד תפוקות, חלק ממפעלי הספקיות השונות לא הצליחו להשתקם והיצרניות נאלצו למצוא ספקים אחרים, וכידוע, המחיר לא תמיד נשאר קבוע.

הסגרים הובילו בהמשך ל"אפטרשוק" בדמות משבר השבבים, שנגרם עקב ביקוש הולך וגובר לייצור רכיבים ממוחשבים, הן ברמה האישית כמו רכישת מחשבים ניידים לעבודה מהבית והן אצל יצרניות הרכב לאור נחיצותם במערכות האלקטרוניקה השונות ובתוכן מערכות הבטיחות שהפכו מורכבות יותר ויותר. המשבר יצר לא פעם מקרים בהן יצרניות הורידו ממפרטי הרכב מערכות בטיחות שונות, כגון התרעת רכב בשטח מת, אפילו חזרה ללוח מחוונים אנלוגי, הכל כדי לצמצם את השימוש בשבבים ולשמור על פס הייצור חי ובועט.

הוסיפו לכך שינויי מזג אוויר שונים, שגרמו לבצורת ומחסור במים באזורים שונים, וכן מלחמת הסחר בין המערב למזרח שהחלה כבר ב-2018, עם הטלת מיסים שונים על תוצרת סינית. "מלחמה" שנמשכת גם לאחרונה, כאשר האיחוד האירופאי הכריז על הטלת מיסים גבוהים יותר על ייבוא מכוניות חשמליות תוצרת סין.

נזכיר כמובן את הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה שעודנה נמשכת שם, שהשפיעה על כמה גורמים עיקריים – מזון, מתכת וחלקי רכב. אוקראינה היא אחת מיצואניות החיטה הגדולה בעולם, ייצוא מתכות תופס חלק נכבד מהכנסות המדינה וכמה יצרניות רכב מייצרות בשטחה חלקים שונים כמו למשל צמות חשמל.

גורם נוסף להתייקרות המחיר לצרכן, ולא רק בתחום הרכב, נוגע לעלייה חדה במחירי ההובלה הימית. העלייה החלה הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל והצטרפותם של החות'ים מתימן לטרור הימי במפרץ עדן והים האדום, כנגד ספינות המפליגות לישראל. אז עוד היה מדובר בעלייה מתונה, אך מאז הטרור החות'י נאלצו ספינות רבות להקיף את כל יבשת אפריקה, מה שגרם לזינוק דרמטי במחירי ההובלה בשנה האחרונה.

כלכלה ארצישראלית
אחת הדרכים כדי להבין מה  מצב יוקר המחייה הוא מדד המחירים לצרכן - אותו מדד המודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים שמחיריהם ניתנים למדידה סדירה ומייצג את התצרוכת של משקי הבית. מדד זה משמש בעיקר להצמדות שונות ולקביעת תוספת היוקר לתעריפי השכר וכמובן לניתוח מגמות בשוק. מדד המחירים לצרכן בישראל עלה בין דצמבר 2019 ליוני 2024 ב-13.2%, ואם נפשט את זה רגע, ומבלי לדקדק בסקטורים השונים, מה שעלה 100 שקל בדצמבר 2019, עולה ביוני 2024 כבר 113.2 שקל, חשבו מה זה עשה לעגלת הקניות החודשית שלכם...

המספר 13.2% מייצג את עליית מדד המחירים הכללי, אך שימו לב לעליות הבאות בסקטורים מרכזיים באותה התקופה (2019-2024), עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
בריאות 9.5%, חשמל ומים 11.8%, חינוך תרבות ובידור 12.4%, מוצרי נפט 12.7%, בניה ודיור 15.9%, מזון (כולל פירות וירקות) 16.1%, תחבורה ותקשורת 16.3%, מיסים וביטוח 20%, בשר טרי ועוף 22.3%. אך לא הכל שחור - ענף ההלבשה וההנעלה רשם ירידה של 24.9%.

ואם חשבתם שרק אצלנו הכל מתייקר, שימו לב למדד המחירים לצרכן הכללי (CPI, על בסיס נתוני "טריידינג אקונומיקס") של המדינות הבאות – שהן גם 5 המדינות המרכזיות מהן מיובאות מכוניות לישראל: סין 2.7%+, יפן 8.2%+, דרום קוריאה 13.7%+, צ'כיה 51%+ וטורקיה עם עליה של מעל 100% (השחיקה של המטבע הטורקי מתקזזת עם עליית המחירים).

מהעבר השני, שערי החליפין ביחס לשקל דווקא מציגים תמונה חיוביות. בהשוואה משנת 2019 ועד השבוע האחרון של יולי 2024, השקל התחזק מול הוואן הדרום-קוריאני ב-12%, מול הדולר ב-3% ומול היורו ב-0.74%. כלומר כוח הקנייה של היבואנים דווקא התחזק מול יצרניות הרכב.

נציין כי זהו אומנם הקו הכללי, אך במהלך שנים אלו חלה תנודתיות ערה בשערי החליפין. בנוסף טרם התייחסנו ליואן הסיני מאחר ודגמים תוצרת סין לא היוו מאסה קריטית עד לפני כשנתיים. כמו כן, נציין כי גידור שער מטבע הוא דבר מקובל אצל יבואני הרכב אל מול היצרניות, אך הוא מוגבל בזמן (חצי שנה עד שנה) ולאורך טווח של 5 שנים הוא כמעט זניח ובוודאי בלתי ניתן לחיזוי לאור התפתחויות ביטחוניות וגיאופוליטיות.

סיכום ביניים: אם מחד קיימת עליית מחירים כמעט גורפת בכל הסקטורים ומצד שני השקל דווקא התחזק אל מול המטבעות הזרים (לאורך התקופה שצוינה), האם אפשר להגיד שהיבואנים השונים מרוויחים יותר על גב הצרכנים? בואו נצלול אל שוק הרכב הישראלי.

קנייה, מיסוי ומה שביניהם
שוק הרכב הישראלי עבר לא מעט שינויים בחמש השנים האחרונות. כך למשל עדכוני נוסחת דירוג הזיהום מרכב מנועי, הידוע גם כ"מס הירוק", ולפיכך רכבים שונים עברו בין הדרגות השונות ומחירם התייקר בהתאם.

מיסוי נוסף שעבר עדכון הוא הטבת המס לרכבים חשמליים למשל – מ-10% מיסוי הוא עלה בהדרגה ועומד כיום על 35%. בתחילת 2025 המס צפוי לעלות שוב והפעם ל-50%, ב-2026 ל-57% וב-2027 ל-65%, כל זאת לצד המשך ירידה עקבית גם בגובה ההטבה, כאשר לא קשה לנחש לאן משרד האוצר מכוון, כשביום מן הימים נגיע למס מלא של 83%. אפשר להניח שעקב הוצאות מלחמת חרבות ברזל ו"הנוחות" הוותיקה של האוצר בשימוש בקהל הנהגים להגדלת הכנסות המדינה, שלוחות הזמנים יתקצרו או שהאחוזים יעלו (או גם וגם).

כיום, עדיין רוב המכוניות החשמליות, לפחות אלו העממיות יותר, יקרות יותר לרכישה כשגם האחזקה השוטפת לא תפסק להתייקר עם תוספת מס נסועה (החל מ- 2026) וביטול אגרת הרישוי המוזלת (החל מ-2025). גם רכבי הפלאג-אין ספגו מכה, עם ביטול ההטבה והמיסוי המופחת של 55% וזינוק היישר אל עבר 83% מס, כאשר בבסיסם הם יקרים יותר לייצור ממקביליהם מונעי הבנזין או הסולר בלבד.

האם בפועל כל החשמליות וכל רכבי הפלאג-אין התייקרו באופן ישיר ביחס לעדכוני המיסוי? לא ממש. חלק מהיבואנים בחרו להפסיק לשווק דגמי PHEV וחלקם "פרסו" את ההתייקרויות על פני קו הדגמים האחרים שלהם, כך למשל גם מכוניות מונעות בנזין בלבד, שלא עברו כל שינוי, בין אם בדירוג הזיהום או הגיעו לאחר מתיחת פנים למשל, ספגו עליה קלה על חשבונן של החשמליות.

ולמרות הכל - ישראל היא אחת המדינות המובילות באימוץ הרכב החשמלי, ועל-פי נתוני איגוד היבואנים ישנה עליה עקבית בנתח השוק. מ-10.3% ב-2022, דרך 17.9% ב-2023 ונכון לסוף יוני 2024 הן תופסות נתח שוק של 25.3%.

שאלת השאלות – בכמה באמת התייקר מחירו הממוצע של רכב בישראל? ובכן, התשובה פשוטה, בסיוע אתר CARZONE מצאנו שמאז סוף 2019 ועד היום, מחירו הממוצע של רכב בישראל עלה ב-26.3% (מ-157,236 שקל ל-198,596 שקל), בעוד המדד עלה כאמור רק ב-13.2%.

אם חשבנו שמדובר במחיר ממוצע שהתייקר בעקבות סגמנט היוקרה או החשמליות למשל, בדיקה קלה בנתונים מגלה שממש לא כך הדבר: מכונית המיני יונדאי i10 למשל, התייקרה ב-5 השנים האחרונות בממוצע של כ-17%. טויוטה קורולה, אחת המשפחתיות הפופולריות ביותר בישראל התייקרה ב-22.6%, ואילו רכב הפנאי, קיה ספורטאז' התייקר ב-25.1%

הסיבות להתייקרויות מרובות. בנוסף לכל מה שתיארנו בחלקה הראשון של הכתבה, אירועים שונים שגרמו לעלייה במחירי הייצור, וככל הנראה גם במחיר אותו היצרנית מבקשת מהיבואנית; ניתן להוסיף לכך גם את ההתקדמות בבטיחות הפאסיבית שהובילה לצמיחה בממדי הרכב בקטגוריות השונות וכמובן את הקדמה והטכנולוגיה בהיבטי מערכות המחשוב ברכב וכמובן מערכות הבטיחות המתקדמות שהפכו משוכללות ומורכבות יותר, ובהתאם גם יקרות יותר.

זה הקטן גדול יהיה: אבל בוא ולא ניתמם, גם לנו, הצרכנים, יש יד בדבר. רכשנו כאמור יותר מכוניות חשמליות, שכידוע הן עדיין יקרות יותר באופן ממוצע ובנוסף, הטעם הישראלי השתנה, וישראל ישראלי קונה מכוניות גדולות יותר, כאשר הקטגוריה המובילה היא כמובן הג'יפונים, ואם נדייק, הג'יפונים הקומפקטיים שמובילים את השוק מעבר לחמש השנים שנבדקנו, כשאת 2023 סיימו עם נתח שוק של 39% ונכון למועד פרסום הכתבה הנתח עומד על 37.5%. יתרה מזאת, שימו לב מי היו הרכבים הנמכרים ביותר בישראל באותה התקופה: 2019-2021 טויוטה קורולה, 2022 קיה פיקנטו, כשב-2023-2024 לא אחר מג'יפון קומפקטי וחשמלי הוא זה שכבש את ראש הפודיום -  BYD אטו 3.

סיכום
לפני שנגיע לשורה התחתונה, נזכיר כי הכתבה הזו נועדה לשקף לכם הקוראים את התהליכים שהביאו להתייקרות הרכבים בישראל בפרספקטיבה של 5 שנים. אין לנו כל מטרה להגן על היבואניות השונות שמצידן נראה שפועלות על פי כלל המפתח של היצע וביקוש, ואם שניהם גבוהים והצרכן מוכן לשלם, המחיר ימשיך לעלות ולא רק בגלל הסיבות שציינו קודם. מהעבר השני, לבטח לא נגן על החלטות ממשלתיות, שבמשך שנים ארוכות מתייחסים לציבור הנהגים כפרה החולבת, על אחת הפערים לעומת מדינות אחרות בנושאי אחזקת רכב, מיסוי וביטוחים.

לבסוף, ולמרות כל המספרים התומכים, כאשר שני הגורמים שציינו בפסקה הקודמת לבטח לא מעודדים הוזלות בתחום הרכב, עדיין לא מדובר במדע מדויק. שכן, אין אנו יודעים תמיד מה עלות הייצור האמיתית ומהו המחיר בו תמחרה היצרנית את הרכב ליבואנית המקומית, מהן עלויות השילוח (שמשתנות גם הן בהתאם לכמויות) וכמובן כוחות השוק משפיעים גם הם, וכמו תמיד, הגורם האנושי לא תמיד צפוי.

אך אם ננסה בכל זאת לשים את האצבע על כמה נקודות. הרי בעוד שמדד המחירים הכללי עלה רק ב-13.2% (והוא כולל כמובן את מחירי הביטוח שזינקו בשנה האחרונה), מחירו הממוצע של רכב בישראל עלה כמעט פי 2 ב-26.3%, ולצד זאת אנו עדים למעמדו הטוב של השקל לעומת המטבעות הזרים (מעמד שכמובן עלול להתערער במקרה של מלחמה כוללת) – לא קשה לנקוב מי הגדיל את רווחיו, גם אם ישנם גורמים "ממתנים" כמו רכישת מכוניות חשמליות וג'יפונים יקרים יותר.