$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"שכל הג'ודו ייראה כמו הג'ודו של ענבר"

שני הרשקו לערוץ הספורט אחרי המדליה: "עצוב שלא הצלחנו להביא זהב"

עידו גור, שליח ערוץ הספורט לפריז   02.08.24 - 08:11
Getting your Trinity Audio player ready...

ענבר לניר הפכה אתמול (חמישי) למדליסטית הכסף האולימפית הראשונה של ישראל מאז יעל ארד ב-1992, ומאמנה שני הרשקו אמר לערוץ הספורט אחרי: "הרגשות מעורבים כי זה אחרי הפסד, אבל התוצאה משמעותית ואני שמח מאוד קודם כל בשביל ענבר, בשביל משפחתה ומשפחתי וכל מדינת ישראל. זה באמת מכל הלב. קשה להפסיד בגמר, ומצד שני, באנו לפה לעשות היסטוריה וזה צעד ראשון".

אז כמה זה מרגש לאור המצב בארץ? "קודם כל זה מרגש בכל מקרה, אבל כמובן שעם הדברים שאנחנו עוברים, מאוד רציתי שנשמע פה את התקווה ומדליית זהב אבל אני מאוד שמח. יש לי במשפחה אנשים שמשרתים עכשיו, ובאמת כמו כולם רוצים שכל החטופים יחזרו ולשמח את עם ישראל, במיוחד ברגעים הקשים שיש עכשיו בישראל כי אנחנו מרגישים את זה כאן. עצוב לי שלא הצלחנו להביא מדליית זהב, אבל ננסה מחר להשלים את המשימה".

חוקי הג'ודו, ענבר לניר חיה במובן החיובי - אולי הופכת את הג'ודו בארץ שוב לפופולארי, ספר עליה: "כשהיא מנצחת, לא צריך להבין בג'ודו כדי לדעת שזה ניצחון, זו השאיפה של כל ספורטאי ומאמן מבחינתי שכך ייראה הג'ודו. זה לא כזה פשוט, יש לפעמים ספורטאים ברמה גבוהה כמוך ויש כל מיני מהלכים טקטיים כמו בכל ענף ספורט. אני שמח שזכינו לראות את ענבר במיטבה לפחות בשלושת הקרבות הראשונים ואנחנו עם הפנים למחר".

יו"ר הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד, אמרה: "עבורי הרוח הישראלית מאוד משמעותית. לבוא מהמקום שאנחנו באים במדינה שלנו, עם אנשים שמסתכלים ונמצאים 10 חודשים בחרדות, ההתעלות הבלתי נתפסת של צעירים ישראלים שכל החיים חלמו, אבל הגיעו לכאן עם תיק עצום על הכתפיים של כל כך הרבה ציפיות ורצון של המדינה לקבל כמה רגעים של נחת, והם התעלו והגיעו לדרגות מטורפות עם הרבה לב ונשמה".

"ענבר מאוד מסוכנת וראינו היום בקרב עם הגרמנייה, היכולת שלה לקחת את הסיכון תמורת הסיכוי זה מה שנותן לה תמורה מאוד גדולה. היא למדה לאזן את זה ונכנסת למקומות המסוכנים, וברוב המקרים יודעת לקחת את הסיכוי וזה דבר אדיר".

האם הייתה אנחת רווחה מהמדליה? "ללא ספק. יש תחושה של הנה הראשונה הגיעה. אני חייבת להגיד שלא הייתי לחוצה, הייתי מתוחה כי אני מתוחה בערך שנה ממה שאנחנו עוברים וההכנות והעול על הכתפיים שהולך ומתגבר. מראש הגדרנו לפי הדירוג העולמי מי פוטנציאל למדליה, יש נטייה להגיד שהם רצו ולא הצליחו אז זו אכזבה, אבל כשמישהו מגיע שמיני או עשירי בעולם ולא זוכה זה ריאלי לא אכזבה. היום ראינו ספורטאים מוכחים עם יכולת מוכחת, ותמיד המדליה זו אנחת רווחה וזו זכות גדולה וזה פותח את הסכר".