יום, חודש, שנה. אלה המרכיבים שמייצרים את התאריכים שכולנו זוכרים - רגעים קפואים בזמן, שכולנו ניקח אותנו הלאה. הימים האלה ששואלים עליהם "איפה הייתם כש...?" - בישראל יש לא מעט תאריכים כאלה, אבל רובם לא מאוד משמחים. עם זאת, הספורט הישראלי הצליח לייצר לא מעט תאריכים שכן נכנסו לפנתיאון. ימים של תהילה - ימים שאחריהם, הספורט הישראלי כולו לא היה אותו דבר.
אז אחרי שה-3 באוגוסט, 2024, נכנס לפנתיאון של ימי הספורט הגדולים בישראל - עם שלוש מדליות אולימפיות ביום אחד (שרון קנטור, תום ראובני וארטיום דולגופיאט), זה הזמן שלנו להיזכר. לסמן תשעה תאריכים על לוח השנה, שכל מי שחווה אותם - לעולם לא ישכח.
14 בדצמבר, 1969 - נבחרת ישראל עולה למונדיאל
יום שהוא, ככל הנראה, רגע השיא הראשון של ישראל כמדינת ספורט. דווקא הכדורגל, שלאורך השנים סיפק לא מעט אכזבות, חתום על הרגע הזה - הנבחרת של עמנואל שפר מסיימת ב-1:1 את משחק החוץ שלה באוסטרליה, עם השער של מוטל'ה שפיגלר, ובפעם הראשונה (והאחרונה עד עכשיו) מגיעה לפסגת הכדורגל העולמי - המונדיאל. הדרך לשם אמנם היתה שנויה במחלוקת, אבל על עוצמת היום הזה, ועל המשמעות שלו גם בעתיד - אין ויכוח.
7 באפריל, 1977 - מכבי תל אביב אלופת אירופה
הזכייה של מכבי ת"א, עם המאמן רלף קליין, היה עוד רגע שבו הספורט - כמו כל מדינת ישראל - חוו עידן חדש. זו היתה עונה שבה הקבוצה בצהוב, אחרי כמה שנים של "כמעט", סוף סוף נגעה בדבר הממשי; מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, טל ברודי ואולסי פרי הובילו את מכבי לניצחון דרמטי 77:78 על מובילג'ירג'י וארזה מאיטליה, ומביאים את גביע אירופה לתל אביב. על המפה, צריך לזכור, עלינו כמעט חודשיים קודם - עם הניצחון המונומנטלי על צסק"א מוסקבה האימתנית, אבל זה היה הרגע שבו הכדורסל הישראלי עלה בכיוון הנכון.
30 ביולי, 1992 - יעל ארד עושה היסטוריה
חודש יולי הוא חודש שלא זכור לטובה בהיסטוריה האולימפית של ישראל; חודש שבו ישראל כמדינה, וגם הספורט שלה, חוו את הטבח הנורא בתולדותיה - היום שבו 11 ספורטאים נרצחו ע"י מחבלים באולימפיאדת מינכן 1972. אבל עשרים שנה אחרי, אם תרצו, הגיע התיקון - וזה קרה עם ג'ודאית ישראלית ענקית, ששברה את תקרת הזכוכית והביאה מדליה אולימפית ראשונה לישראל. ארד לא היתה רחוקה גם ממדליית זהב, אבל בסופו של דבר בשל החלטת שיפוט הסתפקה בכסף. זה היה רגע ששינה הכל - שהראה שאפשר, שהתחיל את המורשת המדהימה של הג'ודו הישראלי; זו שבסופה, 32 שנה אחרי, ארד עצמה כיו"ר הוועד האולימפי מעניקה מדליה מכסף לרז הרשקו.
6 ביוני, 1999 - ישראל - אוסטריה 0:5
נכון, בניגוד למקרים רבים אחרים אין כאן פרס משמעותי; זה היה רק עוד משחק במוקדמות יורו 2000, לכאורה. אבל רק לכאורה - כי זה היה, ככל הנראה, משחק הכדורגל הגדול ביותר של נבחרת ישראלית אי פעם. הבחורים של שלמה שרף הגיעו לקרב ראש בראש באצטדיון רמת גן מול האוסטרים, וכמאמר הפרשן שגיא כהן - "הגיעו לבאר, ויוצאות לי מים מהאוזניים". אייל ברקוביץ' סיפק קסמים עם צמד ובישול, חיים רביבו הוסיף גולאסו בבעיטה חופשית, אלון מזרחי דפק אווירון וגם נג'ואן גרייב הצטרף לחגיגה. לא זכינו בסוף היום הזה בכלום, אבל כל מי שראה את המשחק הזה - לא ישכח את ה-6.6.99 לעולם.