הבריכה האולימפית בפריז 2024 סיפקה לנו הרבה (אבל הרבה) רגעים ספורטיביים מצוינים וחומר למחשבה לקראת העתיד. מאז הפרישה של מייקל פלפס אחרי המשחקים בריו דה ז'ניירו 2016, כל חובבי הספורט בעולם בכלל וחובבי השחייה בפרט השתוקקו לאיזו דמות אייקונית חדשה, איזה כוכב או כוכבת על להעריץ, איזה יורש שינפץ את כל השיאים.
אז מה קיבלנו? בטוח לא שם אחד, אלא בשורה אולי הרבה יותר מעניינת מזה - בשורת הגיוון. נוצר לנו מצב של כל כך הרבה כישרון בבריכה, כל כך הרבה שחיינים ושחייניות עם פוטנציאל להפוך לאגדות בתחומם, בנוסף לכאלה שהמשיכו את המורשת שלהם מאולימפיאדות קודמות. אבל עם כל הכבוד לוותיקים יותר שסיפקו את הסחורה (ויש המון כבוד), הבשורה האמיתית הגיעה מדור העתיד - הכוכבים הצעירים שהראו שיש על מי לסמוך במעמדים הגדולים האלה.
השם הראשון שכמובן יקפוץ בכל פעם שיזכירו את תחרויות השחייה בפריז, הוא הגיבור המקומי החדש, לאון מרשאן. הכוכב הצרפתי החדש, שהגיע למשחקים הביתיים האלה כבר בתור שיאן עולם, סיים אותם עם לא פחות מחמש מדליות, ארבע מהן מזהב בכל המשחים האישיים שהוא לקח בהם חלק, ואחת מארד במשחה שליחים. הוא רק בן 22, שזה אמנם לא מתקרב להישג שפלפס רשם בגיל 19 באתונה 2004, אבל בשביל הופעה אולימפית ראשונה אפשר לומר שזו הצלחה מסחררת למרשאן.
אם מחפשים מישהי שתתקרב לשיאים העולמיים בכמות מדליות אולימפיות לנשים, אז השחיינית הכי בולטת, בשלב מאוד מוקדם, היא סאמר מקינטוש. הקנדית הוורסטילית רק בת 17 וכבר רשמה לעצמה ברזומה הופעות בשתי אולימפיאדות שונות, אחרי שבטוקיו הייתה בת 14. הפעם, לפריז, היא הגיעה הרבה יותר בשלה למעמד וסיימה עם שלוש מדליות זהב ואחת כסף, כולן אישיות. יש לה עתיד ורוד במיוחד בקריירה הארוכה שעוד צפויה לה.
פלפס הגיע לפריז, אבל אחרים מילאו את החסר יפה מאוד (GETTY)
השיא של כמות מדליות זהב אולימפיות לאישה אחת, אגב, שייך לשתי ספורטאיות בהיסטוריה, ואחת מהן בשחייה - קייטי לדקי. בפריז היא השוותה את השיא של מתעמלת העבר לאריסה לטינינה וקטפה את מדליית הזהב בתשיעית שלה (מתוך 14 בסך הכל). היא בת 27, ויהיה מעניין לראות אם תגיע למשחקים הביתיים בלוס אנג'לס בעוד 4 שנים. אבל אין ספק שהיא נתנה הופעה מרשימה מאוד והפכה לאייקון בפני עצמה בענף. כעת יהיה מעניין לראות כמה זמן ייקח למקינטוש להגיע לאותם מספרים ולאותה דרגה של אגדה.
שם נוסף שכדאי להמשיך לעקוב אחריו בעתיד, בתור כוכב עולה, הוא דויד פופוביץ'. הרומני הצעיר הפך לשם דבר לפני שנתיים כשהיה בן 17, כששבר שיא עולם ב-100 מטרים חופשי וזכה בשתי מדליות זהב באליפות העולם, אבל מאז דאך מעט. לפריז הוא הגיע תחת הצל של לאון מרשאן, ולמרות זאת הצליח לעמוד על ראש הפודיום פעם אחת ולהעניק שתיים מתוך שבע המדליות עד כה של רומניה (אחת זהב ואחת ארד).
שתי שחייניות נוספת אמנם טיפה פחות צעירות משאר השמות (23), אבל גם שמות חמים במיוחד בהסתכלות לעתיד, ואלו אריארן טיטמוס וקיילי מקיואן. האוסטרליות סגרו הופעה שנייה של כל אחת מהן במשחקים אולימפיים בצורה נהדרת ויש לטיטמוס כבר שמונה מדליות, ארבע מהן מזהב, בעוד למקיואן יש תשע עם חמש מזהב. טיטמוס מתמחה כמובן בסגנון החופשי, סגנון עם ים של כישרון וכוכבות נוספות, אבל מצליחה כבר באופן עקבי לעמוד על הפודיום ולשים את עצמה במרכז תשומת הלב. מקיואן בעיקר זוכה במדליות במשחי הגב, ונראה שהיא תשלוט בתחום עוד הרבה שנים קדימה.
לדקי, הדהימה שוב את כולם (GETTY)
אם נעזוב לרגע את הצעירים, בנוסף ללדקי יש עוד כמה שחיינים יותר וותיקים שניצלו היטב את הבמה שהם קיבלו והביאו הרבה כבוד. אחד מהם הוא כמובן אדם פיטי, אדם מוערץ מאוד בבריטניה, בעיקר בזכות ההישגים שלו בקריירה ובנוסף בעקבות הסיפור שלו עם התמודדות לא פשוטה בבריאות הנפש. הוא התאושש, חזר להתחרות ורצה להפוך לראשון מאז פלפס שזוכה בזהב באותו משחה בשלוש אולימפיאדות רצופות (100 מטרים חזה). הוא סיים שני בגמר אחרי ניקולו מרטיננגי האיטלקי, אבל זה לא מוריד מההישג של השחיין בן ה-29.
ואחרונה חביבה היא כמובן שרה שוסטרום, שחיינית אגדית בכל קנה מידה. במשחקים האולימפיים היא תמיד משתתפת במשחים הכי מהירים, 50 ו-100 חופשי, בהם היא זכתה כל כך הרבה פעמים בקריירה באליפויות עולם ואירופה. היא אף פעם לא זכתה בזהב אולימפי במשחים אלה (רק באחת בריו 2016 ב-100 פרפר, עוד משחה שהיא מתמחה בו), ובפריז היא עשתה את הבלתי יאומן וסיימה כאלופה כפולה, גם ב-50 חופשי וגם ב-100 חופשי. פנומנלי ובלתי נשכח.
שרק נזכה לראות ולהתרגש יותר ויותר מהכוכבים האלה בעתיד, בין אם בלוס אנג'לס בעוד 4 שנים או בכל תחרות גדולה שתהיה בין לבין.
אי אפשר שלא לעשות כבוד לשוסטרום (GETTY)