$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ענישה מקלה. מדי: נהג נשפט לפחות משנה על כל הרוג בתאונה שגרם

לפני כ-9 שנים התרחשה אחת מתאונות הדרכים המזעזעות בישראל, בה נספו 9 נשים. אם יתנהג כיאות, הנהג צפוי לשבת במאסר רק 5 שנים

מערכת עולם הרכב   06.08.24 - 16:13
Getting your Trinity Audio player ready...
תמונות: Getty Images
תמונות: Getty Images

10.5 חודשי מאסר על כל הרוג, ובסה"כ 7 שנות מאסר בפועל, בגין אשמה בתאונה שהביאה למותן של 8 נוסעות אוטובוס. זה פרק הזמן המירבי בו ישהה במאסר נהג משאית שהורשע בגרימת מוות ברשלנות באחת מתאונות הדרכים הקטלניות והמזעזעות שהתרחשו בישראל. אתמול נדחה ערעורו של הנהג סאלם אבו ע'נאם, שעשוי בניכוי שליש ממאסרו על התנהגות טובה – להשתחרר מבית הכלא תוך כחמש שנים.

מקרה התאונה
התאונה התרחשה בשנת 2015 בכביש 31 בקרבת הישוב להבים. אבו ע'נאם שמחזיק ברישיון נהיגה משנת 1978 ולחובתו לא פחות מ-108 הרשעות קודמות, נהג במשאית שכללה מטען חורג וחריג בהיקפו ומשקלו: 2 טרקטורים ו-2 קלטרות בעלות שיני מתכת – כלי חקלאי שנועד לעיבוד שכבת קרקע. אחת הקלטרות בלטה לנתיב הנסיעה הנגדי ופגעה כגיליוטינה שעברה לאורך אוטובוס שחלף שם. שיני המתכת של הקלטרת פגעו ישירות בראשן וצווארן של שמונה נשים שחזרו מתפילה בירושלים, והביאו למותן.

על פי המפורט בכתב האישום, המשאית לוותה ע"י רכב משטרה, ללא שילוט אך עם אור כחול-אדום בחזיתו, אחריו נסע אבו ע'נאם ברכב המשא שבו הקלטרת הבולטת. בשיירה נסעה משאית נוספת הכוללת מטען ללא חריגה, ורכב משטרה נוסף. בשלב מסוים, התנתק מהשיירה רכב הליווי המשטרתי שנסע בראשה ואבד קשר העין בינו לבין הנהג שנסע אחריו. בהגיעו לק"מ ה-5 בכביש 31, תוך כדי נסיעה בעקומה שמאלה, נהג מוביל הקלטרת במהירות של 77 קמ"ש בעוד שהמהירות המרבית המותרת היא60  קמ"ש, כשהוא צמוד לקו הצהוב של השוליים הימניים, כך שהקצה השמאלי של המכונה החקלאית בלט לתוך נתיב הנסיעה הנגדי; זאת ללא רכב ליווי צמוד וכל סימון וללא שילוט של מטען חורג כנדרש.

מדו"ח החקירה של זירת התאונה עולה כי נהג האוטובוס לא יכול היה לראות מבעוד מועד את הסיכון שנשקף מקצה הקלטרת, שהוסתרה מעיניו בגלל מגבלת שדה הראיה. כשהבחין בכך, בסופו של דבר, לא הספיק להגיב, וקצה הקלטרת שבלט לנתיב הנסיעה של האוטובוס, חדר לתוך פנים האוטובוס, ופגע עם השיניים החדות בקבוצת הנשים שישבו בשורות עוקבות במושבים מצד שמאל, בסמוך לחלון.

הראיות והכרעת הדין
לאחר הליך ארוך של שמיעת ראיות, ובהכרעת הדין שנפרשה על פני עמודים רבים, קבע בית המשפט כי התאונה התרחשה בשל רשלנותו הגבוהה והחמורה של אבו ע'נאם, אשר הפר את הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה, בין היתר בשל כך שהוביל משא החורג לנתיב הנגדי ללא סימון ושילוט כנדרש, ללא ליווי צמוד, תוך שהוא מאיץ את המהירות מעבר לגבול המירבי המותר. עוד ציין בית המשפט כי העובדה שמדובר בנהג מקצועי שצבר 40 שנות ניסיון, מחייבת אותו במשנה זהירות, "הוא הפר את החובה המוגברת שהוטלה עליו למנוע את הסיכון המובנה ליתר משתמשי הדרך, בשל ממדיו ומשקלו של כלי הרכב ולא נהג כפי שנהג רכב כבד מקצועי, המוביל מטען חורג לרוחב, היה נוהג בנסיבות העניין".

באשר לעובדה כי רכב הליווי המשטרתי הקדמי התנתק מהשיירה ואיבד קשר עין עם הנהג, נכתב, כי לא ניתן לקבוע שהשוטרים ברכב הליווי היו אחראים לתאונה, ובוודאי שלא באופן המנתק את אחריותו של אבו ע'נאם. במהלך הדיון התברר כי מעסיקו של הנהג לא הגיש בקשה מתאימה ללשכת התנועה, כך שהליווי שניתן לו, היה לצורכי אבטחה, ולא לליווי תעבורתי.

ההבדל בין השניים מהותי: ליווי אבטחתי נועד למנוע פגיעה ברכבי השיירה, ועל כן הסתכלות השוטרים היא למרחק ולצדדים זאת על מנת לחפש אחר איומים. אי לכך, נכתב בהכרעת הדין כי סביר שהשוטרים יתקדמו לצורך איתור סכנות פוטנציאליות בצידי הדרך. מנגד, מצופה משוטר שעוסק בליווי תעבורתי, להסתכל על הדרך עצמה ולפיכך, הוא מחויב לנסוע בצמידות לרכב המוביל, כנדרש בהוראות הרישיון והנספח, כדי להתריע בפני נהגים על הסכנה המתקרבת, ולסמן להם את המשא החורג המסוכן. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי רשלנותו החמורה ביותר של הנהג הייתה בכך שלא עצר את רכבו מעת שאיבד קשר עם רכב הליווי ולא התריע בפני מעסיקיו, נהג המשאית הנוספת והשוטרים ששהו בניידת המאספת.

חומרת הענישה
אחת מהסוגיות הדרמטיות שנידונו היא חומרת הענישה שתוטל עליו: האם לראות את האירוע כאירוע אחד הכולל שמונה "מעשים" שונים של גרימת מוות ברשלנות, כמספר הקורבנות, נוכח הרשלנות הגבוהה ועקרון קדושת החיים, או – שיש לגזור את הדין בהתאם לעונש מרבי לפי עבירה אחת, שכן לא ניתן להעניש יותר מפעם אחת, בשל אותו מעשה.

בסופו של הליך, קבע בית המשפט, כי נוכח רשלנותו של הנהג, שנמצאת ברף הגבוה ביותר, הגם שמדובר באירוע אחד, הוא מהווה "שמונה מעשים שונים כמניין חייהן של המנוחות". בהתאם לכך, נפסק כי מתחם הענישה ההולם של רכיב המאסר, לאירוע התאונה כולו, נע בין 4 ועד 10 שנות מאסר בפועל.

בתום הדיון נקבע כי על הנהג יוטל עונש של 7 שנות מאסר בפועל, כך שבניכוי 'התנהגות טובה', הוא עשוי להשתחרר תוך כחמש שנים. בנוסף, גזר בית המשפט על הנהג פסילת רישיון נהיגה למשך 20 שנים על כלל סוגי הרכב, וכן פסילה על תנאי למשך 10 חודשים, לתקופת תנאי של 3 שנים. אלא שהנהג, לא מצא לנכון להרכין את ראשו ולשאת בעונש שנגזר עליו והגיש ערעור לבית המשפט, שנדחה כאמור.

לדברי בכ"ח בערעור בבית המשפט המחוזי, עו"ד אלירן בלוטמן: לאור מעורבותם של גורמים נוספים בפרשה, שתרמו בדרך זו או אחרת להתרחשות התאונה, היה מקום שלא להטיל עונש מאסר לתקופה כה ממושכת, כפי שנעשה במקרים של עבירות אלימות ומין שנעברו בכוונת מכוון. בימים אלה אנו לומדים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ושוקלים את צעדנו".