מאת: ד"ר שחר בן יצחק
רבים מבין אלו שהגיעו לעשור השמיני והתשיעי בחייהם, חווים שינויים בתפקודים הקוגניטיביים, שמשפיעים בין היתר על היכולת לנהוג בבטחה. לצד בעיות זיכרון שהופכות לנפוצות יותר ויותר, ישנן שורה של בעיות שפוגמות בכושר הנהיגה, כדוגמת ירידה בתפקודים ניהוליים, קושי בתכנון ובקבלת החלטות, נסיגה ברמת הקשב והריכוז, לצד איטיות בתגובות. פיילוט חדש שנערך בימים אלו עושה שימוש באפליקציות חדשניות לשיפור הקוגניציה, תוך הנחיה צמודה של מומחים בתחום, בפורמט תרגול קבוצתי, במטרה להעלות מודעות לאופן שבו תפקוד קוגניטיבי משפיע על יכולת הנהיגה.
נהיגה בגיל המבוגר היא נושא רגיש המעלה שאלות רבות בנוגע ליכולת הקוגניטיבית ולביטחון האישי והציבורי על הכביש. אחת מהבעיות המהותיות שקיימות בהתמודדות עם הבעיה היא רמת המודעות של אותו נהג, לנסיגה ביכולות הנהיגה שלו. ולראייה, בספרם של פרופ' ירמיהו הייניק ופרופ' צבי דוולצקי, המקדיש פרק מיוחד לנושא זה, מובאות תוצאות מחקר שמדגישות את הפער המשמעותי בין תפיסת הנהיגה העצמית לבין היכולת האמיתית לנהוג. במחקר שבדק חולים במחלת האלצהיימר שאובחנו בדרגה קלה, נמצא כי 94% מהנשאלים הגדירו את עצמם כנהגים בטוחים. אולם, במבחן נהיגה רק 41% מהם עברו בהצלחה. יתרה מכך, כל החולים שנכשלו במבחן הנהיגה, עדיין הגדירו את עצמם כנהגים בטוחים. פער זה נובע ככל הנראה מהתדרדרות קוגניטיבית שפוגעת ביכולת להעריך בצורה מדויקת את היכולת האישית. המציאות מלמדת כי לצד חולים רבים במחלות כגון אלצהיימר שאינם מודעים לשינויים הקוגניטיביים שהם עוברים, ולכן מתקשים לזהות את הפער בין יכולותיהם בפועל לבין האופן שבו הם תופסים את עצמם, ישנם גם לא מעט נהגים בגילאים מבוגרים, שמתקשים להודות על האמת, הן בפני עצמם, קל וחומר בפני הסביבה.
בעיות זיכרון הן אולי המוכרות ביותר, אך ישנם תפקודים קוגניטיביים נוספים שמשפיעים על כושר הנהיגה. לדוגמה, תפקודים ניהוליים כמו תכנון, קבלת החלטות ותיאום פעולות, הם קריטיים לנהיגה בטוחה. ירידה ביכולת לעבד מידע במהירות ולבצע החלטות מיידיות על הכביש יכולה להוביל לתאונות. בנוסף, יכולות כמו ריכוז וקשב נפגעות עם הגיל, מה שמקשה על הנהג להתרכז במידע רב שמגיע ממקורות שונים, כמו תמרורים, כלי רכב אחרים והולכי רגל. כמו כן, נהיגה בטוחה מצריכה גם תיאום בין פעולות מוטוריות שונות, כמו שינוי נתיב, עקיפה ובלימה. הירידה הקוגניטיבית עלולה לפגוע בתיאום זה ולגרום לטעויות קריטיות בכביש. בנוסף, הפחתה ביכולת לזכור את הדרך ולהתמצא במרחב עשויה להוביל להתנהגות לא בטוחה, במיוחד במצבים לא מוכרים או מורכבים.
אומנם, הבעיה מגולגלת לפתחה של מערכת הבריאות שנדרשת לספק מענה אולם המציאות בשטח – שונה : החוק בישראל מחייב את הרופא המטפל לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על מטופלים העלולים לסכן את עצמם ואת הזולת כתוצאה ממחלה או מצב בריאותי הרלוונטי לבטיחות הנהיגה. עם זאת, לא כל הרופאים ממהרים לדווח על כך באופן יזום. ישנן מספר סיבות אפשריות שעשויות לגרום לכך, כגון: חשש מפגיעה ביחסי רופא-מטופל, חשש מהפרת סודיות רפואית, או חשש מפגיעה ביכולתו של המטופל לתפקד בחברה. יש לציין שגם המטופלים עצמם אינם נוטים תמיד לדווח על קשיים בנהיגה, בין אם מתוך חשש לאבד את חירותם לנהוג ובין אם מתוך חוסר מודעות לירידה בתפקוד. אי לכך, אין ספק כי המצב הקיים מחייב שינוי תפיסה בקרב הרופאים והמטופלים גם יחד. יש לקדם מודעות לחשיבות הבטיחות בכביש ולהבין שהדיווח אינו נועד לפגוע במטופל אלא להגן עליו ועל אחרים.
ד"ר שחר בן יצחק - פסיכולוג קוגניטיבי וחוקר מוח
בצד כל מה שנכתב מעלה, עולה השאלה – האם ניתן לעצור את תהליך הנסיגה ביכולות הקוגניטיביות בגילאים מבוגרים ולשפר בעקבות כך, גם את יכולת הנהיגה? פיילוט שנערך בימים אלה, נותן לכך תקווה רבה. במסגרת תוכנית חדשנית שתופעל ברשת דיור מוגן לגיל השלישי 'עד 120', אנו משלבים אימון קוגניטיבי מתקדם המיועד לשפר את יכולות הזיכרון ואת התפקודים הקוגניטיביים האחרים החשובים לנהיגה בטוחה. האימון יכלול שימוש באפליקציות דיגיטליות לשיפור הזיכרון שהשימוש בהן יעשה באמצעות אינטראקציות חברתיות משחקיות ומהנות. במהלך האימון, ניתן דגש על חיזוק היכולות הקוגניטיביות שקשורות לנהיגה, ובכך נאפשר למתאמנים להבין טוב יותר את החוזקות והחולשות שלהם בנהיגה. תוכנית זו תאפשר להם לשים זרקור על התחומים הדורשים שיפור ולהגביר את המודעות ליכולותיהם האמיתיות, מה שיתרום לא רק לבטיחותם האישית, אלא גם לבטיחות כלל הנהגים בכביש.
לאחר שכתבנו את כל זה והעלינו ציפיות לגבי הצלחת הפיילוט, חשוב לזכור שגם לבני המשפחה ולסובבים יש תפקיד משמעותי בשמירה על בטיחות יקיריהם. הם פעמים רבות הראשונים להבחין בירידה בכושר הנהיגה של יקיריהם. סימנים כמו קשיים במעבר נתיבים, בעיות בעקיפה, עצירות ובלימות לא מדויקות, תגובות מאוחרות לשלטים וסימני דרך, וקושי בשמירה על מיקום הרכב בנתיב, עשויים להצביע על ירידה בכושר הנהיגה. גם הפחתת מרחקי הנסיעה והימנעות מנהיגה בתנאים מסוימים, כמו גשם או חשיכה, מעידים על ירידה בביטחון העצמי ובכושר הנהיגה. לכן, חשוב שבני המשפחה יהיו ערניים לסימנים אלו ויפעלו בהתאם.
* הכותב הוא פסיכולוג קוגניטיבי וחוקר מוח, מומחה לאימון קוגניטיבי ושיפור הזיכרון בגיל השלישי