ג'יפונים... מה שהחל כ"אופנה" הפך כבר לשגרה, לכולם יש. למי גדול יותר, למי מפואר יותר, למי חשמלי יותר, אבל מה שבטוח "אופנה" זה כבר לא, זה מיינסטרים. קטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים היא מהעמוסות שיש וכבר לא מספיק רק להגביה את המשפחתית ולקשט אותה בכמה פגושים וחצאיות שחורות, לתקוע מסילות בגג, חישוקים מרשימים ולקרוא לזה SUV. עכשיו, כל יצרנית מנסה לייחד את הדגם שלה – בפלח העממי, מדובר בעיקר בעיצוב. יעידו על כך למשל כמויות הפרסים שזכה פיג'ו 3008 מהדור השני שלו, No more boring cars זעק אקיו טויודה, מי שהיה בזמנו נשיא ומנכ"ל טויוטה (וכעת "רק" יו"ר הקונצרן), וכמובן הלסתות שנשמטו (בין אם מתוך הלם או מתוך התפעלות) כשנחשפו צמד האחים הקוריאנים, קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון, בדורות הנוכחיים שלהם.
הפעם אנחנו עם הטוסון המחודש, ארבע שנים מאז שהוצג הדור הרביעי בספטמבר 2020. אגב, בתחילת השנה חגג הדור הנוכחי מעל ל-727 אלף יחידות, כשביוני השנה, חגג מפעל הטוסון שבצ'כיה 2 מיליון יחידות. מסתבר שלא רק בישראל מדובר בחביב הקהל ולכן תהינו האם הטוסון המחודש הצטרף למרוץ הטכנולוגי של הדגמים החשמליים, או עושה זאת בדרכו שלו? והאם מתיחת הפנים צופה פני עתיד או רק מיישרת קו עם המתחרים? התשובות לשאלות במבחן שלפניכם והן ברורות כשמש.
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני אגרסיבי יותר בחזית, תא הנוסעים מודרני יותר ונותר מרווח ושימושי, עם איכות חומרים והרכבה טובה, והנדסת אנוש טובה, פרט לתפעול המגע של המזגן.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה טובה בעיר וגם בדרך בין-עירונית, בידוד הרעשים טוב מאוד. האבזור מספק בגרסת הכניסה והופך עשיר בגרסה הבכירה.
ביצועים והתנהגות: יחידת ההנעה החדשה והחלשה יותר עדיין מספקת תחושה זריזה בעיר ומספקת בהחלט גם בכביש המהיר. התנהגות הכביש בטוחה ונשלטת, אך לא מעבר לכך.
למי מתאים: לכל מי שמחפש רכב פנאי, נוח למדי, מרווח מבפנים עם תא מטען גדול וכעת עם מראה מודרני מבפנים ואגרסיבי יותר מבחוץ.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-184,900 שקל (רכב המבחן 219,900 שקל)
מה השתנה בטוסון המחודש והאם הכל לטובה?
העדכון העיצוב מאחור פחות בולט
עיצוב ותא נוסעים
העיצוב החיצוני עודכן, בעיקר בחזית, עם סבכה חדשה, מושחרת ועם קווים בולטים, תאורת היום מוותרת על פס לד אחד אבל גם היא בולטת יותר, כשהפגושים עודכנו גם הם; כך שבסך הכל מתקבלת בחזית הופעה אגרסיבית יותר, בעוד הפרופיל וחלקו האחורי נותרו מוכרים יותר.
תא הנוסעים התחדש באווירת החשמליות של המותג שהחלה באיוניק 5 והגיע גם אל הקונה. הדשבורד עוצב מחדש, עם המסך הדיגיטלי הקעור (לוח מחוונים ומסך מולטימדיה "12.3 כ"א), תא גדול מול הנוסע, ולאור מעבר בורר ההילוכים אל מאחורי ההגה (לא בכל רמות הגימור) עוצבה הקונסולה המרכזית מחדש, מה שתרם לעוד מרווח ומקום אחסון. איכות חומרים והרכבה טובה מאוד.
הנדסת האנוש טובה אך לא מצטיינת. לידית ההילוכים שמאחורי ההגה תתרגלו תוך שניות, אבל פאנל הטאצ' החדש של בקרת האקלים גורע מהניקוד - הוא דורש הסטת מבט תכופה כדי להבין על מה אתם הולכים ללחוץ (פרט לגלגלות הטמפרטורה, הכל במגע) וה"כפתורים" שבו קטנים.
הכניסה לרכב נוחה ותנוחת הישיבה גבוהה, ולא רק בגלל הרכב - התחושה שיושבים "על הרכב" והמושב לא יורד מספיק למטה, לפחות לטעמי, אך בכל זאת נשאר מרווח מספק לראש למרות הגג הפנורמי עם הוילון. שדה הראייה טוב בסך הכל.
המושב האחורי זהה עם כניסה נוחה ומרווח טוב מאוד לשני מבוגרים, כשגם שלושה יוכלו להיכנס כאן, בצפיפות מתקבלת, בעיקר עקב עיצוב המושבים הצידיים, אך ישנו יתרון נוסף ביכולת לשנות את זווית משענת הגב. נמצא כאן פתחי מיזוג, שני שקעי USB-C וגם וילונות הצללה נוסף לחלונות הכהים בכל רמות הגימור.
תא מטען גודל ושימושי בנפח 515 ליטר. המפתח רחב, יש שני וויי תלייה, תאורה חזקה ומתחת לרצפה תמצאו גלגל חליפי ועוד אפשרות לזרוק שם כמה חפצים קטנים. לחובתו נציין רק סף העמסה גבוה.
תא הנוסעים החדש משרה אווירה מרשימה
תנוחת הישיבה גבוהה
מאחור גם שלושה יוכלו להיכנס
איכות נסיעה ואבזור
נוחות הנסיעה העירונית מעבירה תחושה בוגרת, משהו שמשלב בין נוקשות ליכולת הספיגה הטובה, אם כי על רצף שיבושים הוא מרגיש עסוק, אבל לא משהו שיטלטל את הנוסעים חלילה. כושר התמרון טוב מאוד. הנוחות הבין-עירונית ממשיכה את הקו הנוח ועם בידוד רעשים טוב מאוד, כאשר ישנם רעשי כביש ורוח שנשמעים ככל שהמהירות עולה, אך הם סבירים לגמרי.
לטוסון המחודש ארבע רמות גימור. בגרסת הכניסה "פרימיום" ממש לא תרגישו שחסכו עליכם ותמצאו כאן אבזור בסיס מכובד כמו בקרת אקלים תלת אזורית וחיישני חנייה גם מלפנים ואת כל מערכות הבטיחות המקובלות. ברמת הגימור השנייה (בתוספת 8,000 שקל) העונה לשם "פנורמיק", וכשמה תקבלו גג פנורמי נפתח עם וילון הצללה, וגם נורות לד בתא הנוסעים, ומושב הנוסע מתכוון לגובה וגם מקבל כרית לגב התחתון.
עם המעבר לגרסת ה"לאקשרי", השדרוג משמעותי יותר (ובהתאם גם המחיר קופץ ב-12 אלף שקל) עם מנופי העברת הילוכים מאחורי ההגה ובורר ההילוכים החדש, לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגות מתחלפות, מראה פנימית נגד סנוור, תא מטען חשמלי, חישוקי "19 (במקום "18) ועוד כמה פריטים, כשבבטיחות יש גם התרעת תנועה חוצה בצומת, התרעת רכב בשטח מת כולל התערבות אקטיבית, התרעת תנועה חוצה מאחור כולל בלימת חירום ולמערכת בקרת השיוט נוספה פונקציית זחילה בפקקים. באופן מאכזב, רק ברמת הגימור "עילית" הבכירה ביותר (עוד 15 אלף שקל) תמצאו משטח טעינה אלחוטי וחיישני חניה קדמיים, אך היא כוללת גם ריפוד עור ומושבים קדמיים מתכווננים חשמלית, מחוממים ומאווררים.
נציין כי מערכת בלימת החירום האוטונומית, במצב הרגיל שלה, היסטרית משהו ונוטה להתריע בתדירות גבוהה. בחירה בהתרעה מאוחרת (לעומת רגילה) מקל על המצב.
תא מטען גדול, רק סף ההעמסה גבוה
20 כ"ס פחות. מה זה עשה לו?
ביצועים והתנהגות
עם מתיחת הפנים, שנמכה יונדאי את הספקו של מנוע ה-1.6 ליטר מ-180 כ"ס ל-160 כ"ס, כאשר נתון המומנט נותר זהה (27 קג"מ ב-1,500 סל"ד), בהתאם נתון ההאצה ל-100 קמ"ש התארך ל-9.9 שניות (איטי ב-1.1 שניות). בכל מקרה, שינוי זה נובע כחלק מתקנות הזיהום, אך למען האמת, בכל התנהלות שגרתית לא תרגישו ממש בהבדלי הביצועים והטוסון המוחלש מספק תחושה זריזה בעיר ומספקת בהחלט גם בכביש המהיר.
לצד זאת, התיבה נותרה כשהייתה, כפולת מצמדים עם 7 הילוכים, אך היא אינה חלקה כמו ה-DSG של פולקסווגן למשל, והעברות ההילוכים מורגשות לא פעם, כשהיא גם מגיבה באיטיות יחסית להורדת הילוך או שניים בקיק-דאון.
בנוסף, למרות "מנופי" ההילוכים מאחורי ההגה, אין כפתור מהיר למעבר למצב ידני. בורר מצבי הנהיגה מאפשר לכם לבחור בין מצב חיסכון, רגיל או ספורט, הידועים גם כמאולחש, רגיל ומחודד. ולסיום - צריכת הדלק, הפתעת המבחן, שהתנהל רובו בצורה שגרתית לחלוטין, הניבה תוצאה מאכזבת של 9.9 ק"מ לליטר; פער של 29% מנתוני היצרן של 14 ק"מ לליטר. האם גם ה-WLTP מתחיל לזייף?
בנהיגה בעלת גוון דינמי, הטוסון שומר על התחושה הבטוחה, אך הוא אינו משדר ספורטיביות - הרכינה מורגשת היטב, הנטייה לתת היגוי גם כן, ההגה אומנם מדויק יחסית, אך גם הוא וגם הבלמים חסרי היזון חוזר. בכל מקרה, התחושה בטוחה ולא יותר.
הנדסת אנוש טובה, למעט פאנל המגע של בקרת האקלים
תיבת ההילוכים לא מהירה כמו אצל המתחרים
סיכום
יונדאי טוסון המחודש עבר שדרוג מדוד, כזה ששמר על העיצוב המוכר והפך אותו לאגרסיבי יותר ואילו מבפנים המסך הקעור מקנה לו אווירה מודרנית יותר. האם זה מספיק מול כל רכבי ה"פרימיום טק" שמסביב, אנחנו לא בטוחים. אבל מה שכן בטוח הוא שהטוסון שומר על השימושיות המשפחתית ונהנה גם מנוחות נסיעה ובידוד רעשים טובים, תא נוסעים נעים ומאפשר גם בחירה בין גרסאות בסיס לכאלו מאובזרות מאוד.
לחובתו, יחידת ההנעה שאינה הרמונית וצריכת הדלק שגורמת להרמת גבה, על אחת בעידן החשמלי, ויש גם את עניין נוחות התפעול של פאנל המגע לבקרת האקלים. אך למרות זאת, הטוסון עדיין מצליח לקלוע לצרכים של רבים, בוודאי כאלו שזקוקים לרכב משפחתי בעידן הג'יפונים.