$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

דניאל סונדגרן: "שיחקתי עם צלע שבורה, הכל עבור חיפה"

בלעדי. הסיבה שעזב ("אולי אחזור כמאמן"), המפגש עם פ.ס.ז' ("הרגשתי כמו אוהד"), פרשת השלט ("קיבלנו החלטה ביחד"), ההשעיה ("תשאלו את דגו"), האזרוח ("היה קל. הביקורת מגיעה מקבוצות אחרות") ומי השחקן הכי טוב ששיחק איתו ("יכול להיות גם בפרמיירליג"). דניאל סונדגרן בראיון ללא פילטרים

ליאת ביתן   20.09.24 - 13:18
Getting your Trinity Audio player ready...
דניאל סונדגרן היה חלק מרכזי מתור הזהב של מכבי חיפה. הוא הגיע בקיץ 2022 יחד עם פייר קורנו ופרנטזי פיירו והשלושה היו אחראים לשדרוג שהוביל את המועדון להישג היסטורי: עלייה לליגת האלופות וזכייה באליפות באותה עונה. באופן אישי, השבדי גם היה אחראי לשער הכי חשוב בדרך למפגשים עם פ.ס.ז', יובנטוס ובנפיקה בצ'מפיונס, כשבדקה קריטית צימק ל-2:1 מול הכוכב האדום בבלגרד במשחק העלייה. הקיץ, כמו השניים האחרים שהגיעו איתו, הוא החליט לעזוב והשאיר מאחוריו הרבה זכרונות טובים. בראיון לערוץ הספורט הוא משחזר את הרגעים הגדולים וגם מדבר על פרשת השלט, הביקורות סביב האזרוח המהיר שלו והעונה השניה שלו במועדון.

דניאל, מה הסיבה שהחלטת בסופו של דבר לעזוב את מכבי חיפה?
"זו היתה סיבה משפחתית. לא הייתי יכול להישאר פה בלי המשפחה שלי, בכל הכנות. אני ממש אוהב את המועדון, כאב לי לעזוב. לקח לי הרבה זמן לקבל החלטה, אבל בסופו של דבר זה הכי טוב עבורי, עבור המשפחה שלי וגם עבור המועדון, בגלל שיש שחקנים צעירים שמתדפקים על דלת ההרכב וצריך לתת להם הזדמנות". 

שוחחת על המצב שלך עם ברק בכר?
"כן, אני וברק היינו קרובים אחד לשני. היה לנו קשר טוב. יש לנו כבוד אחד לשני. הוא אישיות שתמיד מוכנה לדבר, אתה רק צריך לדפוק בדלת כשאתה מרגיש שאתה צריך לדבר, אבל זה לא קרה יותר מפעם-פעמיים. היתה לי מערכת יחסים טובה מאוד איתו. דיברתי איתו על המצב המשפחתי שלי והוא כיבד אותי". 

כמה התחברת למועדון בשנתיים שהיית בו?
"היה לי חיבור טוב מאוד עם המועדון. היו לי הרבה חברים טובים, נהניתי מכל אימון או לפחות 99 אחוז מהם".

רגע אחד שתיקח איתך מהתקופה במכבי חיפה
"זה כמובן ההשתתפות בליגת האלופות, אי אפשר להתעלות על זה. זה אפילו מתעלה על השער מול הכוכב האדום. כשהובלנו 0:1 על פ.ס.ז'... זה משהו שלא הרגשתי מעולם, אבל במקום הראשון זה הניצחון על יובנטוס, בגלל שבמשחק הזה הראינו שאנחנו יכולים לנצח כל קבוצה. זה היה מדהים".
איך אתה משווה את מכבי חיפה למועדונים אחרים שהיית בקריירה שלך?
"שאלה קשה, אבל אני יכול להגיד שמכבי חיפה ו-AIK שטוקהולם מאוד דומות. אוהדים באמת מדהימים, מועדון מאוד מאורגן, אנשים טובים בתוך המועדון... אז אני חושב שמכבי חיפה דומה מאוד למועדון בו גדלתי. שיחקתי גם ביוון, באריס, וזה היה ההפך הגמור. יש להם אוהדים טובים, אבל לא כ"כ הרבה והארגון במועדון נוראי. רע מאוד".

כבר בעונה הראשונה שלך במכבי חיפה עליתם לליגת האלופות והיה לך חלק בכך. ספר על הרגע ההוא בבלגרד
"מה אני יכול להגיד... שיחקנו רע מאוד. הם הובילו 0:2 עלינו והם היו עם ידם על העליונה. משום מקום, קיבלנו פנדל. דולב ניגש לנקודה ולצערנו הוא החמיץ. הסתכלתי על השעון לפני שהוא בעט ואמרתי לו  'בבקשה תכבוש עכשיו כדי שנגיע להפסקה עם שער אחד לזכותנו'. הוא החמיץ והמשכנו לשחק. הדבר היחיד שחשבתי עליו זה שאם נזכה בכדור עכשיו, אנחנו צריכים לסיים את ההתקפה כי השופט ישרוק לסיום המחצית. ברגע הזה, קיבלתי את הכדור ואמרתי לעצמי 'תבעט עכשיו' ונראה מה יקרה. השאר היסטוריה". 

תתאר לנו את החוויה לשחק בסמי עופר בליגת האלופות מול כוכבים כמו מסי, אמבפה וניימאר
"ברגעים כאלה, השחקנים מרגישים בדיוק כמו אוהדים. אתה הולך לחוף שבוע לפני כן ואתה מרגיש כאילו חג המולד מתקרב. ככה הרגשתי. עבור 99 אחוז מהסגל זו היתה הפעם הראשונה בליגת האלופות. כשיש מסביבך את החבורה הזו, אתה רק צריך ליהנות, בדיוק כמו שהאוהדים נהנים. להיות חלק מהרגע. בלי צל של ספק, זה הזיכרון הכי חזק בקריירה שלי. הרגשנו כמו אוהדים. אופוריה".

אחרי עונה ראשונה אדירה, ברק בכר עזב והקבוצה חוותה קשיים. תתאר לנו את ההבדלים בין העונה הראשונה לשניה
"זה תמיד קשה כשעוזב את המועדון מאמן שעבד בו 2-3 או יותר שנים. הקבוצה מקבלת זהות וכשאתה מחליף מאמן, אתה צריך להתחיל מחדש. הפעם זה היה דגו, שהיו לו תכניות אחרות. זו היתה שיטה דומה, אבל התאמנו בצורה שונה. זה היה שינוי גדול. הדבר הכי כואב עבור הקבוצה שלנו היה לאבד את נטע, אבו פאני, עומר אצילי. אנשים ברמה גבוהה ושחקנים ברמה גבוהה. התחלנו לשחק עם שחקנים צעירים יותר. הם עשו עבודה טובה, אבל יחד עם זאת, קשה לשים הרבה מהם ביחד. בקבוצת כדורגל, צריך ניסיון ומנהיגות. לרובם אין ניסיון ומנהיגות. יש להם איכות, אבל לפעמים זה לא מספיק. אולי לשחקן או שניים, אבל לא ל-4-5 שחקנים". 

מה הגרסה שלך לסיפור החזקת השלט?
"כבר ענינו על זה... אמרנו למועדון שאנחנו לא רוצים להיכנס לפוליטיקה, שזה נורמלי לשחקן זר. בנוסף, לא ראינו מה היה כתוב בשלט. לא קיבלנו מידע. אם אתה נכנס למנהרה ויש שלט על הדשא עם כל האורות, אתה לא יכול לראות את השלט עד שאתה נמצא מעליו ולא עשינו את זה. לא ראינו מה היה כתוב. היו יכולים לכתוב שם כל מיני דברים ולכן זו היתה ההחלטה שקיבלו כל השחקנים הזרים ביחד". 
מה קרה בינך לבין דגו שהוביל להחלטה להשעות אותך?
"צריך לשאול אותו. אני בן 33, לא אריב עם מישהו בתקשורת. אשאיר את זה ככה. אם מישהו רוצה לדעת, שישאל אותו".

ספגת הרבה ביקורת על ההחלטה להעניק לך מעמד של ישראלי בליגה. מה יש לך להגיד למבקרים?
"קודם כל, זה לא משהו שהיה בתכניות שלי. לא ידעתי שזה יכול לקרות. בגלל שאשתי יהודיה, זה נורמלי. אין מה להגיד. אם להיות כן, לא אכפת לי מה אנשים כותבים עליי או לא כותבים עליי. אפילו לא הבנתי מה כתבו עליי, זה היה בעברית ואפילו לא הבנתי מה היתה הביקורת או למה ביקרו אותי. זה מגיע בעיקר מהקבוצות האחרות כי קשה להם להתמודד עם זה. אני לא יודע. החוק אומר שאם אשתך יהודיה, זה קל. אז אין שום דבר מיוחד".

בתחילת העונה הנוכחית היתה ירידה במעמד שלך. מה הוביל לכך?
"אני לא יודע על איזה ירידה במעמד מדובר, אני יודע שאני שחקן טוב. אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים וגם לא אכפת לי. אוהדים, באופן כללי, מדברים יותר מדי, בגלל שהם לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. אף אחד לא יודע ששיחקתי חמישה משחקים עם צלע שבורה. שיחקתי נגד פנאתנייקוס בחוץ וארבעה משחקים לאחר מכן עם צלע שבורה. לא התלוננתי, לא אמרתי כלום, לא דיברתי עם התקשורת. אף אחד לא ידע את זה, אבל אפשר לשאול את הרופא ואת המאמן. המשכתי והמשכתי, הכל עבור הקבוצה. אנשים צריכים לחשוב לפני שהם מדברים, כי הם לא יודעים כלום על מה שקורה מאחורי הקלעים. אז אם היו לי כמה משחקים לא טובים, זה יכול להיות בגלל שהיתה לי צלע שבורה. אבל אנשים לא מבינים את זה". 

מה היה הרגע הכי קשה שלך בתקופה במכבי חיפה?
"הרגע הכי קשה היה בחוץ מול יאנג בויז. אם להיות כן, היינו יכולים לעשות יותר, כל השחקנים, אבל גם טקטית. היה לנו גם מזל רע, כי דין היה לבד מול השוער, אם אני זוכר נכון, והוא פגע בקורה. היה יכול להיות 0:1 לטובתנו. לאחר מכן דולב כבש שער מדהים והיה נבדל של 0.5 סנטימטרים. לאחר מכן הם כבשו שני שערים קלים. יאנג בויז קבוצה טובה מאוד. הם יודעים איך לשחק על דשא סינטטי ואולי אנחנו לא היינו רגילים לכך. זה היה הרגע הכי קשה כי כל השחקנים הרגישו שאנחנו יכולים להעפיל שוב לליגת האלופות ולעשות היסטוריה שוב". 

אוהדי מכבי חיפה מאוד אוהבים אותך. איזה תגובות קיבלת בזמן שלך בישראל?
"אני רוצה להגיד לכל אוהדי מכבי חיפה, מגיל שנה ועד 99 - אתם באמת מדהימים. מעולם לא חוויתי מה שחוויתי בסמי עופר. כשאתה מוביל 0:1, 0:2, 0:3, אבל גם כשאתה בפיגור, הם עדיין דוחפים אותך וזה מדהים. כמובן, יש כמה בחורים טפשים, כמו שיש בכל מקום, שאומרים עליך דברים רעים, אבל חשוב ש-99.9 האחוזים יקבלו את האהבה מהשחקנים. אני רק יכול לשלוח להם את כל האהבה שלי. אלו היו השנתיים הטובות ביותר בחיים שלי בישראל, במכבי חיפה. אני רק רוצה להגיד שאני גם אוהב את האנשים בתוך המועדון, במשרדים, העובדים באצטדיון, הבחורים שעובדים בכפר גלים, כולם אנשים מדהימים". 
תשקול לחזור למכבי חיפה בעתיד?
"כשהמצב ישתפר, אגיע לבקר, אבל כשחקן, הרכבת כבר עזבה את התחנה. אני בן 33, יש הרבה שחקנים מוכשרים שמשחקים עכשיו ומחכים בקבוצות הנוער. אני אבוא כאוהד או אולי כמאמן יום אחד, מי יודע".

מי השחקן הטוב ביותר ששיחק לצידך במכבי חיפה?
"לצ'ארון שרי היה משהו מיוחד. רגל שמאל שלו... מעולם לא ראיתי משהו כזה. אולי ראיתי את זה, אבל לא שיחקתי לצד מישהו עם רגל שמאל כזו. הוא מאוד עזר לנו, אבל בשנה האחרונה, אני חייל להגיד שעלי (מוחמד), הוא השחקן הכי טוב בליגה. הוא יכול לשחק בליגה הספרדית, הוא יכול לשחק בפרמיירליג, הוא יכול לשחק איפה שישימו אותו והוא יעשה בדיוק את אותה עבודה שהוא עושה במכבי חיפה. עלי מוחמד הוא השחקן הטוב בליגה". 

כמה היה חשוב לך לנצח את מכבי ת"א? 
"כמובן שאתה רוצה לנצח את הקבוצות הגדולות ואת היריבה שלך. זו ההרגשה הכי טובה. הזיכרון הכי טוב שלי מולם היה כשדין כבש שער מדהים. הוא היה מול השוער ושם את הכדור ברשת עם העקב. או כשדולב לחץ על השוער כמו משוגע והוא הראה לכולם שאנחנו כאן כדי להילחם. זה היה חשוב מאוד". 

במשחק האחרון פגשת פנים מוכרות
"פרנזי, אח שלי. כמובן שהתרגשתי לפגוש אותו. הוא עשה מעבר מצוין. א.א.ק. זה מועדון גדול, כמו מכבי חיפה. הוא יבקיע את אותה כמות שערים כמו מכבי חיפה. אם אהיה מולו אחד על אחד בעתיד, 'אהרוג אותו'. אכנס לו לראש אם יגיע לבעוט פנדל, כי הוא לא בועט טוב. אני תמיד מתבדח איתו על זה, אבל הוא חיה. מפלצת. אף אחד לא יכול לעצור אותו. אבל בפנדלים, אני יותר טוב עם רגל שמאל". 

מסר לאוהדים של חיפה
"בכנות, הם בצמרת העולמית. אין ספק לגבי זה".