יצרנית המכוניות הסינית צ’רי, המוכרת לנו היטב מהג'יפון 7 מקומות טיגו 8 פרו, מרחיבה את קו המותגים שלה ומנחיתה בישראל ובאירופה שני מותגים חדשים שנקראים ג’אקו ו-אומודה. הסנוניות הראשונה שנחתה כאן היא מהמותג Jaecoo (הלחם מילים בגרמנית ואנגלית - "צייד מגניב") והדגם הראשון הוא ג'יפון קומפקטי העונה לשם J7. בקצה העליון של גרסאותיו נמצאת גרסת "אדוונצ’ר", שבאה לתת מענה למשפחות שמחפשות קרוסאובר ברמת גימור גבוהה עם אבזור עשיר יחד עם תכונות הרפתקניות שיוכלו לקחת אותם לנסיעות יומיומיות בעיר ובכבישים בין-עירוניים בכלי רכב מודרני עם סגנון עיצוב אירופאי וגם לטיולי שטח בסופי שבוע בשבילים שהם קצת יותר מכאלו "לבנים" וכבושים היטב ובעונת החורף בנסיעות בדרכים מכוסות בוץ ושלג. אנחנו מדינה חמה, אז את עניין הבוץ והשלג ננסה להעמיד למבחן בפעם אחרת.
בהזדמנות זו, נזכיר שפעם היו פה הרבה יותר קרוסאוברים קומפקטיים עם הנעה כפולה (ולא כזו חשמלית), אבל המחירים שהאמירו הלכו ודחקו את חלקם החוצה מהשוק הישראלי ורק החזקות ובעלות המחיר הנגיש יותר ממשיכות למכור כאן בנתונים יפים והכוכבות הן סובארו פורסטר וקרוסטרק, סוזוקי ויטארה ודאצ’יה דאסטר וכמובן טויוטה ראב 4. בעבר היו כאן דגמים רבים נוספים כמו ניסאן קשקאי, מיצובישי אקליפס קרוס, אופל גרנדלנד ופיג’ו 3008 ואפילו פורד קוגה ומאזדה CX-5 וגם יונדאי טוסון וקיה ספורטאז’, לכולם הייתה גם הנעה כפולה.
אך כאמור, הם הלכו והתמעטו עקב המחיר ועובדה שאנחנו לא ממש גרים בחוג הארקטי או בלב מדבר שמחייבת אותנו למערכות כאלה, נשארנו עם מגוון מצומצם בלבד למשפחות הרפתקניות. אם תאמרו כי יש כמה חשמליות סיניות שמחזירות את ההנעה הכפולה למרכז הבמה, אז כאן המקום להבהיר כי הן אמנם מביאות הנעה כפולה עם מנוע על הציר הקדמי ומנוע על הציר האחורי אבל לא עם מערכת הנעה כפולה 4X4 אמיתית, וכאן מתחיל המבחן שלנו ל-J7 כפול ההנעה.
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב בהשראת לנד רובר והוא עובד מצוין. מבפנים משלב בין תחושת פרימיום לקשיחות. המרווח טוב מאוד ותא המטען שימושי.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה אינה מושלמת ומפגעים שונים יורגשו בתא הנוסעים, גם בידוד הרעשים אינו מצטיין. רשימת האבזור מכובדת כבר מגרסת הכניסה ועשירה ככל שעולים ברמה.
ביצועים והתנהגות: יחידת ההנעה מספקת ביצועים מספקים, אך לא עוצמתיים. התנהגות הכביש בטוחה ונשלטת, אך לא דינמית. וצריכת הדלק רחוקה מג'יפונים היברידיים.
למי מתאים: למשפחות המעוניינות בג'יפון נאה, מאובזר ומרווח, שגם רוצות לצאת לטיולי סוף-שבוע בטבע.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-169,900 שקל (רכב המבחן 199,900 שקל)
עיצוב עם "נגיעות" לנד רובר
במשאל שערכנו ה-J7 כונה "מכונית שטח יפה"
עיצוב ותא נוסעים
העיצוב הוא אחד הקלפים החזקים ביותר בשוק הרכב בעידן הנוכחי וב-Jaecoo הבינו זאת היטב. טביעת האצבע של פיטר מטקינס הבריטי שהגיע מלנד רובר לסין ואל חברת המכוניות הצעירה, ניכרת ביותר. מטקינס גם שימש גשר טכנולוגי בין הצדדים, מה שאיפשר לסינים לרכוש את הטכנולוגיה של מצבי הנסיעה בשטח שמזכירה מאוד את מערכת "טריין ריספונס" של JLR, ועל כך בהמשך.
במשאל אקראי שערכנו, רוב המשיבים העלו קווי דמיון בין ה-J7 ללנד רובר, וכול מי ששאלנו אמר כי מדובר ב”מכונית שטח יפה”, ואכן היא כזאת. מהחרטום עם הגריל הבולט בנוכחותו, הקווים הישרים לאורך הגוף שלה, קו הכתפיים הישר ואפילו ידיות הדלתות שקופצות החוצה כמו בדגמי לנד רובר ועד לחתימת האור בפנסים מקדימה ומאחורה, כל אלה נותנים לה ציון טוב מאוד בעיצוב ובנוכחות.
כאשר נכנסים לתוכה, מרגישים מיד כי לא מדובר בדגם אירופאי או קוריאני. המסכים הענקיים, המשטחים הגדולים של הקונסולה הראשית והמושבים הרחבים, יחד עם הגג הפנורמי (שנפתח) וידית ההילוכים הבולבוסית שמעוצבת בצורה עתידנית ומתחתיה גלגלת מצבי הנסיעה, כל אלה יחד עם החומרים השונים, משרים אווירה איכותית. מבחינת הנדסת אנוש, בג’אקו 7 יש חלוקה טובה בין המקומות בהם נדרש כפתור פיזי לבין פעולות שמבוצעות ממסך המולטימדיה ואת זה אהבנו.
עיצוב הוא עניין של טעם וניכר כי היה כאן מאמץ להבליט את תכונת ההרפתקנות של המכונית עם גימור מחוספס לקונסולה הראשית וברגי ניקל משושים בדלתות (לנוי בלבד) שלטעמנו היו יכולים להתחלף במשהו יותר אלגנטי בכדי להגדיל את הפער בין הקשיחום לאלגנטיות בעיצוב הפנימי כדי שיתכתב עם העיצוב החיצוני. לו היו הולכים ב-Jaecoo על עיצוב פנימי רך ואיכותי עד הסוף, התוצאה הסופית יכולה הייתה להיות מצוינת. המרחב הפנימי לארבעה נוסעים גדול ואין שום בעיית מרווח רגליים, ראש או כתפיים. נוסע שלישי מאחור יעלה את מפלס הצפיפות אבל לא למצב בלתי נסבל.
נפח תא המטען הוא 424 ליטר וכאשר מקפלים את השורה האחורית מגיעים ל-1,349 ליטרים – שימושיות היא שם המשחק. ובשורה התחתונה, העיצוב החיצוני והפנימי ומרחב הנוסעים מקבלים ציון טוב מאוד.
שילוב קשוח לאלגנטי ורשימת אבזור מכובדת
תא מטען גדול ושימושי (צילום: יצרן)
איכות נסיעה ואבזור
נסיעה עירונית במהירויות נמוכות מקנה תחושה נוחה, אך כאשר הגענו לכבישים זרועי פסי האטה ומכסי בורות ביוב, הרגשנו בתא הנוסעים כל שבר וקפל כביש. בעקבות כך יצאנו אל הכבישים המהירים בלי שאיפות גדולות. ואכן, כמו בכבישים העירוניים, גם בכביש המהיר הורגשו פני הדרך ונראה כי יש מקום לבחינה מחדש של כיול הבולמים והמתלים. בפן החיובי נציין כי רמת היציבות שלה במהירויות גבוהות טובה יותר מאשר במהירויות בינוניות.
אולם משהו אחד בכל זאת הפר את השלווה, רעשי הדרך חודרים לרכב בכל סוג של אספלט עליו נסענו וגם מורגשים בהגה, והמצב מחמיר כאשר מגיעים לכביש לא איכותי. נציין כי ככל שהמהירות עולה המצב משתפר, אבל לא נפתר לגמרי ומהנדסי צ’רי חייבים לטפל בכיול הבולמים והמתלים.
מבחינת אבזור, יש ל-J7 את כל מה שצריך ואת מה שכבר הורגלנו לקבל במכוניות בנות זמננו, ולמעשה בגרסת ה"אדוונצ'ר" היקרה מבין השלוש יש הכל ובשפע רב. השאלה כאן היא האם מדובר בשפע מיותר ומהי איכותו? המכונית מצוידת בשורה ארוכה של מערכות שנועדו לפנק את הנהג והנוסעים ולאפשר תנאי נסיעה נוחים ונעימים מהגלגלים ועד לגג הפנורמי דרך מערכת מיזוג יעילה, חימום ואוורור מושבים ומערכת שמע של סוני. החיבור לאנדרואיד ואפל קארפליי מהיר ובקרת האקלים פועלת היטב כשהוילון העילי סגור ומונע חדירת חום. אהבנו גם את התצוגה העילית אבל היא איננה מספקת מידע על ניווט כך שבמקרים בהם אנחנו זקוקים למבט במפה, חזרנו אל התצוגה במולטימדיה. גרסת ה-4X4 מקבלת אבזור מקיר לקיר וטרם נאמרה המילה האחרונה מאחר והיבואנית פועלת לאישור התקנת וו גרירה שלדעתנו נדרש בדגם שכזה
יחד עם זאת לא הכל חף מבעיות; כמו למשל עוזרת קולית שלא ממש מתחשק לה לעזור ורק במקרים מסוימים היא מזהה את הפקודה ובמקרים עוד יותר מסוימים גם מבצעת אותה, כך שתצטרכו לשוטט בתוך התפריטים בלעדיה. המסך הראשי גדול וברור במידה של "14.8, אך צריכים להשקיע את הזמן בכדי ללמוד את התפריטים ולחפש את ה"קונצים" שהיצרן מספק כאן ובעיקר לבצע את ההתאמות האישיות ולשמור אותן בזיכרון בכדי להימנע מחיטוטים וחיפושים חוזרים ונשנים בכל פעם.
בתחום הבטיחות ה-J7 מקבל שורה של מערכות בטיחות, עם ציון 7 מתוך 8 של משרד התחבורה. מה שלא נמצא כאן זה מניעת גלישה לנתיב סמוך כאשר יש שם מכונית בשטח מת. לחובתו נציין גם תיקוני הגה לא נעימים כדי להימנע מסטיית נתיב. היצרן הצהיר כי בכוונתו לעבור את כל מבחני הריסוק המובילים בעולם בציון 5 כוכבים ובמקרה שלנו מדובר במבחן יורו NCAP שמתוכנן להתקיים בסוף השנה. היצרן הכין את עצמו למבחנים על ידי הקמת מתקן עצמאי עם כל הדרישות של מכונית הבטיחות כך שההערכות הן שהמכוניות של ג’אקו ושל אומודה תעמודנה בהבטחה.
רק 147 כ"ס מתחת למכסה המנוע. זה מספיק?
חלוקה טובה בין כפתורים פיזיים לתפעול במגע, אבל לא הכל מושלם
ביצועים והתנהגות
המכנה המשותף לכל רמות הגימור של ג'אקו J7 הוא יחידת הכוח בדמות מנוע טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר המספק 147 כ"ס, הספק נמוך מזה הקיים בסין למשל, הנובע עם תקנות הזיהום האירופאיות (ועדיין מגיע לדרגת זיהום 14), מומנט של 28.4 קג”מ ושידוך לתיבת הילוכים אוטומטית בת 7 מהירויות. הזינוק מעמידה ל-100 קמ”ש אורך 12.0 שניות (10.8 שניות בגרסאות ההנעה הקדמית) ועד למהירות מרבית של 180 קמ”ש.
הגענו לכביש הבין-עירוני בידיעה כי יחידת הכוח שלנו לא אמורה להכניס אותנו לספר השיאים של גינס בהיבטי מהירות ותאוצות. שמחנו לגלות כי תגובת המנוע מספקת בעיקר בזכות זמינות המומנט. אך פרופורציות הן שם המשחק - גם אם נסענו במצב ספורט, לא תרגישו כאילו אתם ורסטאפן או נוריס, ואפילו לא המילטון.
בדקנו את המצב הידני של תיבת ההילוכים, אבל מהר מאוד חזרנו למצב האוטומטי מאחר והתפעול מאלץ את הנהג להיות מדויק ב”הקפצת” הידית מעלה ומטה והתגובה שמתקבלת איננה כה חדה, מפאת זמינות הכוח אז עדיף להישאר על אוטומט.
גם ההיגוי כאן לוקה בחסר מאחר וההגה רחוק מלהיות חד, גם כאשר העברנו את מצב תחושת ההגה במולטימדיה למצב החד ביותר. נוסיף כי בתחילת הנסיעה לא ממש הצלחנו להתחבר לזווית ההגה עצמו (הכוונה להגה זקוף/שטוח ולא למרחק וגובה שניתנים לכוונון) אבל בחלוף הזמן והמרחק התרגלנו לכך. זווית הגלגול של המכונית בעיקולים סבירה.
ולעניין השטח - נתוני המכונית קראו לנו ממש לקחת את ה-J7 אדוונצ’ר לטבילת אש / חול / סלעים / בורות ראשונה ולבחון את הנסיעה שלו בהתאם לסוג השטח תוך שימוש במערכת ARDIS החכמה שלו (All Road Driving Intelligent System) ועד שהגענו למגרש המשחקים ביצענו התאמות לקשיחות תגובת ההגה והבלמים על מנת שאלה יסייעו לנו ליהנות מהחוויה עוד יותר. המערכת מאפשרת להתאים את הרכב לסוג השטח באמצעות חוגה בין המושבים שמזכירה את מערכת התפעול של לנד רובר (יש עוד כמה אלמנטים שמזכירים את היצרן הבריטי) ומשפיעה על התנהגות המכונית - ממצב נסיעת כביש חסכונית עד לנסיעה בשטח, בוץ, שלג, חול וגם מצב ספורטיבי שהוזכר קודם ומשפיע על ההיגוי ותגובת דוושת התאוצה.
בין האתגרים השונים שהצבנו בפני הג'אקו 7 גילינו שהאדוונצ’ר שלנו עומד בהם בהצלחם. מרווח הגחון בגובה 20 ס”מ סייע לו לעבור את המכשולים והמתלים יחד עם הבולמים הגיבו בצורה טובה מאוד. גילינו שהמערכת לוקחת את הזמן שלה בזיהוי חוסר אחיזה וחיפוש אחר הגלגל שמרגיש את הקרקע ורק אחרי שתי שניות או קצת יותר היא “נזכרת” להמשיך בדרך, אבל לא משהו שהשבית את השמחה או השאיר אותנו בלי תשובות. ההיגוי במהירויות הנמוכות בשטח מרגיש טוב וזוויות הגישה (21 מעלות) והנטישה (29 מעלות) לא הפריעו לנו להתקדם כל עוד לא חיפשנו אתגרים רציניים מדי. גם כאן, להיכנס לפרופורציה ולמידת היכולות בהחלט חשובה עם מכונית מסוג זה, ולמרות שפע המערכות שלה חייבים לזכור שלא מדובר בלנדקרוזר משופצר או דיפנדר מיתולוגי.
לדעתנו, המתחרה הישירה של גרסת האדוונצ’ר היא הסובארו פורסטר שיש לה כאן מועדון מעריצים היסטורי ענק והיא נחשבת לאייקונית בתחומה מסיבות רבות, אבל כאשר מדברים על שטח אנחנו נשאיר את הכבוד לפורסטר. ולסיום, בשורת החיסכון בדלק, ברור שה-J7 לא מתקרב לרכב היברידי והצריכה התייצבה בסיום המבחן על 11.2 ק”מ לליטר.
מערכת ARDIS לבחירה בין כמה מצבי נהיגה, גם לשטח
עובר את האתגרים הבסיסיים
סיכום
הסנונית הראשונה של מותג Jaecoo איננה מעידה על כל מה שהמותג הזה מתכנן להביא לישראל בתקופה הקרובה ובטווח הרחוק יותר גם בהיבט מערכות ההנעה (היברידיות, פלאג-אין וחשמלי מלא), אבל הסנונית הזאת משדרגת את קטגוריית הג'יפונים הקומפקטיים בעלי ההנעה הכפולה, שנשלטת ללא עוררין על ידי סובארו פורסטר וכעת יש לפורסטר יריבה ראויה. חשוב לזכור, רוב הקילומטרז' וחיי הרכב לא יהיו בשטח אלא בנסיעות בעיר ומחוצה לה ושם תנאי השירות, האיכות והטכנולוגיה של ה-J7 וגם המחיר מנצחים.
היעדר זמני של מבחן בטיחות אירופאי, תיקון סטייה מנתיב לא רהוט, עוזרת קולית בתפקוד נמוך ובעיקר כיול בולמים ומתלים לנסיעה בכביש (בשטח זה עבד מצוין), כל אלה (וגם היעדר וו גרירה) חייבים להילקח בחשבון עבור מי שמחפש שלמות. אבל עם תג מחיר של 200 אלף שקלים, זה עובר חלק יותר בגרון. יחסית.