$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

יצאה מהקופסא: ההימור של אנגליה על טוכל

אחרי סאות'גייט ה'מרובע', ההתאחדות האנגלית מהמרת על המאמן הגרמני הקשוח וחולה השליטה שלוקח על עצמו את התפקיד הקשה בקריירה. סקנדל או פסטיבל? הניסוי יוצא לדרך

אבי אטיאס
אבי אטיאס   16.10.24 - 11:41
Getting your Trinity Audio player ready...
בקיץ האחרון, אחרי שהפסידה בגמר יורו שני ברציפות, נבחרת אנגליה וגארת' סאות'גייט נפרדו אחרי שמונה שנים. התחושה בעיקר בקרב קהל האוהדים של נבחרת שלושת האריות הייתה שלצד הקרדיט על כך שהצליח לבנות באנגליה נבחרת עם אופי שהגיעה הכי רחוק מזה 50 שנה, סאות'גייט לא באמת הצליח לנצל עד תום את הכישרון הגדול של הדור האנגלי הנוכחי, הכדורגל היה רחוק מלהיות משביע רצון, ובשורה התחתונה - באנגליה עדיין מחכים לתואר מאז 1966.

אחרי שסיים את תפקידו ב-16 ביולי, בהתאחדות האנגלית מינו את לי קארסלי כמאמן זמני, תפקיד אשר גם אותו מילא סאות'גייט בזמנו לפני שהפך למאמן הקבוע, אך מהר מאוד היה ברור שהמטרה הפעם היא להחתים את אחד השמות הגדולים בשוק, ומהר מאוד הרשימה הצטמצמה. קלופ, גווארדיולה, אדי האו,  פוצ'טינו, אלגרי ותומאס טוכל היו המועמדים המובילים. בשבוע האחרון, קלופ מונה ליועץ בקבוצת רד בול, ולאחר דיווחים על הצעה אותה קיבל גווארדיולה, קיבלנו את החדשות - תומאס טוכל ימונה למאמן נבחרת אנגליה החדש.

עוד לפני שאימן אפילו משחק אחד בנבחרת האנגלית, שרק שריקה אחת באימון ואפילו ערך מסיבת עיתונאים אחת, כבר כעת ניתן להגיד שטוכל בן ה-51 הוא שינוי של 180 מעלות מסאות'גייט. את איש המערכת האפרורי שיהיה נאמן למעסיקיו בכל מחיר, יחליף טקטיקן מבריק עם אופי קפריזי, חולה שליטה, כזה שלא חשש אף פעם להיכנס לעימות עם הבוסים שלו. אם נוסיף לכך את העבודה שטוכל, כנראה, לא היה האופציה הראשונה של ההתאחדות האנגלית, נבין למה לא מעט פרשנים הגדירו את המינוי הזה כמעורר מחלוקת.

בכל הנוגע לרזומה שלו, יש לטוכל בהחלט במה להיות גאה. גביע עם דורטמונד, שתי אליפויות עם פ.ס.ז' (כולל 75% ניצחונות בליגה, המאזן הטוב אי פעם בצרפת), אליפות עם באיירן  מינכן, ומעל הכל, ההישג הגדול בקריירה וזה שכנראה הפך אותו לשם מקובל בקרב הקהל האנגלי, הזכייה בליגת האלופות עם צ'לסי ב-2021, כולל ניצחון על מנצ'סטר סיטי ופפ גווארדיולה בגמר. אבל טוכל הוא גם זה שעזב בטריקת דלת כמעט כל מועדון בו אימן, הסתכסך עם מעסיקיו, ומגיע אחרי השנה הקשה בקריירה ואיבוד האליפות ההיסטורי לבאייר לברקוזן.

למרות שאנחנו נוטים להגזים  בכל הנוגע לכדורגל האנגלי ולשחקניו במשך השנים, דומה שלא יהיה מופרך לטעון כי מדובר במינוי החשוב ביותר מזה המון שנים מבחינת ההתאחדות האנגלית. לאנגלים, הפעם, יש דור באמת יוצא דופן, עם שילוב של שחקנים שמככב בקבוצות הטובות ביותר בעולם. הם כבר הוכיחו שהם יכולים להגיע רחוק בטורנירים גדולים, אך אחרי היורו האחרון, היה ברור שהאנגלים צריכים מאמן שינצל עד תום את הכישרון הזה. מבחינת ההתאחדות האנגלית, לצד העובדה שטוכל פשוט היה פנוי, הוא גם מכיר את הפרמיירליג, מכיר את הכדורגלן האנגלי, דובר את השפה, ועל פי כל הדיווחים, היה נואש לתפקיד ובעיקר לחזור לאמן בממלכה.

ההתאחדות האנגלית כאמור, תיקח הימור לא פשוט עם האופי הקפריזי והקשוח של טוכל, זה שרוצה לשלוט בכל מה שנעשה ולא פוחד להיכנס לעימותים. בעבר, הוא גרם לעזיבתו של הסקאוט בדורטמונד אותה אימן לפני כמעט עשור, הסתכסך עם מאט הומלס, פוטר מפ.ס.ז' אחרי חילוקי דעות עם המנהל המקצועי לאונרדו, ו"הדהים", את טוד בוהלי, כאשר סירב להתיישר עם הרצון של הבעלים הקפריזי להחתים את רונאלדו ב-2022, והואשם כי יצר "אווירה מתוחה" בחדר ההלבשה. וכמובן, אי אפשר לשכוח את העימות שלו עם אנטוניו קונטה במהלך מפגש בין צ'לסי וטוטנהאם, ואותה לחיצת יד מפורסמת שהפכה כבר מזמן לממ אינטרנטי.

מעבר לרצון לזכות סוף סוף בתואר גדול, טוכל גם יצטרך להביא איתו כדורגל אטרקטיבי לנבחרת האנגלית. העובדה שסאות'גייט שהוביל את נבחרת שלושת האריות לשני גמרי יורו ראשונים בתולדותיה עמד במוקד של ביקורות ארסיות בשנים האחרונות, היו בעיקר בשל סגנון הכדורגל שלו, שלעיתים היה באמת בלתי ניתן לצפייה. האוהד האנגלי היום הוא לא אותו אוהד של לפני 30 שנה. הוא רואה בכל שבוע את הליגה האטרקטיבית ביותר בעולם, הוא התרגל לכדורגל של מאמנים כגון קלופ, גווארדיולה וארטטה, והוא רואה מה שחקנים כמו טרנט אלכסנדר ארנולד, ג'וד בלינגהאם, קול פאלמר ובוקאיו סאקה, דוגמא חלקית בהחלט, יכולים להציג תחת המאמן הנכון ותחת השיטה הנכונה.


טוכל הוכיח את עצמו כמאמן ורסטילי לאורך השנים, כזה שידע לשחק בשיטת ה'גגנפרסינג', בנה קבוצה הגנתית חזקה בצ'לסי בה נהג לשחק עם שלושה בלמים, ובתפקידו האחרון בבאיירן מינכן, שיחק בעיקר במערך של 4-2-3-1, שעל פי לא מעט פרשנים אנגלים, עשוי להתאים לנבחרת הנוכחית. אפשר להניח שג'ון סטונס ימשיך לעשות העוגן של ההגנה האנגלית, בלינגהאם, רייס וקול פאלמר יובילו את הקישור, סאקה ואנתוני גורדון / פיל פודן בכנפיים, ונראה כי לפחות כעת, מעמדו של הארי קיין בחוד, בטח תחת טוכל שאימן אותו בבאיירן מינכן, אמור להיות יציב. 

אך כאמור, כל ניסיון כעת לחזות באיזה מערך ועם איזה שחקנים בדיוק ישחק טוכל באנגליה, יהיה הימור. מעל הכל, מדובר בניסוי מרתק. המאמן הזר השלישי בסך הכל בתולדות הכדורגל האנגלי (סוואן גוראן אריקסן המנוח ופאביו קאפלו קדמו לו), וכמובן הגרמני הראשון בתפקיד (סיפור תרבותי מרתק בפני עצמו), יצטרך להתמודד עם תקשורת שתשב לו על הגב, פרשנים שבחלקם אומרים בריש גלי שרצו לראות אנגלי מתמנה לתפקיד, הר של ציפיות, ושחקנים שהיו רגילים לאופי המחבק של טוכל, וכעת יצטרכו כנראה להתרגל למשהו חדש לחלוטין. אחרי השנה הקשה בקריירה, טוכל מגיע לתפקיד הקשה בקריירה. זה יהיה מרתק.