יום לפני פתיחת העונה התארח ליאור רפאלוב בפודקסט הרשמי של מכבי חיפה ואמר ״המטרה- לפתוח פער ממכבי ת״א על ההתחלה״. כמובן שזה היה רצונו של רפאלוב אחרי ההדחה המבזה מאירופה, לעומת מכבי ת״א שהמשיכה באירופה.
לאחר ההפסד אמש לבית"ר ירושלים, העובדות הן שאחרי 7 משחקים ובתוך שלושה ימים בלבד, הפער ממכבי ת״א עומד על 6 נקודות, למרות העייפות, עודף המשחקים והטיסות של האלופה.
כל מי שחשב שיש קוסמים בכדורגל מבין שאין דבר כזה, גם כשמדובר בברק בכר שחזר לקדנציה נוספת אחרי 3 אליפויות מדהימות. צריך לומר, עד עכשיו ובדגש על עד עכשיו, מכבי חיפה לא מספיק טובה. זה החל בהדחה מבזה באירופה ואחרי 7 משחקי ליגה היא כבר עם שני הפסדים רצופים, תיקו אחד נגד ריינה ומאזן לא מספיק טוב. מה שהכי מטריד הוא להתחיל את המרדף אחרי האלופה מכבי ת״א כשהפער כבר על 6 נקודות, אמנם פער של שני משחקים והליגה עוד ארוכה מאוד אבל להתחיל במרדף כשמכבי ת״א לא מאבדת נקודות (רק תיקו ביתי מפתיע נגד עירוני טבריה), זה מקשה והכי חשוב, מכבי חיפה בינתיים לא ברמה של הקבוצה שזכתה באליפויות עם צ׳רון שרי, עומר אצילי, דניאל סונדגרן ופייר קורנו.
נוסיף את הפציעה של שון גולדברג, היכולת הפחות טובה של עבדולאי סק ועלי מוחמד ובמיוחד השוער שריף כיוף שלא ברמה של קבוצה אלופה. רק בשבת ראינו את ההבדל בין רועי משפתי בשער מכבי ת״א נגד מכבי חיפה, שהביא נקודות במו ידיו וככה היה גם ג׳וש כהן באותן עונות גדולות של הירוקים.
(אלן שיבר)
כמו נגד מכבי ת"א, גם במשחק הזה ברק בכר טעה. שוב כשהקבוצה בפיגור, ברק בכר שולח שחקנים למעלה בחוסר סדר משווע. קינדה, רפאלוב, סבע, חזיזה ודין דוד. ככה לא משחקים כדי למנוע הפסד. סדר ואימון קודמים לכל, זאת לא שכונה כשכולם רוצים להבקיע. יש תבנית מסודרת לכל קבוצה, בטח כשמדובר במכבי חיפה - גם ביתרון, גם בתיקו וגם בהפסד. עובדתית בכר שלח בשני המשחקים האחרונים את כל הכלים ההתקפיים שלו בכדי להציל את המשחק ולא צלח. פעמיים נכנסו גדי קינדה וליאור רפאלוב ולא צלחו. מה שאומר שתחילת העונה של בכר היא חוסר הצלחה במקרה הטוב וכישלון במקרה הרע.
נוסיף את ארבעת השחקנים הזרים, שבמכבי חיפה עשו הכל להביא אותם בסכומי כסף לא מבוטלים ועד עכשיו אין שום שדרוג משמעותי שהביאו פדראו ואנסימבה בהגנה ונהואל וסברינה בהתקפה. שוב, מדובר במחזור שביעי בלבד אבל חייב לבוא שינוי גדול גם אם אנחנו מתחברים שוב לדברים שאמר ליאור רפאלוב לפודקאסט - ״רק צלחת״.
פרט ל-20 הדקות הראשונות, בית"ר ירושלים הייתה כל העת במשחק. אי אפשר היה שלא לזהות את ההכנה המצוינת של ברק יצחקי למשחק בכל הפרמטרים. אמנם ההגנה פתחה בהיסוס ודיא סבע ודין דוד הביכו אותה אבל הם ידעו להתעשת מהר כשהבולטים ביותר הם הקשרים איסמעילה סורו ומי שהיה הטוב ביותר על המגרש, ירין לוי, בנוסף לשני שחקני ההתקפה טימוטי מוזי ופטריק טוואמסי. בכללי, תנו לטוואמסי את שתי הגדולות והוא יהיה מצוין ויבקיע להן לא מעט שערים, מדובר בחיזוק אדיר של אלמוג כהן לקבוצה.
בית"ר הנוכחית היא קבוצה עם הרבה אופי, מעבר לשחקנים אני זוקף זאת לצמד אלמוג כהן וברק יצחקי, שני ״תותחים״ בכדורגל שלנו, מה שלא היה הרבה זמן בבית"ר. נוסיף את הקהל האדיר שזה נדיר אצלו להיות סבלני, כשגם כשנקלע פעמיים לפיגור לא הפסיק לעודד, לדחוף ולהרעיד את טדי, אוהדי בית"ר היו אתמול שותפים מלאים לשלוש הנקודות.
הקהל הבית“רי - שותף מלא בניצחון (אלן שיבר)
ירין לוי כאמור, שהגיע ממכבי חיפה לבית"ר היה הטוב במגרש, אף שחקן של מכבי חיפה לא הגיע לרמה שלו. ונשאלת תמיד השאלה למכבי חיפה: ״האם תמיד עדיף להוציא מליוני יורו על זרים, כשיש מתחת לפנס שחקני בית מצוינים?״.
לעומת ברק בכר, החילופים של ברק יצחקי היו הרבה יותר מחושבים כששמר על 4-3-3 עם ג׳נו, ירין לוי ועדי יונה בקישור. מורוזוב מגן שמאלי ומירון ג׳ורג׳ חלוץ. כולם בעמדות שלהם, כשגם החילוף החמישי לי און מזרחי במקום מוזי עזר מאד למאמץ הקבוצתי.
לסיכום, נכון לאתמול בערב, בית"ר ירושלים לא פחות טובה ממכבי חיפה ואולי אף בנקודת הזמן הזו טובה יותר. ביום שני ושוב בטדי הרועד היא תארח את הטובה ביותר כיום מכבי ת״א. מבחן עצום לצוות המקצועי, לשחקנים ולקהל. בטוח שגם מכבי ת״א יודעת היטב מה מחכה לה בעוד משחק שנחשב לאחד ממשחקי העונה. הייתה אווירה מדהימה אתמול באיצטדיון היה המשחק שהכי אהבתי העונה, בזכות הקצב, המהפכים, השערים והאווירה. בימים טרופים אלה שעוברת המדינה האהובה שלנו. כמו שכבר כתבתי בטורי הקודם, גם לצאת לשעתיים מהמצב המעיק זה טוב, מבלי לשכוח לשניה את החטופים ואת המשפחות השכולות שאיבדו חילים בקרבות. חג שמח ועם ישראל חי.