כפיר אודי היה אחד הסמלים המובהקים לתקופת הזוהר של הפועל תל אביב. הוא היה חלק מרביעייה שכונתה "תינוקות קשטן" (יחד עם פיני בלילי, עומרי אפק וסלים טועמה), זכה עם המועדון בדאבל, היה חלק מהמסע המופלא באירופה וגם זכה לזימון לנבחרת בגיל צעיר. הפציעות קצת האטו את ההתקדמות שלו, אבל הוא שיחק בסך הכל 7 שנים בהפועל ת"א לפני שעבר בעוד כמה קבוצות ולאחר מכן פרש ב-2010. בזמן שהמועדון מנסה לחזור לאותם ימים, אודי עצמו סוגר עוד מעט 15 שנים לפרישה ומספר על החיים שאחרי וגם רומז כי ישמח לחזור לכדורגל.

כפיר, עברו כמעט 15 שנים מאז הפרישה שלך. ספר לחובבי הכדורגל שזוכרים אותך מה עשית מאז ומה אתה עושה היום?
"שלום תקווה תמיד אמר לי שהקריירה של שחקן כדורגל חולפת מהר, לפניי שמרגישים, ועכשיו באמת כבר 15 שנה חלפו מאז. כיום אני מאמן כושר אישי ולומד רפואה טבעית, תחום שמאוד מעניין אותי".

ספגת פציעות לא פשוטות אחרי הקריירה. כמה יש להן השפעה על החיים שלך גם היום?
"במהלך הקריירה עברתי פציעה של שבר ביד והרגל במשחק הנבחרת מול גרוזיה ושוב שבר ביד בהפועל ת"א. עברתי שיקום ארוך בעזרת הצוות הרפואי המצויין בראשות דוקטור לוינקוף והפיזיותרפיסט צביקה צודיק וכיום המצב בסדר ברוך השם".

בראייה לאחור, כמה קשה הפרישה עבור כדורגלן? איך אתה ואיך הסביבה שלך התמודדו עם עזיבת הכדורגל?
"ההשלכות של הפרישה תלויות בשחקן עצמו. יש כאלו שהכינו עצמם לסיום הקריירה מבחינה מנטלית וכאלה שלא היו מוכנים לחיים שאחריי הכדורגל, אבל כמו שאמרתי, שחקן כדורגל צריך לדעת שהקריירה חולפת מהר מאוד. לא כך קל להבין את זה בזמן אמת".

האם העובדה שעברת פציעות לא פשוטות עזרה לך להתמודד עם הפרישה?
"אני נפצעתי בגיל מאוד צעיר, כשהייתי בן 20, והמשכתי לשחק עוד הרבה שנים, כך שלא היו השלכות ישירות של הפציעות על הפרישה שלי".

“שחקן כדורגל צריך לדעת שהקריירה חולפת מהר מאוד“ (פרטי)

החלטת לפרוש אחרי אימון אחד בהכח עמידר ר״ג ואחר כך חזרת לשחק. ספר מה גרם להחלטה הזו?
"לפני שהגעתי להכח רמת גן, עשיתי קאמבק להפועל ת"א. שחר בן עמי, שאז ניהל, רצה מאוד שאחזור למועדון נעוריי ובאמת עשיתי מחנה אימון מצויין והייתי בכושר נהדר, אבל לא הסתדרתי עם המאמן דאז יצחק שום ועברתי תקופה לא קלה. באמצע העונה עברתי להכח רמת גן, אבל הרגשתי אכזבה גדולה שלא הצלחתי לעזור למועדון שגדלתי בו וגם הפציעות שהיו ברקע גרמו לקחת פסק זמן ולחשב מסלול מחדש".

אימנו אותך בנבחרת ישראל ובהפועל ת״א שני מאמנים גדולים שעברו בכדורגל הישראלי ולא נמצאים איתנו היום. ספר על הקשר שלך לריצ׳ארד נילסן?
"ריצ'ארד נילסן היה מאמן של אלופת ארופה דנמרק והוא זימן אותי לראשונה לנבחרת בגיל 20, כשעדיין הייתי חייל. הוא למעשה שינה לי את התפקוד והציב אותי כחלוץ ובתפקיד הזה באתי לידי ביטוי ופרצתי קדימה. באישיות שלו הוא היה שונה. התנהלות אלגנטית וקלאסית".

מה היה כל כך מיוחד בדרור קשטן?
"מה שהיה מיוחד בדרור קשטן זה שהוא היה נאמן לדרכו ולפילוסופיה שלו. הוא לא התפשר מול שחקנים ובעלי קבוצות והשחקנים בסופו של יום העריכו זאת".

ספר משהו אחד שאף אחד לא יודע על המסע החלומי של הפועל ת״א בגביע אופ״א?
"המסע המופלא היה חלום. חוץ מההצלחה הגדולה של הקבוצה, זכינו לשחק מול השחקנים הגדולים בעולם. בסוף המשחק מול פארמה נכנסתי לחדר הלבשה שלהם כדי לקחת חולצה למזכרת ואז קנאברו, שהיה הקפטן, היה בחדר ההלבשה. אמרתי לו שהוא נכנס בי חזק במשחק, אז הוא קרא למעסה שלהם לואיג'י שיבדוק אותי. הוא היה ג'נטלמן ממש. אני, שגדלתי ביפו ד' במתנ"סים מדבר עם קנאברו. זה תמיד מעלה בי חיוך".

היית גם חלק מנבחרת נערים שסיימה במקום השלישי באליפות אירופה. למה הצלחנו לתרגם את ההצלחה הזו גם לבוגרים?
"זכינו עם נבחרת הנערים במקום ה-3 בארופה. אנחנו היינו החלוצים של ההצלחות כמו שאנחנו רואים היום בנבחרות הצעירות. הנבחרת כללה את יוסי בניון, סלים טועמה, ליאור אפוטה, טל חן, גבי דבוש ואבי אלבז השוער. המאמן היה בני טבק, החלוץ האגדי. אני חושב שיש לנו עוד דרך לעשות מבחינה מנטלית ומקצוענות בהשוואה לאירופאים".

אתה עדיין עוקב אחרי הכדורגל הישראלי? אחרי הפועל ת״א?
"כמובן שאני עוקב אחרי הפועל ת"א ומקווה שיעלו השנה ליגה ויחזרו לקידמת הבמה וזכייה בתארים. גם עוקב אחרי ליגת העל".

“כמובן שאני עוקב אחרי הפועל ת“א“ (פרטי)

מה אתה חושב על העונה הזו של הקבוצה, מה לא עובד?
"אני מאמין בסוף העונה הפועל תעלה. לפעמים יש קשיים בתחילת עונה עד שהדברים מתחברים".

מי השחקן הישראלי שהכי מזכיר לך את עצמך היום?
"יש הרבה חלוצים טובים. אני יחסית הייתי שונה בנוף כי אני גבוה ותמיד היו אומרים לי שאני מתאים לכדורסל. בישראל חסרים חלוצי 9 אמיתיים".

תאר לנו את הרגע הזה של לכבוש שער בבכורה שלך במדי נבחרת ישראל?
"זה מה שנקרא חלום שהתגשם שאתה חולם בלילות, להבקיע שער בבכורה בשידור ישיר מול כל המדינה. אבל למחרת הייתי צריך לחזור לצבא, לא עשו לי הנחות".

יש איזה משהו שאתה מתחרט עליו בקריירה שלך?
"יש המון דברים ששחקן מתחרט עליהם בגלל שאתה נמצא בפרונט ובתהילה בגיל צעיר מאוד ובדרך כלל חסר ניסיון, אבל החוויות שלקחתי מהכדורגל לא משתוות לשום דבר".

היית הצעה שקיבלת שאתה אומר בדיעבד שחבל שלא לקחת?
"היתה לי הצעה לשחק בסין לפני שזה היה נפוץ כמו היום. הסוכן שלי דאז עובד קראוס היה מקושר שם. זו יכולה היתה להיות חוויה מיוחדת".

אם יש שחקן שקורא את הראיון הזה ועובר פציעה שעלולה לסיים את הקריירה שלו, מה היית רוצה להגיד מניסיונך?
"אני חושב שכל עוד אפשר לשחק, כדאי להמשיך, כי אחר כך זה קשה לחזור ומתגעגעים, אבל זה תלוי ברמת הפציעה וההרגשה של כל אחד".

שקלת להמשיך בכדורגל כמאמן או מנהל?
"כרגע אני אוהב את מה שאני עושה, אבל לא פוסל בעתיד את האפשרות".

בראייה לאחור, וכמי שכבר לא נמצא בעולם הזה, מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי?
"אני חושב שהכדורגל הישראלי השתפר מבחינת המתקנים והמקצוענות, אבל יש עדיין עוד דרך לעשות כדי להעלות את הרמה".

לסיום מסר שאתה רוצה למסור לאוהדי הפועל ת״א שזוכרים אותך
"אני חושב שהאוהדים של הפועל הם הטובים ביותר. הם סובלים הרבה בשנים האחרות, כמו שאריק איינשטיין כתב בשיר 'ואיזה מסכנים האוהדים', אבל הכדורגל זה תקופות ויגיעו גם תקופות יפות שהפועל ת"א תחזור להיות מובילה בכדורגל הישראלי".

כפיר אודי: "אני שגדלתי ביפו ד' במתנ"סים מדבר עם פאביו קנבארו"