מעקב הליגיונרים השבועי שלנו, הפעם, בסימן הרמזור - שלושה ליגיונרים שנמצאים במקום שונה אחד מהשני. אחד מהם בן 20 שמככב בקבוצת מילואים, אחד מהם בן 20 ואולי השחקן הטוב בקבוצתו, ואחד מהם בן 24 ומצא את עצמו בקבוצת מילואים, אולי לפני הישג בלתי נתפס לשוער ישראלי. שלושה שחקנים מבטיחים מאוד, שבשונה מהפתיח של הסדרה המיתולוגית ההיא, כן רוצים להתבגר.
הליגיונר המצטיין: תאי עבד (פ.ס.וו ב')
שער ושני בישולים מול ויטסה ארנהיים
ויטסה ארנהיים, אימפריית המושאלים של צ'לסי בעבר, היא כבר לא הקבוצה שהייתה פעם. היא במקום ה-19 בליגה ההולנדית השנייה בזמן שקבוצת המשנה של פ.ס.וו. במקום ה-13, אך עדיין מדובר במשחק ראוי לציון. קודם כל ולפני הכל, בזכות השער של עבד מכדור נייח בדקה השביעית. מדובר בשער מלא ביטחון עבור קבוצה שהפסידה 4 פעמים ברצף לפני המשחק הזה. כל השחקנים רצו לכיוון אחד, המבט ההמום של ג'סטין באקר מוויטסה שעמד בחומה אומר הכל, אבל עבד לא חשב על אף אחד מהם. הוא פשוט בעט והבקיע את שערו החמישי העונה.
לכך צריך להוסיף את שני הבישולים של עבד, הראשונים שלו בליגה ההולנדית השנייה השנה. הראשון התחיל מקרב בחצי המגרש שהפך להתקפת מעבר ומציאתו של ג'ואל נדאלה, השני מחילופי מסירות ורצף הטעיות מול הגנה צפופה עד לגול של דנטיי גילברט. כקשר קדמי וכמי שישחק עם שחקנים טובים ממנו בפ.ס.וו. הבוגרת, אם וכאשר, היכולת של עבד ליצור היא הדבר החשוב ביותר. מול ויטסה היו לו שני בישולים כל כך שונים אחד מהשני - אחד שייצר התקפת מעבר אחרי ניצחון בקרב על הכדור והשני בהתקפת מעבר מול שלושה שומרים – הוא מראה שהוא יכול לתרום בכמה דרכים.
הדרך לפ.ס.וו איינדהובן עוד ארוכה. יש עונה שלמה, לא מעט משחקים לפנינו ועבד צריך להראות עקביות, אבל אם הוא ימשיך ככה, יכול להיות שנראה אותו מצליח להפתיע. בין אם בגביע ההולנדי (כשאיינדהובן אמורה לשחק בשלב השני בתחילת דצמבר), בין אם בהשאלה לקבוצה בליגה הראשונה בינואר עד סוף העונה, אבל אפשר להיות אופטימיים. אנחנו יודעים שהכישרון שם, עכשיו גם ראינו עדות נוספת לביטחון וליכולת המסירה, הדבר החשוב ביותר.
הליגיונר המפתיע: דניאל פרץ (באיירן מינכן)
90 דקות ושער נקי בקבוצת המילואים של באיירן מינכן
אם שוער זה התפקיד הטרגי ביותר בקבוצת כדורגל, מי שמרחק טעות אחת מהפיכה לבדיחה שתישאר לדורי דורות, שוער שלישי הוא התפקיד המשעמם ביותר. למרות זאת, ברגע שאתה נמצא במועדון גדול, ההזדמנות עשויה להגיע אליך בהפתעה. תראו את אינייקי פנייה, השוער שישב על הספסל של ברצלונה עד שמארק אנדרה טר שטגן נפצע, עמד בשער בקלאסיקו והפך לגיבור ה-0:4 אחרי שעמד בפרץ במחצית הראשונה.
תראו את קיווין קלהר, שדחה הצעות ממספר קבוצות בקיץ ועמד בשער של ליברפול מול ארסנל. אפילו את אנדריי לונין, שנים על הספסל של ריאל ומי שהיה בין הקורות במשך רוב העונה שעברה ובקלאסיקו. שלושתם היו יכולים להיות שוערים ראשונים בקבוצות מסדר גודל בינוני כמו לסטר או חטאפה, לצורך העניין, וקיבלו הזדמנות. אולי זה מה שיקרה גם לדניאל פרץ.
אנחנו לא הולכים לשפוט את פרץ לפי משחק בליגה הרביעית. היו לו כמה הצלות לא רעות והאוהדים הגרמנים אופטימיים, אבל הדבר המעניין ביותר עבורנו הוא הפרשנים שהדגישו כי הוא לא הפסיק לנסות לכוון את ההכנה. הביטחון הזה חשוב, בטח לשוער שלא באמת שיחק בשנה האחרונה, ובטח בהתחשב בביקורות בגרמניה על מנואל נוייר.
לותר מתיאוס, אגדת גרמניה, הפרשן הנחשב במדינה ומאמן מכבי נתניה לשעבר, סיכם: "הוא כבר לא נוייר. הוא היסס ולא עשה כלום כדי למנוע שער". אפילו רומן ווינדרפלר, שוער דורטמונד לשעבר שניסה להגן על נוייר, טען ש"היכולת יורדת בגילו באופן טבעי. הביקורת מעצבנת אותי על רקע תרומתו לבאיירן ולכדורגל הגרמני". קו ההגנה הגבוה של וינסנט קומפאני, שכבר מושך אש בתוך המועדון, לא מסתדר בקו אחד עם יכולתו של השוער.
העובדה שדניאל פרץ שיחק במשחק בליגה הרביעית לא אומרת שמחר בבוקר הוא הולך להעיף את מנואל נוייר, אחד השוערים הגדולים ביותר שהמשחק ידע, מהשער. היא אומרת שבאיירן רוצה שהוא יהיה בכושר משחק ושהוא עשוי לקבל הזדמנויות. אחת מהן, אולי, מחכה לו כבר ביום רביעי מול מיינץ, קבוצת בונדסליגה שהבקיעה 12 שערים ב-8 מחזורים, עם שחקנים טובים כמו ג'ונתן בורקארדט ונאדים אמירי. היא גם היריבה של באיירן מינכן בסיבוב השני של הגביע הגרמני.
אשתקד פרץ שיחק בסיבוב הראשון מול פרויסן מונסטר, אך בסיבוב השני הקבוצה בחרה להחזיר את מנואל נוייר לכושר והודחה. באיירן הודחה בסיבוב השני של הגביע הגרמני ב-3 מ-4 השנים האחרונות, ולא זכתה בו מאז עונת הטרבל של רוברט לבנדובסקי והאנזי פליק. הסיכוי שפרץ ישחק במשחק הזה, בטח לאחר שווינסנט קומפאני החליט שלא להשאילו, עלה משמעותית.
מספרי הליגיונרים עד עכשיו:
תאי בריבו (פילדלפיה יוניון) - 16 שערים*
עומרי גנדלמן (גנט) - שמונה שערים ובישול
אוסקר גלוך (זלצבורג) - חמישה שערים ושלושה בישולים
תאי עבד (מילואי איינדהובן) - חמישה שערים ושני בישולים
מונס דאבור (שבאב אל-אהלי) - ארבעה שערים
ליאל עבדה (שרלוט FC) - שלושה שערים*
ביברס נאתכו (פרטיזן בלגרד) – שלושה שערים ושישה בישולים
יהב גורפינקל (צ'נגדו רונגצ'נג) - שער ועשרה בישולים
מוחמד אבו פאני (פרנצווארוש) - שער ושלושה בישולים
*החל מהשלושים ביוני. עונת ה-MLS התחילה במרץ.
הליגיונר שבסימן שאלה: אוסקר גלוך (זלצבורג)
90 דקות מול דינמו זאגרב באלופות (לא שיחק בגלל פציעה בליגה)
בחרתי בכוונה את המספרים של גלוך באלופות בשביל להדגיש את הבעיה ביכולת של זלצבורג העונה. הקבוצה משחקת כדורגל לא רע בליגה, אבל הפסידה בהפרש מצטבר של 9:0 לברסט, ספרטה פראג ודינמו זאגרב בליגת האלופות. קבוצות שמולן, לפחות על הנייר, היא הייתה שווה נקודות ושערים.
זאת לא רק אשמת גלוך, שחקן אחד בקבוצה שמתקשה כמכלול, ונופל במידה רבה על מאמנו פפ ליינדרס, אבל כרגע הוא נמצא בסיטואציה מוזרה. מצד אחד הוא יכול לטעון שהוא השחקן הטוב ביותר בזלצבורג ובאוסטריה, אבל מצד שני לא מראה את הפוטנציאל שלו בליגת האלופות. השאלה הזאת רלוונטית בעיקר בקשר לעתידו בזלצבורג - מה עוד הקבוצה יכולה לתת לו?
התשובה יכולה להגיע ממקומות לא צפויים. בקרוב ייכנס מנהל מקצועי חדש לקבוצת רד בול, גרמני חביב שראה דבר או שניים בכדורגל בשם יורגן קלופ, ובמקביל הקבוצה המובילה של רד בול, לייפציג, איבדה את צ'אבי סימונס ל"מספר שבועות" בשל פציעה ברצועות בקרסול. זלצבורג מכרה לא מעט שחקנים ללייפציג בעבר, ויכול להיות שהשילוב בין כניסתו של קלופ לתפקיד לפציעה של סימונס יובילו למעבר של גלוך, בניסיון לשבח אותו ולהעלות את ערכו כדי שיוביל את לייפציג (או, להבדיל, יימכר משם הלאה).
הסיטואציה המאכזבת באלופות יכולה להיות הרגע המושלם בשביל זלצבורג, מתוך מחשבה על פיתוח שחקנים בהמשך הדרך ובפרט גלוך. הוא אמנם השחקן הכי טוב של קבוצה שרוצה להחזיר אליה את האליפות אחרי הקריסה בשנה שעברה, אבל לא נראה שהמשחקים שלו ושל הקבוצה באלופות כרגע מקדמים מי משחקניה, ולכו תדעו אם הוא בעצמו לא ירצה לעבור בעתיד. חלון ההעברות של ינואר עשוי להשפיע יותר ממה שאנחנו חושבים, והוא מתקרב בצעדי ענק.