צפו ב'מספר חזק' בנגן הווידאו למעלה.
להיות אוהד הפועל ת"א זו אף פעם לא הייתה משימה פשוטה. בזמן שבצד השני של העיר נערמו אליפויות על גבי אליפויות, בצד האדום שרר בעיקר כאוס. בעלים באו והלכו, אוסישקין נחרב ואת מאבקי הצמרת של ליגת העל החליפו חגיגות העליה מליגה ב'. אבל דבר אחד תמיד היה שם - הלב, הזהות.
עד שהגיע עופר ינאי.
27 שחקנים הוזכרו העונה כמועמדים להפועל ת"א, 14 מהם חתמו ויחד עם מי שנשאר מהעונה שעברה הם מרכיבים סגל היסטורי שעל סך חלקיו כלל 19 שחקנים עד כה. 10 מהם זרים, שניים כבר מכדררים בארצות רחוקות.
השניים האלה הצטרפו לרשימה של 17 שחקנים שלבשו אדום ועזבו בתקופת עופר ינאי, שהעונה גם ניער מעליו שמונה אנשי צוות ושני בעלים שעמדו בינו לבין הגשמת החזון.
ומה החזון אתם שואלים? יש שיגידו שמדובר באותו חזון שראה ינאי בצעירותו כאוהד ביד אליהו, רק באדום, ויש שיגידו שהחזון הוא בכלל לשבור את שיא הציוצים לעונה. בינתיים הוא עומד על 115. נשבע לכם, ספרתי.
אבל לזכותו של ינאי ייאמר שהוא גיבה את הציוצים במעשים. הוא הנחית בארץ את המאמן עם אחוזי ההצלחה הכי גבוהים בתולדות היורוליג, החזיר את הבן האובד אחרי 1,284 ימים וכמעט 200 משחקים בגולה - ורק בשבוע האחרון העלה את התקציב הכי גדול שידעה הפועל ת"א גם ככה, בעוד כ-15 מיליון שקלים.
אז נכון שעל הפרקט זה עדיין לא מושלם ועלייה ליורוליג דרך היורוקאפ נראית כמו משימה מתאגרת יותר, אבל על הנייר הפועל ת"א קרובה מאי פעם לאליפות ראשונה אחרי 55 שנה. ומה הוא כבר מבקש בתמורה? שתוותרו על הזהות שנלחמתם עליה כל כך הרבה שנים? נו באמת...