כולם זוכרים איך הסתיימה עונת 2009/10, במיוחד אוהדי הפועל תל אביב. אחת הקבוצות הגדולות ביותר בתולדות המועדון, אם לא הגדולה שבהם, השלימה דאבל עם השער הדרמטי של ערן זהבי בטדי. הרבה שוכחים איך היא התחילה. בין שחקני הרכש שהגיעו למועדון בקיץ היה שם אחד גדול - נמניה ווצ'יצ'ביץ'. שחקן עם רזומה נהדר בבונדסליגה ומי שאמור היה להיות אחד המנהיגים של קבוצה צעירה.
זה התחיל נהדר. ווצ'יצ'ביץ' כבש שער זכור מול הפועל באר שבע והקבוצה נראתה נפלא. אלא שחודשיים וחצי בלבד בתוך העונה שלו, הסרבי אובחן עם קריש דם ברגלו ולמעשה סיים אותה. את המקום שלו בהרכב קיבל אחד, ערן זהבי. והשאר היסטוריה. למרות זאת, לווצ'יצ'ביץ' זיכרונות טובים מישראל, כך הוא מספר מביתו שבמיאמי, שם הוא משמש כסוכן נדל"ן ואף מכר בתים לעוד שני שחקנים שכולנו מכירים, ליונל מסי ודייויד בקהאם.
שלום נמניה, ספר לנו מה אתה עושה אחרי שפרשת מכדורגל?
"אם לשחקנים אין תכנית מה לעשות אחרי הקריירה, הם הופכים לאבודים ומקבלים החלטות לא טובות. עבורי, תמיד ידעתי מה אני הולך לעשות. תמיד השקעתי בנדל"ן ובעסקים, אז ידעתי מה אני הולך לעשות אחרי הקריירה שלי. רק רציתי לתת לנפש ולגוף שלי קצת מנוחה. נסעתי הרבה והגעתי לארה"ב בפעם הראשונה, הייתי בשיקאגו ואהבתי את האנרגיה שם ואמרתי לעצמי שאני רוצה להיות פה. זו היתה אחת המטרות שלי. בד בבד, אני תמיד רוצה ללמוד, אז סיימתי לימודי אימון כדורגל וקיבלתי תעודת מאמן (רישיון A). למרות שעשיתי את כל זה, הבנתי שאני לא רוצה להיות מאמן. שאני אוהב לראות כדורגל בצורה שונה ממאמן, מנהל מקצועי או משהו כזה. לאחר מכן החלטתי שאני לא רוצה לעשות את זה והקדשתי את עצמי לעסקים ולא לכדורגל".
מה אתה זוכר מהתקופה שלך מישראל ומהפועל ת"א?
"זה היה שינוי גדול עבורי. באתי מאירופה וגרתי בגרמניה חמש שנים, ואז הגעתי לישראל. זה היה צעד גדול עבורי. מדינה שונה לגמרי, תרבות. אבל ממש אהבתי את זה. הכרתי את הפועל ת"א וידעתי שמדובר במועדון גדול. אני זוכר את העיר העתיקה, את יפו, רמת אביב איפה שגרתי, הרצליה. הייתי בים המלח, בירושלים. ממש אהבתי את המדינה והיה לי קשר טוב עם האנשים, אהבתי את האוכל, את חיי הלילה ובמיוחד את הכדורגל. בסך הכל אני זוכר דברים טובים. לצערי, אם לא את ה'תאונה', היה יכול להיות מדהים עבורי".
הגעת לישראל מהבונדסליגה. איך הפועל ת"א שכנעה אותך להגיע?
"אחרי חמש שנים בבונדסליגה, היו לי הצעות להישאר בגרמניה, אבל הייתי צריך אתגר אחר. קיבלתי הצעה נהדרת מהפועל ת"א. הופתעתי, זה היה משהו שונה. אמרתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לעשות שינוי. הפועל ת"א רצתה לזכות באליפות. זה משהו שרציתי, להיות בקבוצה חזקה ולשחק באירופה. באותו זמן איביצה אילייב שיחק במכבי ת"א ואנחנו חברים טובים. התקשרתי אליו והוא אמר שנהדר בישראל, מזג האוויר טוב, הכל מצוין, תגיע לפה. עניתי שאגיע ואבעט לו בתחת כי הוא במכבי ת"א. צחקנו על זה שניקח אחד לשני אליפות על הראש. השתכנעתי שאני יכול לעזור לקבוצה עם האנרגיה שלי, אפילו שלא הכרתי אותה. רציתי לזכות במשהו. זה היה הטריגר עבורי".
ווצ`יצ`ביץ` היום. עזב את הכדורגל (פרטי)
בתקופה הקצרה בהפועל ת“א
מה אתה זוכר מהמאמן, אלי גוטמן?
"התראיינתי בסרביה ואמרתי שמכל המאמנים שלי, והיו לי כמה מדהימים, הוא היה הטוב ביותר. הבנו אחד את השני, היה לנו חיבור נהדר. הוא אהב שהקבוצות שלו מחזיקות בכדור, טיקי-טקה. הכדור היה ברגליים שלי והיו לנו שחקנים שהיו טובים עם הכדור. נבנתה בהפועל ת"א קבוצה מדהימה ומההתחלה ניצחנו, אז הייתי שמח לפגוש אותו ולעבוד איתו. אני גם זוכר שלפני שחתמתי על החוזה התלבטתי אם לחתום או לא, וישבנו לארוחת צהרים. הוא הזמין חומוס ושמו לנו על השולחן מזטים וממש אהבתי את זה. הוא שאל אותי אם אני אוהב את זה ואמרתי לו שזה מדהים, אז הוא אמר לי שאני חייב להישאר וכך הוא שכנע אותי".
איך קיבלו אותך בחדר ההלבשה?
"באתי עם גישה שונה. בגרמניה הגישה היא מאוד מקצוענית, רצינית וממושמעת. הסגנון בישראל, ובמיוחד בהפועל ת"א בה היו הרבה שחקנים צעירים, היה קליל יותר. זה היה מוזר בהתחלה. בסופו של דבר אהבתי את זה כי כולם הבינו מה אנחנו הולכים לעשות בשנה הזו. הסתדרתי עם כולם וצחקנו והיה כיף. אחרי 7-10 ימים, כשכבשתי את השער הראשון והם ראו אותי באימון והלכנו לשתות קפה וצחקנו. הייתי רציני כשזה מגיע לעסקים, ולצד זה אפשר לכייף. הסתדרנו וממש נהניתי, במיוחד בחדר ההלבשה".
אמנם שיחקת מעט, אבל היית חלק מאחת הקבוצות הגדולות ביותר של הפועל ת"א. מה עשה אותה כ"כ מיוחדת?
"כשאני מסתכל על זה עכשיו מהזווית שלי, כשאני רואה את השחקנים שהיו לנו והמאמן, שהוא אחד הטובים בישראל, ויחד איתי והניסיון שלי והמנטליות שלנו שאנחנו רוצים להיות אלופים. אניימה, וואליד, דגלאס, דדי בן דיין והשחקנים הצעירים שהיו הכי טובים בארץ - ידין, שכטר, ביברס, גילי ורמוט, זהבי. ושחקנים צעירים יותר כמו קנדה או אחרים שעלו מהספסל. היתה לנו קבוצה טובה מאוד והבאנו את המנטליות הזו. הכל התחבר ביחד והיתה לנו קבוצה מדהימה. זה היה רק עניין של זמן והשאלה אם כולם מאמינים שאנחנו באמת הקבוצה הכי טובה. בנקודה מסוימת, כשהתחלנו לנצח, כולם האמינו שאנחנו הקבוצה הטובה ביותר. כשניצחנו נגד סלטיק וקבוצות כאלה, השתכנענו שאנחנו יכולים להיות אלופים. זו היתה אחת הקבוצות הגדולות ביותר בתולדות הפועל ת"א".
מבלי להתכוון, עזרת להתניע את הקריירה של ערן זהבי, בגלל הפציעה שלך. מה אתה זוכר ממנו?
"דברים קורים בקריירה. לעולם אי אפשר לצפות מה יקרה. מה שקרה לי לא לקרה לאף אחד שאני מכיר. זה רק מזל רע, אבל מה אני יכול לעשות. מצד שני, אני שמח עבור זהבי, כי כשהגעתי הוא היה שחקן צעיר ומאוד מוכשר. אני חושב שהעובדה שהוא צפה בי עזרה לו כי הוא היה המחליף שלי. הוא הבין איך להיות מקצוען והוא למד מהר. זו האיכות שיש לו והוא גדל לאחד השחקנים הטובים ביותר בישראל. אני שמח עבורו ואני לא מאוכזב עבורי. אני תמיד שמח לראות חברים שלי מגיעים לרמות בלתי צפויות. הוא כישרון אדיר וכל מה שהוא הגיע אליו, מגיע לו. אני שמח עבורו. אני רק רוצה להגיד לו שעכשיו כשהוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, שיקנה נכס או נדל"ן במיאמי. להחזיר לי על כך שנפצעתי ופיניתי לו את המקום".
יש משהו שאתה יכול לספר לנו שלא יודעים על אותה קבוצה של הפועל ת"א?
"עשינו הרבה כיף ביחד, אבל אני לא רוצה לגלות הכל. רק אגיד שאחרי אחד הניצחונות באירופה, אני חושב שזה היה מול ראפיד וינה, ודדי בן דיין ואני היינו השחקנים הכי מבוגרים, אז אמרתי לאלי שאנחנו רוצים לצאת קצת אחרי המשחק לשעה או שעתיים כי אני מכיר את וינה טוב. הוא אמר לי לחזור תוך שעתיים, וכמובן שהסכמתי. בסופו של דבר חזרנו רק בבוקר... הוא ידע את זה והוא סמך עלינו עשינו את הכי טוב שלנו באימונים. אבל היה כיף. זה הדבר הטוב בקבוצה ובמאמן. כולם היו כמו משפחה, ולכן הצלחנו".
כולם זוכרים את השער שלך מול הפועל ב"ש. מה אותה זוכר מאותו גול?
"זה היה מצחיק, כי הגעתי רק שלושה-ארבעה ימים לפני כן. רק התאמנתי פעם-פעמיים עם הקבוצה. אלי שאל אותי אם לשים אותי בהרכב או שאני אתחיל על הספסל. אמרתי לו שאני רוצה לפתוח, אני מוכן. אני זוכר שהתאמנתי הרבה בסרביה לפני שהגעתי ועבדתי על בעיטות כאלה. האמנתי שכשאקבל את ההזדמנות, אעשה מה שצריך. אז כשהגיע הכדור, האמנתי שאבקיע. זה היה שער מדהים ושמחתי שניצחנו את המשחק הזה, הראשון שלי. זה רגע שאני זוכר".
לצד קנדה. עדיין בקשר
לצד אלי גוטמן. “המאמן הטוב ביותר שהיה לי“
היתה אפשרות שתחזור לישראל במהלך הקריירה?
"לצערי, לא היו לי הצעות לאחר מכן. המשכתי את הקריירה ושיחקתי בטוקיו".
מה אתה זוכר מהבעלים באותה תקופה, אלי טביב? הוא עזר לך עם הפציעה?
"בכל חיים של שחקן, כשיש לך בעיה או פציעה, זה לא קל. זה הכי קשה. אתה לא יכול לשחק. במיוחד עבורי זה היה מוזר, כי לאף אחד לא היתה פציעה כזו. זה חוסר מזל. ניסיתי רק לחזור כמה שיותר מהר אחרי הפציעה. כולם היו בסדר איתי, אני רק עצוב שלא נשארתי כי אפשר היה להגיע לסיכום שאמשיך. אולי לא הבנו אחד את השני בסוף. רציתי להישאר, אבל זה מה שקרה".
קנדה סיפר לאחרונה בפודקאסט "קיקטוק" שאחרי אימונים היית הולך בחוטיני ומורח קרמים. כמה מזה נכון וכמה הגזמה?
"קנדה תמיד אהב לצחוק. הוא מרשה לעצמו לצחוק כי אני לא לידו לבעוט לו בתחת. אני אוהב אותו. תמיד צריך בחור כמו קנדה, שצוחק ומספר בדיחות. זו לא אשמתי שבאירופה אוהבים להתקלח אחרי האימון ולשים דאורדורנט, והוא לא אוהב להתקלח (צוחק). זה נכון, כולם שמים בושם או קרמים. הוא אוהב להגזים כל הזמן. אם אראה את קנדה, הוא צריך להיזהר".
אתה עדיין בקשר עם השחקנים מאותה קבוצה?
"אחרי ישראל, נסעתי לטוקיו ולמועדונים אחרים, אז קצת אבד הקשר. אבל עכשיו, עם הרשתות החברתיות והכל, התחברנו שוב. אני עוקב אחרי כל השחקנים באינסטגרם אני שולח הודעות לגילי לפעמים, אני שולח הודעות לקנדה, ביברס, שמשחק בפרטיזן, אז ראיתי אותו כמה פעמים והוא אגדה שם. אני אוהב מה שהוא עושה. רצינו לשבת לקפה ולא יצא לנו, אבל אנחנו בקשר".
עכשיו אתה סוכן נדל"ן במיאמי ובין הלקוחות שלך היו דייויד בקהאם וליונל מסי. איך זה למכור בית לשחקנים כאלה?
"זה עוזר שאנשים יודעים ששיחקתי כדורגל מקצועני, אז הם מבינים מה הם צריכים לעשות כדי להיות שחקן כדורגל מצליח. אני מנסה למנף את כל מה שעשיתי בקריירה שלי ככדורגלן וליישם את זה בנדל"ן. יש לי הרבה ידע על נדל"ן, כי עשיתי את זה כל החיים כמשקיע. זה עוזר לי בעסקים. המטרה שלי היא לייעץ לשחקנים צעירים איך להשקיע ואיך לנהל את הכסף שלהם, בגלל שכולם לא מבינים את זה ובסוף הקריירה מבזבזים את כל הכסף. מדהים לראות את כל הדירות המדהימות של בקהאם ושל מסי. ראיתי את הבתים שלהם והבניינים שלהם וזה מרתק. מיאמי גדלה ואני מאמין בעיר הזו. זו עיר מצוינת להשקיע בה. אני רוצה להתחבר לכולם בישראל ולנסות לעזור להם".
הרבה ישראלים מגיעים עכשיו ל-MLS. מה אתה חושב על כך?
"אני ממליץ לשחקנים הישראלים לנסות ה-MLS בגלל שזו ליגה קשוחה, רצינית, דורשנית, עם הזדמנויות טובות ומתקנים טובים. זה מדהים. זה מקום טוב להגיע אליו ולהיות חלק מהליגה הזו במדינה עם כל כך הרבה הזדמנויות".
לאתר של נמניה ווצ'יצ'ביץ' לחצו על הלינק