את התמונות והסרטונים מרגעי הבחירות של עמרי כספי ודני אבדיה כל חובב כדורסל ישראלי זוכר היטב. בעוד פחות מחמישה חודשים, אנחנו צפויים לקבל רגע נוסף שייחקק בספרי ההיסטוריה של הכדורסל שלנו כאשר אדם סילבר יקרא בשמו של בן שרף, שיהפוך לישראלי הרביעי בליגה הטובה בעולם (בתקווה שגם דני וולף יצטרף אליו).
השאלה המתבקשת היא, כמובן, באיזה מקום ייבחר הישראלי, שיחגוג בחודש אפריל הקרוב יום הולדת 19, כאשר נכון לעכשיו הוא מדורג כבחירת לוטרי (טופ 14) בכל תחזיות הדראפט הרציניות. בכתבה הקודמת של מדור "ביג בן", דיברנו על פתיחת העונה של שרף וניתחנו מה מחפשים לראות ב-NBA מפרוספקט ברמתו. כעת, נעסוק במה שעבר על הישראלי הצעיר בחודשים האחרונים, שבהם הוא ביסס את עצמו כבחירת לוטרי, במה שנחשב לאחד הדראפטים החזקים בשנים האחרונות.
נתחיל במספרים של שרף, לאחר קצת יותר מארבעה חודשים בעונת 24/25 במדי אולם, בליגה וביורוקאפ.
ממוצעים בליגה הגרמנית + גביע גרמני (17 משחקים): 12.2 נקודות, 3.6 אסיסטים, 3.7 ריבאונדים, 0.9 חטיפות, 3.1 איבודים, 57.9% לשתיים, 29.7% לשלוש ו-61.8% מהקו ב-23.5 דקות למשחק
ממוצעים ביורוקאפ (15 משחקים): 12.5 נקודות, 4.3 אסיסטים, 2.3 ריבאונדים, 1.4 חטיפות, 2.4 איבודים, 46.9% לשתיים, 22.7% לשלוש ו-77.6% מהקו ב-24.5 דקות למשחק
ממוצעים בכל המסגרות (32 משחקים): 12.3 נקודות, 4 אסיסטים, 2.9 ריבאונדים, 1.2 חטיפות, 2.8 איבודים, 52.5% לשתיים, 25.9% לשלוש ו-69.2% מהקו ב-24 דקות למשחק
כפי שאפשר לראות מהמספרים היבשים וכפי שאתם כבר יודעים, שרף הוא שחקן מוביל באולם, שבגיל 18 קיבל את המושכות להוביל קבוצת כדורסל טובה ובעלת שם בכדורסל האירופי. אם בעת המעבר למישהו היה ספק לגבי הבחירה המצוינת שלקח הישראלי, בחודשים האחרונים אין שום מקום לספק כי שרף, בחר לא בפעם הראשונה בקריירה, באופציה הנכונה.
אולם הוכיחה בשנים האחרונות כי אין במה טובה יותר ממנה לשחקנים אירופאים צעירים שרוצים להוביל רגע לפני היציאה לדראפט ה-NBA, והעונה היא עושה את זה גם עם שרף וגם עם נואה אסנגה, פורוורד צרפתי מוכשר מאוד בן 18, שצפוי להיבחר לצד הגארד הישראלי בחלק העליון של דראפט 2025.
כישרון ענק נוסף של אולם שייבחר בדראפט הקרוב. אסנגה (GETTY)
שחקן מנצח
אז איך העובדה שנותנים לו את המושכות באה לידי ביטוי בנתונים, גם היבשים וגם המתקדמים? ככה: שרף מדורג במקום השלישי בדקות למשחק באולם, גם בליגה, גם ביורוקאפ וגם בסך הכל. מבחינת נקודות, שרף מוביל את אולם בליגה, שלישי ביורוקאפ ושני בסך הכל. מבחינת אסיסטים, שרף מוביל את אולם גם בליגה וגם ביורוקאפ. בנוסף, שרף מחזיק כמובן ביוסג' (כמות ההתקפות שהולכות אליו) הגבוה ביותר בקבוצתו (27.5%, נתון גבוה מאוד), שמראה את ה"ריכוזיות" שלו.
בכל הקשור למדד הפלוס מינוס, שלרוב לא מספר את הסיפור במלואו במשחקים ספציפיים, אך לאורך עונה בהחלט יכול להראות מי הם השחקנים שהקבוצה טובה יותר איתם על הפרקט, שרף מדורג ראשון מבין כל שחקני אולם עם +4.2 בממוצע. לשם ההשוואה, היהלום השני של אולם, אסנגה, שמחזיק בממוצעי דקות זהים לשרף, מחזיק ב+1.1. במילים פשוטות, אולם הכי טובה כשבן שרף על המגרש.
נתון מתקדם אחר שאוהבים להסתכל עליו בעיקר ב-NBA הוא הנט רייטינג, שמציג עד כמה הקבוצה טובה עם שחקן כזה או אחר על הפרקט, כאשר כוללים את ההתקפה הקבוצתית וההגנה הקבוצתית. הנט רייטינג של שרף עומד על 5.31+, הנתון הגבוה בפער באולם מלבד למרסיו סנטוס, ששיחק 14 משחקים בלבד העונה.
אם יש משהו שאנחנו רגילים לראות בעיקר ב-NBA זה כוכבים, הרבה פעמים צעירים, שמקבלים את המושכות ומייצרים סטטיסטיקות מדהימות שלא מתורגמות לניצחונות. במקרה של שרף, את הקרדיט הגדול שהוא מקבל מטיי הרלסון הוא מרוויח בזכות הכדורסל שהוא מציג על הפרקט - כדורסל מנצח.
יותר מכל סטטיסטיקה כזו או אחרת, מגיל קטן שרף פשוט מנצח. בגילאים הצעירים הוא לקח את עמק חפר להישגים ותארים, בכיתה י"א הוא היה שחקן מפתח בקבוצת ליגה לאומית שסיימה במקום הרביעי והגיעה לחצי הגמר, בכיתה י"ב הוא כבר היה שחקן חשוב בקבוצת ליגת על שעלתה על כל הציפיות והגיעה עד לחצי גמר הפלייאוף. ולמי ששכח, גם בנבחרות הצעירות הוא רשם הישגים נאים כולל טורניר מדהים באליפות אירופה לנוער, טורניר קשה במיוחד שבו הנבחרת ושרף הצטיינו.
העונה הזו היא המשך ישיר למה שהתרגלנו מקבוצות של שרף. בליגה הגרמנית אולם מחזיקה במאזן 6:11 (גם זה, בשל תקופה לא טובה) כאשר רק באיירן מינכן המצוינת מחזיקה במאזן טוב משלה, בעוד ביורוקאפ היא אמנם נמצאת במאבקים קשים על המקום בשישייה לפני מחזור הסיום הערב (רביעי) מול הפועל ת"א, אך במשחקים שבהם הישראלי לקח חלק היא במאזן 6:9 חיובי. למעשה, בשלושת משחקי הליגה והיורוקאפ בהם הוא לא לקח חלק העונה בשל פציעות קלות, אולם הפסידה שלוש פעמים.
בכל מקום שבו היה, הוא הגיע להישגים. שרף במדי קרית אתא (עודד קרני)
כפי שכתבנו בפעם הקודמת, מלבד לכישרון ההתקפי המרשים שלו, לצד הגודל הלא אופייני לרכז, מה שהופך את שרף לשחקן יוצא דופן זה האופי שלו, שמוביל אותו בגיל 18 בלבד לקחת אחריות רבה, לטעות, ללמוד ולהמשיך בשלו. בהמשך ישיר לעונות הקודמות ולפתיחת העונה הנוכחית, שרף ממשיך לבלוט במיוחד ברבע האחרון ופעמים רבות מקבל את ההחלטות החשובות במאני טיים עם הכדור בידיים. הרבה פעמים זה מסתיים ככה >>>
האלמנטים ההתקפיים הבולטים במשחק של שרף הם כמובן החדירה, במיוחד לצד שמאל החזק שלו, מה שמאפשר לו להגיע לליי-אפים פעם אחר פעם, על אף העובדה שזה הדבר הראשון שקופץ בדו"ח הסקאוטינג, ולצד זה היכולת שלו לייצר נקודות לעצמו מחצי מרחק.
התפתחות המשחק הובילה לכך שכל שחקן ברמות הגבוהות צריך להיות ורסטילי מאוד, אך הפיכת אלמנט אחד למומחיות, במיוחד אחד כזה ששחקנים רבים מתקשים להפוך לחוזקה, זה מה שעושה פעמים רבות את ההבדל בין שחקנים טובים לשחקנים גדולים. אצל שרף, ללא שום ספק, האלמנט הזה הוא הקליעה מחצי מרחק, אותה הוא הפך לכלי הנשק החזק ביותר שלו.
שרף זורק המון זריקות מחוץ לצבע ובתוך קשת השלוש, אך עדיין שומר על אחוזים טובים לשתי נקודות (52.5%) ביחס לגארד ובהתחשב בתשומת הלב ההגנתית שמופנית אליו. מלבד הגובה והיכולת המצוינת להגיע לטבעות, הסיבה לכך היא היכולת שלו לייצר לעצמו מצבי קליעה נוחים מחצי מרחק בכוחות עצמו, וכמובן קליעה חלקה מטווח זה. הוא עושה את זה מול שחקנים נמוכים ממנו, הוא עושה את זה מול שחקנים גבוהים ממנו, הוא עושה את זה מטווחים קצרים יותר והוא עושה את זה מטווחים ארוכים יותר. כך זה נראה >>>
אם עד לעונה הנוכחית למישהו עוד היה ספק בנוגע לעמדה של שרף, באולם הראו לו מהשנייה הראשונה כי הוא הרכז המוביל של הקבוצה. לצד יכולות מגוונות כסקורר, שרף גם ממשיך לפתח העונה את יכולת ניהול המשחק שלו, וכמו כל שחקן צעיר מרבה לטעות, אך גם מראה משחק אחר משחק גיוון בתור מנהל משחק ומוכיח את עצמו כשחקן פיק אנד רול נהדר.
נכון לכתיבת שורות אלה, שרף מדורג במקום ה-8 במוסרי האסיסטים ביורוקאפ העונה עם יחס של שני אסיסטים לאיבוד, נתון לא רע בכלל (בליגה לעומת זאת הוא עם 4 אסיסטים לעומת 3.2 איבודים) לשחקן כל כך צעיר שלוקח על עצמו כל כך הרבה. הנה חלק ממה שהוא עושה העונה >>>
שרף גם מודע לכך שמעבר לים עוקבים אחריו מקרוב, אז הוא דואג לספק מידי פעם גם מסירות ומהלכים שב-NBA אוהבים במיוחד >>>
חוכמת המשחק של שרף לא באה לידי ביטוי רק בפן ההתקפי. הישראלי הצעיר אמנם לא נחשב לשחקן הגנה גדול, אך הוא מוכיח העונה שהבנת המשחק שלו, לצד אינסטינקטים טובים והגודל הפיזי שלו, יכולים לספק לו לא מעט חטיפות (1.2 למשחק בכל המסגרות, מדורג 13 ביורוקאפ עם 1.4) שמובילות לנקודות קלות >>>
לצד כל האלמנטים החיוביים במשחק של שרף, יש גם כמה שהוא עדיין צריך לשפר, גם עד להגעה שלו לליגה הטובה בעולם וגם לאחר מכן. הדבר הבולט ביותר, שגם הגארד בעצמו מעיד כחולשה שלו וכמטרה לשיפור היא הקליעה מחוץ לקשת. מלבד אליפות אירופה לנוער, שרף קולע באחוזים רעים מתחילת הקריירה, ואם בפתיחת העונה היה נראה שהוא נמצא במגמת שיפור, מאז הוא התדרדר ועומד כעת על 0.7 שלשות בממוצע העונה עם 25.9% בלבד בכל המסגרות.
שלא במפתיע, האחוזים של שרף בשלשות אחרי זריקה ותפיסה וכאלו חופשיות, גבוהים הרבה יותר מאחוזי הזריקה שלו מתוך כדרור, אלמנט שבו הוא מצוין מחצי מרחק ויהיה חייב לשפר גם מטווחים גדולים יותר. בינתיים, החדשות הטובות מבחינת נתון זה בהסתכלות על ה-NBA, זה שהמשחק היחיד העונה שבו הוא קלע 3 שלשות היה דווקא זה מול פורטלנד, שבו צפו סקאוטים ואנשי כדורסל רבים, שהבינו כי גם אם יש מקום לשיפור, לקלוע שלשות הוא יודע.
בנוסף, אחד המדדים החשובים מבחינת רכזים הם כמובן האיבודים. כמעט כמו כל שחקן צעיר כל כך שמקבל אחריות גדולה, שרף מרבה לטעות באופן טבעי. מלבד הניסיון וקבלת החלטות שישתפרו עם הזמן, שרף עדיין צריך לשפשף את יכולת הובלת הכדור שלו במיוחד מול לחץ, הרבה פעמים של שחקנים נמוכים ממנו בהרבה, עניין לא פשוט בכלל לשחקנים גבוהים. כך זה נראה >>>
בכל הקשור ליד חלשה, מתחילת הקריירה של שרף לא היה ניתן לפספס כי לצד היכולות המדהימות עם יד שמאל ובצד שמאל, בצד החלש שלו היה המון מקום לשיפור. מהסתכלות על חלוקת הזריקות והחדירות שלו העונה, ניתן לראות כי שרף כמובן מגיע יותר לצד שמאל ומסיים יותר ביד שמאל, אך ביחס לעונה שעברה בקרית אתא, הוא גם חודר משמעותית יותר לצד ימין וגם מסיים יותר ביד ימין. גם כאן, יש עוד מקום לשיפור, אבל גרף השיפור מעודד מאוד.
בנוסף, הניסיון להגיע פעמים רבות לטבעות והלחץ שמופעל עליו, מוביל לכך ששרף מגיע לא מעט לקו העונשין. כמו מחוץ לקשת, שרף גם מתקשה העונה מהקו וקולע קצת פחות מ-70% בכל המסגרות, נתון ששחקן כמוהו יהיה חייב לשפר.
שרף נמצא כעת במקום שבו בוחנים כל צעד שלו בקפידה, ולפחות על פי המספרים, התוצאות והסיקור שהוא מקבל מעבר לים, אין שום ספק שהוא עושה עבודה טובה. היכולות המגוונות שלו בגילו הצעיר, לצד המקום הרב שיש לשיפור, מאפשרים לנו לדמיין לאיזה שחקן גדול הוא עוד יכול להתפתח. בחודשים הקרובים הוא יצטרך להמשיך לעשות בדיוק את מה שהוא עושה, ואז לא רק דני אבדיה יהפוך לשם ישראלי שכל שדר וחובב NBA יהיה חייב להכיר.