ניקיטה רוקאביצה ידע קריירה נאה מאוד, במהלכה העביר לא מעט שנים בישראל כאשר בארץ שיחק בבית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל באר שבע. היום (רביעי) הוא הודיע על סיומה של הקריירה ופרישה משחק בגיל 37.
"כדורגל יקר, היה זה בשנת 1993. היום שבו התאהבתי בך", כתב, "אני זוכר את זה כאילו היה אתמול, למרות שעברו כל כך הרבה שנים. ילד קטן בן 6 טיפס על גג חניון המכוניות כדי לראות את הבנים הגדולים משחקים ברחוב. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותך ומיד התאהבתי. כששאלתי אותם מאוחר יותר אם אני יכול לשחק, הם אמרו לי שאני קטן מדי וצעיר מדי, ולכן זה מסוכן לשחק עם הבנים הגדולים. לא אהבתי את התשובה הזו והייתי עצוב, אז הלכתי הביתה וביקשתי מההורים לקנות לי כדור בהקדם. אז התחלתי להגיע כל יום ולשאול עד שהם סוף סוף התרצו ונתנו לי להצטרף. מהנגיעה הראשונה בכדור ידעתי מייד שאנחנו שייכים אחד לשני וזו תהיה התחלה של סיפור אגדה".
"אחרי זה הם לא רצו לשחק אם לא הייתי שם. אני ואתה, הפכנו בלתי נפרדים. נתתי לך את הכל, מהראש והגוף שלי, רוח ונפש, גרמת לי להבין ולחיות את החלומות שלי, לשבור הרבה שיאים, לשחק עם הרבה שחקנים גדולים ומול הטובים ביותר, לפגוש הרבה אנשים נהדרים, חלקם הפכו לחברים טובים שלי, לזכות בתארים ובאליפויות, לשחק בליגות ובטורנירים הטובים ביותר ולחוות הרבה רגעים בלתי נשכחים! אתה נותן הכל כשמשהו גורם לך להרגיש כל כך חי כפי שעשית. אחרי מסע ארוך ומדהים כל כך הגיע הזמן שלי לעמוד בצד".
רוקאביצה המשיך ואמר: "שנינו יודעים שאין זה משנה מה אעשה בהמשך, אני תמיד אהיה הילד בן ה-6 עם הכדור מתחת לזרוע שמסיים לצאת לשחק ברחוב, ואחרי כל שער מדמיין את החגיגה עם אצטדיון מלא שצורח את שמי. אני רוצה לומר תודה ענקית לאשתי המהממת והיפה ולילדיי על האהבה, התמיכה וההקרבה במסע המדהים הזה. אני יודע כמה קשה להיות אישה וילדים של שחקן כדורגל, אתם כל עולמי ואני אוהב אתכם ללא תנאים, להוריי ואחותי על התמיכה והאהבה, על כך שנתתם לי לשחק ולרדוף אחרי החלומות שלי כשהייתי ילד צעיר, אני מבין עכשיו כשיש לי ילדים משלי שזה לא קל לתת לילדכם הצעיר לצאת ולבלות את כל הזמן בחוץ, אז תודה רבה על זה, אני אוהב אתכם".
"תודה למשפחה, לכל הקבוצות שלי, חברי הצוות, מאמנים, כל אנשי הצוות מכל המועדונים שלי והנבחרת, תודה רבה, אני מעריך כל אחד ואחד מכם. כמו כן, אני רוצה לומר תודה מיוחדת ולציין את הקבוצה הראשונה שלי כשהייתי ילד, טורפדו ניקולאייב והמאמן הראשון שלי אלכסנדר סום. כאן עשיתי את הצעדים הראשונים שלי בכדורגל ברמה של מועדון, ולא יכולתי לבקש קבוצה ומאמן טובים יותר. הרבה פעמים אני נזכר בכולם ובזמנים הנהדרים שהיו לנו ביחד. בהחלט היינו אחת הקבוצות הטובות ביותר באוקראינה בגיל שלנו! ואחרון חביב, חבריי, אתם יודעים מי אתם, גם תודה על התמיכה וההבנה שלכם! כשפרק השחקן שלי מסתיים, כדורגל היקר, תמיד תישאר חלק ממני! אוהב אותך תמיד".
“אני והכדורגל הפכנו לבלתי נפרדים“ (אלן שיבר)
רוקאביצה נחשב אחד החלוצים הפוריים בכדורגל הישראלי בעשור האחרון. אחרי שהחל את דרכו בארץ הקודש דווקא במבחנים שלא צלחו במכבי ת"א, מצא עצמו בבית"ר ירושלים. במדים הצהובים-שחורים הוא כבש 14 שערים ובישל 2 ב-30 הופעות, כשלאחר מכן, בקיץ של עונת 2016/17 נרכש ע"י מכבי חיפה שמימשה את סעיף השחרור שלו בגובה 400 אלף יורו.
במדים הירוקים ביצע רוקאביצה, שנרשם כישראלי, את הפריצה הגדולה. ההתחלה אומנם היתה איטית, אך החל מעונת 2019/20, הפך למלך השערים של הקבוצה ושל ליגת העל, כשסיים את העונה עם 22 כיבושים. בעונה שלאחר מכן הוסיף 19 שערים - בה גם זכו הירוקים באליפות ראשונה אחרי 10 שנים.
בסך הכל, כבש 75 שערים ובישל 17 ב-209 הופעות במכבי חיפה. לאחר מכן, עבר להפועל באר שבע וסיים את העונה עם 10 שערים, כשלאחריה שב לקדנציה שנייה ופחות מוצלחת במכבי חיפה בה כבש שער אחד. את העונה האחרונה בילה בווסטרן יונייטד האוסטרלית, במדיה הרשית פעמיים ב-15 הופעות, כשחוזהו לא חודש בסיום העונה. מעבר לכך, לחלוץ 23 הופעות ושער אחד במדי נבחרת אוסטרליה. כשעוד לפני שהגיע לישראל ב-2015, הספיק לעבור בכמה קבוצות מעניינות ברחבי אירופה, ביניהן הרטה ברלין, מיינץ וטוונטה.