יש מקרים בחיים שבהם זה פשוט לא הולך. מקרים שבהם יש כונוות טובות, אבל חוסר כימיה או חוסר מזל. כך, בספר דברי ימי הכדורגל, אולי יתחיל החלק הקצרצר על מערכת היחסים בין מכבי חיפה ורוזנבורג. מערכת יחסים שלנצח תהיה בסימן הפסקת חשמל מיתולוגית ואיבוד 2:0 באצטדיון רמת גן, וקיבלה טוויסט חדש ומקומם בספטמבר האחרון.
לאחר עזיבתו של פרנטזדי פיירו בשלהי חלון ההעברות של הקיץ ולפני הבאתם של גיא מלמד מהפועל חיפה וריקרדיניו מגרמיו, הירוקים רצו את אולה סטר, חלוץ נורבגי בן 28. אולה סטר לירוקים בפנים כשאמר בראיון בנורבגיה ש"אני לא רוצה כסף שמגואל בדם בחשבון הבנק שלי. לא חשבתי לרגע לעבור לשם".
הוא מצא את עצמו משחק מאז לסירוגין ואף כובש שער מול האם-קאם בליגה המקומית, אך נותר מחוץ לתוכניות לעונה הקרובה. רוזנבורג כבר הסכימה למכור את בן ה-28 הגבוה (1.93 מ') ללגיה ורשה, אך הוא התחרט בשנייה האחרונה והקבוצה "נתקעה" עם סטר, מעין הגרסה חסרת הכישרון של זלאטן איברהימוביץ'.
סטר נתפס במדינה בתור "האיש שמעולם לא מפסיק להאמין בעצמו", כפי שנכתב בכתבה מקיפה באתר הנורבגי vg. מגיל צעיר הוא הדביק לעצמו את הכינוי "האריה מסינסקר", כפר קטן בנורבגיה, ונתפס כ"שחצן בצורה בלתי רגילה". הוא עצמו טען בעבר ש"המסע שלי נעצר בגלל אנשים שמעולם לא האמינו בי", וכעת כאמור סירב לעבור לקבוצה שמאמינה בו.
הביטחון המופרז הזה תרם לו גם על המגרש, ומאמנים לשעבר הגדירו אותו בתור "שחקן מיוחד וחכם שמאמין שהוא מסוגל לעשות הכל על כר הדשא". זאת יכולת חיובית במקרים מסוימים, אך אחת שמובילה גם לפרשות ביזאריות לכל אורך הקריירה של מי שרשם 56 הופעות בלבד ב-4 שנים ברוזנבורג, ולא פחות פרשות.
סטר מוכר כשחקן שמקבל צהובים מטופשים וחי על הקצה. "כשהוא מבקיע שלושער אנחנו שמחים, אבל זה צריך להיעצר", אמר מאמנו אחרי עבירה קשה על המגן מקס וויליאמסן של מי שתועד "חונק" שחקן על כר הדשא, עוד בחימום.
מאמן רוזנבורג טיל רדקל אף דיבר על אותה תקרית ביזארית, במשחק אותו הכתיר בתור "הדבר הכי מכוער שראיתי על כר הדשא", במשחק בו פתח והוחלף, מסיבות טקטיות, במהלך המחצית הראשונה.
סטר עצמו ניסה להסביר את התקרית, ואמר ש"החזקתי אותו כדי לא לקבל אגרוף, ואז קיבלתי אחד. אחרי שהחזקתי אותו קיבלתי כרטיס צהוב, זה חוסר מזל. היד שלו פשוט זזה מהר מדי לכיוון הפנים שלי", אמר. זה עוד היה באחד המקרים הנדירים בהם שיחק, בזמן שהוא התמודד עם פציעות בשנתיים האחרונות ויותר מדי הפסקות.
מצד שני, ההתנהגות שלו הפכה אותו לחביב הקהל. תמונה בה החזיק אבוקה בכל יד אחרי שהורחק מול מולדה ועלה ליציע הפכה אותו ליקיר האולטראס, ואחרי זה הוא צולם מכין טאקו, בשבע בבוקר, עם כובע שעשוי מפרווה אמיתית והכעיס, בצדק, פעילי זכויות בעלי חיים.
"אני חושב שאני מצחיק, אני חושב שאין הרבה אנשים כמוני, כי אני ישיר. אני יכול להיות זבל של בן אדם לפעמים", אמר בכנות חריגה, והוא דיבר בעצמו על "הליכים דו קוטביים", כך במקור, וראיון ב-TV2 הנורבגי אף סיפר על כך שהוא הקליט לבובה של אריה שמשמיעה קול את עצמו אומר "אתה השחקן הכי טוב בעולם", כדי לשמוע את זה שוב ושוב.
עד כאן, הכל לגיטימי. שחקן מעט מוזר עם ביטחון עצמי לא אופייני שמנסה להתאושש מפציעות ולקבע את מקומו ברוזנבורג, אחת הקבוצות הכי גדולות בנורבגיה, ולחזור להיות משמעותי אחרי מה שהוגדר בתקשורת המקומית כפציעות חוזרות. שחקן שמתיימר להיות מעין זלאטן איברהימוביץ', כאמור, אך בשיאו הבקיע 14 שערים למשחק בליגה הנורבגית החלשה.
יש לא מעט שסולדים מאיברהימוביץ', אבל הפה הגדול שלו הגיע יחד עם שערים גדולים. במקרה של אולה סטר, פשוט מדובר בפרובוקציות שחוצות את גבול הטעם הטוב. וזה לא נוגע רק לישראל.
לאחר שער בתחילת העונה, "מועמד ראוי לשער השנה" כפי שנכתב בנורבגיה, הוא התראיין ואמר ש"אני הולך לקחת את הטלפון שלי ביד אחת, להחזיק את איבר המין ביד השנייה ולהנות. הולך להיות לילה מאוחר". הקפטן שלו מיהר להתראיין ולהסביר שהוא דיבר איתו על חומרת המעשה, ואמר שהעולם היה "מעייף" אם חדר ההלבשה היה מלא באנשים כמוהו.
הקשר לסכסוך הישראלי/פלסטיני, או לעולם המוסלמי, התחיל עוד קודם לכן. סטר זכה לתנופה ברשתות החברתיות לאחר שהעלה תיעוד באוקטובר 2022 הוא אמר ש"אין שום סיכוי שאשחק בנבחרת פקיסטן", כאשר סבתו הפקיסטנית מאפשרת לו לייצג אותה, אך כשנה לאחר מכן העלה עצמו לרשתות החברתיות במדי הנבחרת, תיעוד שמחק בהמשך.
השילוב בין הקשר הזה של שורת הפרשיות בהן היה מעורב, ההתעקשות שלו לפטר את סוכנו ולא למנות חדש במשך כחצי שנה לאחר מכן והשילוב המתמיד בין הניסיון לחזור לשיא מלפני שנתיים בגלל פציעות מציב באור אחר את הדברים הקשים, הפסולים, חסרי הביסוס והמביכים, בהעדר מילה אחרת, שהוא אמר על "כסף הדמים".
סטר קיבל שבוע בכותרות, ולו היה קורא את הכתבה הזאת היה עשוי להנות גם כן ולתפוס את עצמו כ"לוחם חופש" עבור אנשים שפלים, אך בסופו של דבר גם זה לא עזר. היו מעט כותרות בעולם הערבי, כולל שחקנים פלסטיניים שהתייחסו אליו כגיבור, אך לא השתנה יותר מדי. אולה סטר המשיך לשחק, המשיך להפצע, ולא קיבל איזה הצעה יוקרתית ממדינה ערבית אחרת גם לאחר אותה "סולידריות" עם העם הפלסטיני.
אותו עקרון, למעשה, אולי עובר כחוט מקשר בין השחקנים השונים שרצים לתמוך בעמדות אנטי-ישראליות, בכסות אידיאולוגית. הקריירה של חכים זייש שוקעת וממשיכה לשקוע גם לאחר שאמר מה שאמר. אנוואר אל גאזי עבר תוך שנים ספורות מאסטון וילה לאיינדהובן, מיינץ ועכשיו באמצע טבלה בצ'מפיונשיפ בקרדיף וחטף שביעייה מהקבוצה של מנור סולומון. במקרה של סטר, הכותרות האחרונות בנורבגיה מעידות על כך שמאמנו נשאל איך הוא משתלב בקבוצה ופשוט התחיל לצחוק.
הצחוק הזה עשוי להדהד בראשו של אולה סטר, האיש שבתוך שנתיים קנה בובה מדברת שתגיד לו שהוא הכי טוב בעולם, נפצע, יצא בהצהרות אנטי-ישראליות, לא עמד בהתחייבות לקבוצה ועומד לבלות חצי שנה ביציעים בליגה חלשה מאוד כמו הנורבגית.
הירוקים עצמם לא אישרו את ההצעה על סטר בשום שלב, כאשר הם פנו למספר חלוצים על סף סיום חלון ההעברות של הקיץ. הגישה והפה הגדול האלה, חרף הכישרון שכן בולט על כר הדשא, עלולים להוביל לסיום מוקדם ועגום של הקריירה בגיל 28. אני לא יודע מה אתכם, אבל לא הייתי רוצה להתחלף איתו.