יונדאי איוניק 5N במבחן: חייזר גז

יוצאים לדרך
זה לא הולך להיות מבחן רגיל. זה היה לי ברור כבר מהפעם הראשונה שפגשתי את האיוניק 5N. כן כן, כבר פגשתי אותה לנסיעת מבחן מקומית כבר לפני כחמישה חודשים. היא מקבלת אותי בתכלת האופייני של חטיבת N, אני נכנס לתוכה והכל מרגיש מוכר, כמעט, בכל זאת יש פה כמה אלמנטים שאומרים שזו ממש לא האיוניק 5 של השכן. הפס הכחול בדשבורד, הקונסולה המרכזית השונה (כדי שתוכלו להישען עם הברך), הדוושות ומדרס הרגל בסגנון דגל שחמט, ההגה הספורטיבי ועליו ארבעת כפתורים ייעודיים ומושבי ה"באקט" המרשימים עם התפירה הכחולה ולוגו N המואר, וכל זה לפני שדיברנו על החוץ, עם כל הספוילרים והחציות, כונסי האוויר והנגיעות הכתומות-אדומות; היא נראית כועסת יותר, אגרסיבית, בקיצור - מרשים. זהו אני מוכן! יוצאים לדרך!

מפליגים בדמיון
נסיעה מנהלתית על כביש 1 בדרכי לאזור ים המלח. המוח כבר רץ, ומדמיין את הפיתולים בדרך למצוקי דרגות, הסוויפרים המהירים על כביש 90 וחובה לקנח בסדום-ערד ומצדה. ואז, ממש כמו בסרטים המצוירים, הבועה של החלום מתפוצצת ואני חוזר למציאות - פנצ'ר!
גלגל ספייר? אין. גם לא כזה קטן מידות שלפחות יאפשר לי להגיע לפנצ'ריה קרובה. שולף את ערכת הניפוח, לחץ האוויר עולה, ואז צליל פריקת לחץ (לא של הטורבו...) - החור גדול מדי וכל נוזל האטימה בורח החוצה. אני מסנן קללה עסיסית לבורג שעף משם, ממתין לחילוץ ונשבע שלא אקנה רכב בלי גלגל ספייר.

לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!

אני מסנן קללה עסיסית לבורג שעף משם, ממתין לחילוץ ונשבע שלא אקנה רכב בלי גלגל ספייר

חייזרית - מצליחה לשלב בין הנעה חשמלית לריגוש (שלא בקו ישר)?

חזרה למציאות
ארבעה חודשים מאוחר יותר, האיוניק 5N חוזרת לכשירות (ענייני מלאי צמיגים מתאים) ואני פוגש אותה בשנית. זהו, הפעם אפשר להתחיל את מבחן הנהיגה בספורטיבית החשמלית שזכתה למחמאות מהנורבורגרינג וחזרה עד נאמיאנג (Namyang) - מרכז הפיתוח של יונדאי שם נוסדה חטיבת N, ומכאן הסימול שגם קורץ כמובן לפניית שיקיין.

הגיע זמן גילוי נאות: גדלתי על ספורטיביות (בעיקר הצרפתיות) של שנות ה-90 ואני לא חובב מכוניות חשמליות. ואחרי המסגור הזה, כבר הרבה זמן לא ניגשתי בהתרגשות לבחון רכב חשמלי. השבחים ברחבי העולם, התרשמות חברי מערכת "עולם הרכב" שכבר נהגו בה בניכר, לצד קמצוץ הטלת ספק אישי, הספיקו לי כדי לא לוותר על החשמלית הזו. כבר אמרתי שזה לא מבחן רגיל.

ביום יום
כן, אפשר להתנהל איתה ביום-יום, כמו איוניק 5 רגילה ויש אפילו מצב Eco שחותך בביצועים (אבל למען האמת, אחרי כמה דקות פשוט חזרתי למצב N וגם החזרתי את צליל המנוע מהרמקולים). היא קצת יותר נוקשה אבל מצליחה לשכך מפגעים חדים, זאת לצד כושר התמרון הבעייתי והמוכר של ה-5, כך שפניות פרסה מצריכות לא פעם רוורס קטן. מחוץ לעיר המצב לא שונה, קצת קופצנות בכביש גלי ורעשי כביש סבירים. המרווח מאחור מצוין, כמו האחות הרגילה וכך גם תא המטען השימושי למדי, 480 ליטר, למרות שהוא קטן ב-40 ליטר מהגרסה השגרתית. פאנל המזגן שונה כאן, הוא כולו מתופעל במגע וכדי להוסיף על חטא, הרקע שחור ו"כפתורי" עוצמת המיזוג קטנים יחסית ואלו של הטמפרטורה נבלעים ברקע הכהה, חבל. טוב, יופי - סיימנו עם החלק הזה, אפשר להתקדם לחלקים המעניינים יותר?

פגשנו מלא שלטי N בדרך

לא נראית כמו האיוניק 5 של השכן (גם מבפנים)

מתאפסים
נתחיל מנתונים יבשים, בכל זאת. צמד מנועים שיוצרים הנעה כפולה ואורוות סוסים סייבורגים שמונה 609 מהם, כש"באורח פלא" ולמשך 10 שניות בלחיצה על כפתור NGB האדום שעל ההגה הם מצליחים להתפצל ולייצר 650 מהם ולהטיס את ה-5 ל-100 קמ"ש ב-3.4 שניות. סוללת 84 קוט"ש (80 קוט"ש נטו) מאפשרת על הנייר 448 ק"מ בין טעינות. מתח של 800 וולט וטעינת DC אפשרית בהספק של עד 350 קילוואט – 18 דקות מ-10% ל-80%, ועכשיו לכו חפשו אחת כזו. נקסט.

מתיישבים ברכב, מכוונים מושבים ספורטיביים (מצוינים), מראות, הגה (שעוד קצת טווח כלפי חוץ וזה היה מושלם), "מקנפגים" כל מה שרוצים במולטימדיה, אבל ממש כל מה שרוצים, ואני לא מתכוון למהירות פתיחת תא המטען החשמלי, אלא לכל מה שקשור לנהיגה - יש שני מצבי N להתאמה אישית (הכפתורים העגולים שעל ההגה) שכוללים המון אפשרויות שונות ומגוונות כמו לאופי ההאצה, ההיגוי, המתלים הדיפרנציאל, לבקרת היציבות (עד כיבוי מלא). וזה ממש לא הכל, כי בתפריט נוסף תמצאו עוד אי אלו אפשרויות כמו למשל הפעלת מדמה העברת הילוכים, חלוקת מומנט בין הסרנים, ועוד; אבל בסופו של דבר, תתאפסו על אלו החביבות עליכם, ואולי תבחנו כמה מהן בימי מסלול כמו בקרת שיגור (טוב נו, גם בסתם יציאה מהמקום) ומצב דריפט.

ובוא נדבר על הסאונד. אין מנוע בעירה ואין מערכת פליטה ספורטיבית, כזו שאוזניו של כל חובב רכב יתחדדו למרחק משל היה כלב ציד, אבל היי, יש שלוש אפשרויות לצלילים מלאכותיים - שניים שנשמעים כמו סוגים שונים של שואבי אבק, ואחד מוצלח יחסית שמדמה צלילי מנוע, סל"ד שמתפס, מנתק הצתה ואפילו פצפוצים מהאגזוז שאין, אבל כן מגיעים מהרמקולים האחוריים ועוד יותר מכניסים לאווירה. זה טוב כמו צליל אמיתי? לא. אבל כצליל מלאכותי זה בהחלט אחד המוצלחים כיום, או כמו שאשתי אמרה - "משחקים של ילדים". יודעים מה, היא צודקת (היה ספק?).

מושבי “באקט“ מצוינים. גם מחוממים ומאווררים (אבל לא מתכווננים חשמלית)

התאמות אישיות למכביר, פאנל בקרת אקלים מעצבן ואם ההגה היה יוצא עוד קצת, זה היה מושלם

מתפתלים
יוצאים לדרך. הזמנים אחרים, התוכניות אחרות, ואת הנסיעה אל עבר ים המוות מחליף יום מרוכז שמתחיל מוקדם בבוקר – כמה סשנים בלוזית, ממשיכים עד עין כרם וחזרה, ומסיימים בנס הרים. קלאסיקה.

נכנסים למוד קרב. כל הפרמטרים מכוונים לטעם האישי, ויאללה גז! לוח המחוונים מהבהב להחליף הילוך, נגיעה קלה במשוטים שמאחורי ההגה, ה-5N מחליפה הילוך מדומה עם קיק קטן ומלהיב בגב וממשיכה לשעוט קדימה. שכחתם להעביר הילוך, תגיעו גם ל"מנתק". רוצים להוריד הילוכים, בשמחה, ה"טורים" יעלו, אבל בסוף תזכרו שאין להם ממש חיבור למנוע. ועדיין, זה עדיף מכלום.

בינתיים מאחור, משהו מקרקש באזור תא המטען, על כביש משובש עוד יותר, אבל לא אכפת לי! אני מנסה להבין מה הרכב הזה עושה לי, רעשי אבנים עפות בתוך בתי הגלגלים יחד עם כל הצלילים המדומים, נתנו הרגשה כאילו אני בסטייג' ראלי עפר. הלוואי. מקבל כאפה למציאות, צליל והתרעת N קופצת על לוח המחוונים - פנייה כפולה לפניך!

ההגה נופל בול לידיים, כל הכפתורים שעליו צועקים ספורטיביות, הוא מדויק ומהיר, לא עצבני, אבל אין ממש היזון חוזר. בסדר, למי יש משהו כזה בעידן הנוכחי וברכבים של 400 אלף שקל פלוס מינוס. פניה ראשונה ועוד אחת ועוד אחת, כבר מתחילים לגבש דעה. נטייה לתת היגוי? נטייה לרכינה? הנטייה היחידה של ה-5N זה שהיא באה להטריף אותך. לבלבל אותך. לגרום לך לשכוח שאתה בחשמלית.

האחיזה מצוינת עם צמיגים עצומים ברוחב 275 וחתך 35 שעוטפים חישוקי "21, כי בכל זאת גם צריך לאכלס מערכת בלימה שתוכל לעצור מאסה של מעל ל-2.2 טון שמגיעה לעיקול במהירות (לא יודע חוקית, לא חוקית, אני יצאתי ב-5). השלדה מצוינת עם נכונות ענקית להיכנס לפניות. מה זה להיכנס?! לתקוף! ואז אם עוד בא לכם להדק, סבבה, ויש גם דיפרנציאל שייתן את הפוש שלו, ואחרי כל זה, למרות ההנעה הכפולה, היא לא תנעץ את הישבן כאילו אתם באיזו רכבת על מסילה, היא תיתן לכם ענטוזים שיוסיפו לחוויה ותחת העברות משקל תוכלו לשחק עם הזנב עוד קצת וזה עוד במצב חלוקת מומנט מאוזנת. מי לעזאזל הבן %@#& שכייל אותה?! אני רוצה ללחוץ לו את היד. ועוד לחשוב שזה הניסיון הראשון בחשמליות ספורטיביות של יונדאי. שאפו.

ואם כבר הזכרנו העברות משקל. ככל שהקצב מתגבר, מספיקים לשכוח מהמשקל הגבוה ומהגודל של האיוניק 5N, היא כאילו מתכווצת עליך, עד ש... לוחצים על הברקס - כדי לחתוך במהירות הבלמים דורשים לחיצה בריאה, מילא, אבל הם ספוגיים, ספוג קשה, אבל ספוג, והם עקב אכילס של ה-N5.

מי לעזאזל הבן %@#& שכייל אותה?! אני רוצה ללחוץ לו את היד

ואחרי הכל, הבלמים ספוגיים. ספוג קשה, אבל ספוג

חוזרים לנשום
שוב על כביש 1, בדרך להחזיר את החייזרית הזו לסוכנות. מנסה להבין מה זו החוויה הזו שעברתי כרגע, איך היא עושה את זה כל כך טוב, ממה נהניתי, ממה פחות. נזכר בספורטיבית חשמלית אחרת שצברתי עליה לא מעט קילומטרים, פורשה טייקן - אין ספק שהיא יודעת דבר או שניים על כיול והתנהגות כביש, אבל אחרי יום במחיצת האיוניק 5N שהיה על טהרת הנהיגה הספורטיבית, סורי טייקן, גם את עוד יכולה להשתפר. יש כאן שילוב מנצח בין חשמל לספורט, כזה שעודנו קשה לפיצוח גם לוותיקות שביצרניות.

היכולת להבין שחולי הגה, במיוחד כאלה שאוהבים ספורטיביות, משתמשים בכל החושים שלהם בנהיגה. ברגע שהוצאתם דברים שמפיקים צלילים, קטעתם את חוש השמיעה (מכירים כאלה מכונאים שרק מקשיבים למשהו ומיד נותנים דיאגנוסטיקה מושלמת?). העברת הילוכים, דחיפה בגב, גם את זה יונדאי הצליחו לדמות בצורה טובה עוד יותר מצלילי המנוע המדומים. זה לא מושלם, זה כמו לנהוג במציאות עם משקפי מציאות מדומה ביחד, אבל הדופק עדיין עולה, וזה כבר אומר שהעתיד החשמלי לא חייב להיות משעמם.

את המבחן הממוקד סיימנו עם צריכת חשמל של 29.5 קוט"ש ל-100 ק"מ, מה שיניב לכם טווח ריאלי של כ-270 ק"מ, רחוק מאוד מאותם 448 ק"מ מובטחים, אבל איזה חתיכת קילומטרים הם היו! (ומה עם טעינה? 1. אנחנו לא ברושור 2. יש לטעינה עשרות משתנים שמשפיעים על הזמן, כמו חום סוללה, טמפרטורה חיצונית, מצב העמדה וכו'. 3. באמת?! זה מה שמעניין עכשיו ברכב הזה?)

ולשורת המחיר - 443,660 שקל נכון למועד המבחן (השני). ליונדאי, כן כן, ליונדאי. המחיר הזה שם אותה בטריטוריה של ב.מ.וו Z4 למשל (תוספת של 6,240 שקל), אפשר להכניס לשיקולים גם אאודי Q3 RS (תוספת של 43,890 שקל) או להתפשר על אאודי S3 (שדווקא זולה ב-12,760 שקל) - אבל כולן חלשות ממנה וגם פחות מאובזרות. ובסוף, האיוניק 5N פשוט מפוצצת טכנולוגיה ועבודה הנדסית מרשימה לאין שיעור, מעיין רכב קונספט משגע שהגיע לייצור, כשבתקווה הטכנולוגיה שבו תחלחל למטה, או לפחות תהפוך זולה עם הזמן, כי אם כבר חשמלית ספורטיבית, אז כזו.

יונדאי איוניק 5N במבחן: חייזר גז

חשמלית ספורטיבית (מה?!) – האם יונדאי הצליחו לפצח את הנוסחה לשילוב בין הנעה חשמלית וריגוש (שלא בקו ישר)? חוץ מהיציאה מהסוכנות, היא לא נסעה אצלנו בקו ישר