עודד קוגוט: "בספרינט אני קילר, מכבה את המוח, הופך לסוג של חיה"

לכתבות נוספות בנושא אופניים, ריצה, שחייה וטריאתלון לחצו כאן

עונת אופני הכביש כבר החלה, אולם היום (שני) היא תיפתח באופן רשמי גם הרוכבים כחול-לבן. הטור של האמירויות ייצא לדרך, עם שני רוכבים ישראלים בסגל של קבוצת ישראל פרמייר טק - עודד קוגוט ונדב רייסברג, שיקוו לפתוח את העונה ברגל ימין, דווקא על אדמת המדינה הערבית.

קוגוט נכלל בסגל כספרינטר המוביל של הקבוצה: "אנחנו הרבה ספרינטרים בקבוצה, לצערי אולי", הוא אומר בחיוך בראיון מיוחד לשוונג: "אנחנו גם חברים, אבל בסוף אנחנו לגמרי מתחרים על אותם הספוטים. בסוף יש ספרינטר אחד שיילך לטור דה פראנס, ספרינטר אחד שיילך לג'ירו, אולי, אחד שיילך לוולטה וספרינטר אחד בכל מרוץ, ואנחנו באמת הרבה רוכבים שיכולים, שרוצים לנצח מרוצים. אני חושב שכל הספרינטרים בערך בקבוצה הוכיחו שהם יכולים לנצח מרוץ, וזה בעייתי, זה סיטואציה שהיא מאוד בעייתית. אני חושב שהקבוצה אולי אפילו בעצמה לא תכננה את זה כמו שצריך".

מה, כי יש יותר ספרינטרים מקבוצות אחרות נגיד?
"כן, קבוצות אחרות יש משמעותית פחות ספרינטרים, זה לטובה ולרעה, כי יש בזה גם יתרונות כלשהם. אם ספרינטר אחד נפצע לך, מה שקורה די הרבה בספרינט, אז יש מישהו שיחליף אותו, אבל כן זה יוצר גם בעיות".

ספרינטר זה עולם מיוחד, אתם בסוף שם רוכבים שעות בשביל הכמה שניות האלה בסוף, צריך להיות קילר
"לגמרי קילר, אתה כל כך נכנס לזה, בספרינט לא רואים את זה מהטלוויזיה לרוב, אבל אנחנו ממש הולכים מכות על האופניים. בין אם זה כתפיים, מרפקים, להיכנס למקום בשנייה האחרונה, אתה ממש הופך להיות סוג של חיה אפשר להגיד, יש הרבה פעמים שאני אומר שאני מכבה את המוח, עושה סוויץ', לא נכנסות מחשבות, אתה נמצא בזון שלך... לא נעים להגיד אבל בספרינט אני יכול באמת 'לרצוח' מישהו אם הוא נכנס לי למקום הלא נכון".

זה משהו שהיה לך תמיד או שמפתחים אותו?
"שאלה טובה, תמיד היה בי מאוד את היצר התחרותי, אבל יש הבדל גדול, זה ספורט אחר בין ספרינטר שזה באמת יצר תחרותי שמתבטא בכל כך הרבה אגרסיביות על הכביש, לבין מטפס נגיד, שגם מנטלית צריך לחפור מאוד עמוק, אבל בסוף אין את האגרסיביות הזאת. אני באמת חושב שלהיות ספרינטר, זה חלק מאוד משמעותי בראש, זה כל כך הרבה מנטלי, צריך להאמין במיליון אחוז שאני יכול לנצח, לא משנה מי עומד מולך - בין אם אני עכשיו מתחרה עם פיליפסן, או קוונדיש, אני חייב להאמין שאני יכול לנצח אותם".

יצא לך ללמוד ולספוג מהניסיון של הרוכבים הוותיקים יותר בקבוצה, פסקל אקרמן נגיד?
"כן, בטוח יוצא לדבר, גם אקרמן הוא באמת חבר, מאוד לא ספרינטר טיפוסי - חייכן, חברותי והכי חיובי, אחלה בן אדם, אבל גם על האופניים הוא הופך להיות קילר. יוצא הרבה מאוד ללמוד אחד מהשני, במיוחד שאני צעיר והוא כבר ניצח כמה מרוצים גדולים בקריירה שלו".

סכם את העונה שהייתה לך, התחלת בעצם מרוץ ראשון באמירויות, כמו שפותח השנה, היה הלם?
"היה הלם קצת אחר ממה שתצפה, היה מרוץ מאוד קל באופן יחסי. לא היו תנאים קשים של רוח, מרוץ מישורי, רוב היום רוכבים בדבוקה, יוצאת בריחה לא מאיימת ויש לכל הקבוצות אינטרס מאוד גדול לסגור אותה. הספרינטים שם כן היו משהו אחר, רמה מאוד גבוהה, ארבעה נתיבים, כולם ביחד, זה פשוט מטורפת, המהירות כל כך גבוהה. כן קצת שוק, אבל אני חושב שזה מרוץ יחסית נוח לפתוח איתו את העונה".

ספר קצת על המרוץ שסיימת איתו את העונה, הטור של קרואטיה, בו השגת את הניצחון הראשון שלך כרוכב מקצועני, ביום האחרון של העונה, שהיה גם באופן סמלי יום לפני ציון שנה ל-7.10
"האמת שבכלל לא הייתי אמור להתחרות שם. כמו בהרבה מרוצים, היה שינוי של הרגע האחרון. אבל יצא שהיינו סגל ממש ישראלי, עם נדב רייסברג וגיא שגיב, דרור פקץ' היה הדירקטור באוטו. בניצחון... התרגשתי מאוד, באמת שאין מילים לתאר את ההרגשה הזאת, ואת מה שעברתי שם וגם אחרי ולפני... אם תשאל אותי איך הייתה השנה שלי בלי הניצחון, הייתי אומר - לא טובה, אני לא מרוצה מהעונה הזאת. נכון היו לי כמה פודיומים, נכון ניצחתי אליפות ישראל כביש ונג"ש, אבל הייתה לי עונה לא טובה עד הניצחון, ועבדתי כל כך קשה בשביל הניצחון הזה".

מה הרגשת באותו רגע?
"קודם כל, אנחת רווחה מטורפת, כי וואלה עשיתי את זה, הצלחתי בפעם הראשונה בזירה כזאת. אתה מוכיח שאתה יכול לנצח, אתה מוכיח שאתה יכול לקבל הזדמנויות כאלה ולהמשיך לקבל אותן. אנחנו נלחמים על ההזדמנויות האלה ואם בתור ספרינטר אני לא מוכיח שאני ראוי להן ואני לא מבצע כשצריך לבצע, אז אני לא אוכל להמשיך לקבל אותן. וברגע שניצחתי שם, ובמיוחד עם זה שזה המרוץ האחרון לעונה, אני מבין שיש מצב שזה שינה לי את הקריירה לחלוטין, אני בטוח שאני אוכל לקבל יותר הזדמנויות השנה בזכות זה, להמשיך את המומנטום. וכן, כל ניצחון כזה הוא קפיצת מדרגה".

לראיון המלא באתר שוונג לחצו כאן