הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מתבגר על הדשא: האבולוציה של אוסקר גלוך

כוכב זלצבורג בועט יותר לשער ודווקא אחרי שנה מאכזבת של קבוצתו עשוי להגיע בשל יותר לתחנה הבאה בקריירה. מעקב הליגיונרים מרוצה מאוסקר ומעודד מהמגנטיות של תאי בריבו

רועי ויינברג
רועי ויינברג   24.02.25 - 18:41
Getting your Trinity Audio player ready...

שבוע נוסף של כדורגל מאחורינו, ומדור הליגיונרים כאן כשאנחנו מתקרבים לפגרת הנבחרות של מרץ. מתחילים עם ההתבגרות של אוסקר גלוך באוסטריה ועוברים דרך פילדלפיה של תאי בריבו ושרלוט של עידן טוקלומטי.

ליגיונר השבוע: אוסקר גלוך (זלצבורג)
שער, שתי בעיטות למסגרת ושלוש מסירות מפתח מול אוסטריה וינה.

רד בול זלצבורג היא לא מה שהייתה פעם. קשה להגדיר אותה בהכרח בתור חממה, ואוסקר כנראה יעזוב אותה אחרי שנתיים וחצי בסוף העונה. לא בטוח שהוא שחקן שבהכרח צריך להיות המנהיג של קבוצה, ויכול להיות שתפקיד שמזכיר יותר את זה של ברנרדו סילבה, השחקן השלישי או הרביעי בקבוצה שתורם כל פעם באלמנט אחר, מתאים יותר לכדורגל שלו.

היופי הוא שאין לו ברירה. זלצבורג צריכה את גלוך, והוא הבקיע שניים משלושת השערים האחרונים של קבוצתו באוסטריה בעידן המאמן תומאס לטץ'. הם במרחק שש נקודות משטורם גראץ המוליכה, ואם ינצחו אותה ויורידו את הפער לשלוש לפני הקיזוז, אפשר עוד לחלום על אליפות, אך מה שרלוונטי מבחינתנו הוא הסיפור של אוסקר.

הוא צריך לקחת על עצמו יותר ועושה את זה. בדקות הראשונות של המשחק מול אוסטריה וינה ראינו אותו מנסה פעם אחר פעם, בין אם בבעיטות משלו או במסירות שמקדמות את ההתקפה, כפי שאתם יכולים לראות בנגן למעלה. ניתן לראות שגלוך התחזק פיזית בחודשים האחרונים, והוא חזר מפציעה בידו חזרה לתפקיד מרכזי ולקבוצה שצריכה שהוא יסחב אותה על הגב. זה קרה אתמול עם שער כמעט מקרי מול אוסטריה וינה, השער היחיד במשחק.

זלצבורג ניצחה לראשונה בחוץ אחרי שבעה משחקים, גלוך עקף את כמות כיבושיו מכל העונה שעברה כבר בפברואר ובשני המקרים אנחנו רואים אותו מאפיין - הישראלי לוקח צעד קדימה, מנטלית, ומשיג נקודות במו רגליו גם כקשה. הפעם היו שלוש מסירות מפתח וחמש בעיטות סך הכל לשער (שתיים למסגרת), במשחק הקודם מול טירול היו לו שתי מסירות מפתח ושבע בעיטות, אחת למסגרת. בהדחה מהגביע מול לאסק לינץ היו ארבע מסירות מפתח וארבע בעיטת לשער, כולל גול אחד.

מדובר בעלייה במשחקים האחרונים, אך מגמה ארוכה יותר. הוא עם 1.4 בעיטות למסגרת, 2.5 מסירות מפתח ו-2.7 כדרורים מוצלחים למשחק השנה באוסטריה, לעומת 0.6, 1.8 ו-2.4 כדרורים בשנה שעברה. אוסקר של השנה דומיננטי יותר, משמעותית, וזה מתבטא גם בכך שהוא בועט הרבה יותר לשער. התחנה הבאה בקריירה תקבל גלוך בשל יותר וטוב יותר. גם אם הוא יהיה בתפקיד קצת אחר.

הליגיונר המצטיין: תאי בריבו (פילדלפיה יוניון)
צמד ב-71 דקות מול אורלנדו במחזור הפתיחה של ה-MLS.

בשונה מעולם העיתונות של פעם, אין כבר כמעט כינויים לשחקני כדורגל. הכינוי האקטואלי האחרון שאני יכול לחשוב עליו הוא "התמנון" של ניר דוידוביץ', לפני שנות דור. לכן אני רוצה לחרוג ממנהג התקשורת המודרנית ולהציע כאן כינוי חדש לתאי בריבו - המגנט.

גם בעונה חדשה וגם לאחר שפילדלפיה יוניון החתימה חלוץ נוסף, בריבו מציג את כוח העל שלו, הבקעת שערים. בשני השערים שלו, הראשון והרביעי ב-2:4, הוא היה במקום ובזמן הנכון, שם רגל והכניס כדור לרשת.

יכולת הבקעת השערים של בריבו חריגה גם ביחס ל-MLS, ואחד הנושאים המעניינים של מעקב הליגיונרים שלנו עד לסוף העונה יהיה, בתקווה, המרוץ שלו למלכות השערים של הליגה האמריקאית. עוד חזון למועד, ובינתיים אנחנו יכולים להתפעל מהיכולת של בריבו להכניס כדורים לשער.

מה שקרוב יותר הוא החלון הבינלאומי של הנבחרת. יש לא מעט שחקנים שיודעים להוציא מים מסלע בנבחרת הזאת, מאוסקר גלוך ועד מנור סולומון ובריבו יכול להפוך כל חצי מצב שהם ייצרו לשער ודאי.

הפיזיות של בריבו יכולה להתבטא בפרט בכדורגל הנבחרות, כמו שורה ארוכה של חלוצי רחבה אחרים לפניו, כשהוא יודע להעסיק את המגנים או לרוץ פנימה ברגע הנכון. בטח אם מתחשבים בכושר הנוכחי של דור תורג'מן, דין דוד וגיא מלמד, בריבו מסתמן כחלוץ בכושר הטוב ביותר של הכחולים-לבנים לקראת אסטוניה ונורבגיה.

הליגיונר המפתיע: עידן טוקלומטי (שרלוט FC)
היה מעורב בשער השוויון ב-2:2 מול סיאטל סאונדרס.

טוקלומטי בן ה-21 הוא אחד השמות המעניינים ביותר בכדורגל הישראלי, בטח אם חושבים על היורו של 2028. דיברנו כאן על קדם העונה המוצלח שלו ועל כך שהמאמן דין סמית' הביע בו אמון.

הפעם הוא עלה בדקה ה-82 ועשה פעולה גדולה אחת עם מסירה נכונה לתוך הרחבה בדקה ה-92, כדור שפגע בבלם יאמר גומז אנדרדה ונכנס לרשת. "בישול" לשער עצמי, אם יש דבר כזה.

אוהדי שרלוט דיברו לאחר המשחק על ההתלהבות איתה הוא עלה מהספסל, הפיזיות והניסיון לרדוף את המגנים, סימנים נהדרים לקראת ההמשך. כולנו ידענו ויודעים שיש לטוקלומטי המון כדורגל ברגליים, אך הספקנו לראות אותו עובר בין ההרכב לספסל בעונה הראשונה בארץ.

הפעם הוא נראה חיובי ורעב יותר אחרי שנה בקבוצת המילואים, ועדיין אחד השחקנים הכי מבטיחים שיש לכדורגל הישראלי. עוד מוקדם לדעת אם טוקלומטי ישחק מול אטלנטה יונייטד (בה ג'וש כהן, גם השנה, משמש כשוער מחליף) או מול אינטר מיאמי, אבל אפשר להיות אופטימיים לקראת ההמשך.