הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

יותר דומה לנו משחשבתם: על קללת נורווגיה

אחרי 25 שנה ללא טורניר ועם טענות לבעיה מנטלית, יריבת ישראל מאמינה בגאולה דווקא במוקדמות מונדיאל 2026. הפעם יש לה על מי לסמוך?

דני פורת
דני פורת   25.03.25 - 17:24
Getting your Trinity Audio player ready...

ההבדלים בין הכדורגל הישראלי והכדורגל הנורווגי גדולים מאוד בכל מה שקשור להיבטי האקלים שבו גדלים ומתאמנים השחקנים, הפערים הפיזיולוגים הברורים וכמובן גם בתפיסת המשחק. אבל יש דמיון אחד ברור לכל: שתי הנבחרות הלאומיות לא העפילו זמן רב לטורניר גדול ונחשבות לכושלות סדרתיות. אם ישראל, שמחפשת הופעה ראשונה במונדיאל מאז 1970, משלימה עם עצמה פעם אחר פעם שהיא פשוט "לא מספיק טובה", הרי שבנורווגיה של ארלינג הולאנד, שלא עלתה לאף מונדיאל במאה ה-21, התירוץ הזה לא יכול להתקיים.

לאלה מכם שהיו קטנים מאוד או אפילו לא נולדו, נספר שבשנות התשעים נורבגיה היתה אחת הנבחרות המרעננות ביותר ואפילו השתחלה למקום השני בדירוג העולמי של פיפ"א, כל זה בזמן שרוזנבורג, ספינת הדגל של הכדורגל הנורדי, היתה מופיעה קבוע בליגת האלופות. הנבחרת של אגיל אולסן העפילה פעמיים ברציפות למונדיאל בארה"ב ולאחר מכן בצרפת ונשאה איתה שורה של שחקני פרמיירליג לגיטימיים, כמו טורה אנדרה פלו, אגיל אוסטנסטד ואולה גונאר סולשיאר. שנתיים מאוחר יותר הסקנדינבים העפילו ליורו 2000, בו השתתפו רק 16 נבחרות, במה שהיה שירת הברבור שלה בטורנירים הגדולים. משום שמאז כף רגלו של כדורגלן נורווגי לא דרכה על אדמת מונדיאל או יורו, גם אחרי הגדלתו ל-24 נבחרות.

אפילו בהשוואה בין הביצועים של ישראל לנורבגיה ב-12 טורנירי המוקדמות האחרונים, לנבחרת שלנו יתרון של 25 נקודות יותר מהיריבה הסקנדינבית, ששיחקה משחק אחד פחות. "אנחנו המבורג של אירופה", הצהיר קייטל רקדאל, קשרה העבר האגדי, שדימה את הנורווגים לקבוצת הפאר הגרמנית שירדה ליגה ב-2018 ומאז כושלת שוב ושוב בניסיון לחזור לבונדסליגה הבכירה. רקדאל הוסיף אחרי אי ההעפלה ליורו 2024: "הדרדרנו לרמה מתחת לפינלנד, צפון מקדוניה ואלבניה, ועכשיו אנחנו קצת כמו סן מרינו, ליכטנשטיין ואנדורה. אולי הסיכוי היחיד שלנו לעלות הוא לארח את הטורניר". ג'ון ארנה ריסה, אקס ליברפול, אמר לא מזמן: "אני חושב שזה כמעט כמו קללה. לפעמים אנחנו משחקים טוב, ואז קורה משהו בלתי צפוי. זה חייב להיות קשור במשהו מנטלי אצל השחקנים".

גם העיתונאים הנורווגים אובדי עצות. "אני חושב שזה שילוב של חוסר מזל במשחקי המוקדמות ובפלייאוף, היעדר איכות של הסגל ולפעמים גם הופעות רעות במשחקים קריטים", סיפר לי מאטס ודרבנג, הכתב של ערוץ TV2 הנורווגי, "עד לפני ההופעה של מרטין אודגור וארלינג הולאנד, היו חסרים לנו כוכבים ברמה העולמית. בשנות התשעים לעומת זאת רוב השחקנים שיחקו ברמות הכי גבוהות באנגליה והיו רגילים למשחקים הגדולים". כריסטיאן אוגוסט, כתב דאגבלדט הנורווגי, הוסיף: "זה פשוט לא להאמין שלא העפלנו לטורניר גדול 25 שנה. היו לנו שחקנים טובים מאוד, ניסינו את כל המאמנים הכי טובים בנורבגיה ואפילו מאמן זר מצליח (לארס לאגרבק) ושום דבר לא עזר. קשה לי להגיד שזה רק עניין של חוסר מזל. אולי יש לנו בעיה של קשיחות מנטלית".

ולמרות הכל בקמפיין האחרון של ליגת האומות, יש מי שיכול היה לראות את האור בזמן החורף הנורבגי. הנבחרת אומנם הובסה 5:1 על ידי אוסטריה, אבל ניצחה 4 מ-5 משחקיה האחרים וסיימה ראשונה בליגת האומות והעפילה לדרג א'. חשוב מכך: יריבת ישראל הבטיחה באופן די ודאי את המקום בפלייאוף המונדיאל (תלוי בביצועים מספר נבחרות גדולות במוקדמות המונדיאל), כך שהיא צריכה להגיע יותר משוחררת עם דף חלק לקמפיין הנוכחי, אותו פתחה עם 0:5 נאה ביותר על מולדובה בקישינב. התוצאות האחרונות שינו קצת את דעת הקהל לגבי סטאלה סולבאקן, שלא הצליח להעפיל לשני הטורנירים האחרונים מאז מונה למאמן בדצמבר 2020. "לסולבאקן יש כריזמה וחוש הומור. רוב האנשים בנורווגיה אוהבים אותו. אבל אם הוא לא יעלה למונדיאל 2026, הקדנציה שלו כאן תחשב לכישלון", הסביר לי כריסטיאן אוגוסט.

העובדה שנורווגיה תגיע למשחק מול ישראל פייבוריטית ברורה נובעת כמובן מסגל השחקנים המשובח שלה, במיוחד בצד ההתקפי. ארלינג הולאנד שכבש 39 שערים ב-40 משחקים הוא, כמובן, גולת הכותרת, אבל בקמפיין המוקדמות הרביעי שלו הוא יהיה חייב לקבל עזרה מהשחקנים האחרים כמו מרטין אודגור, כוכבה של ארסנל שנחשב לדבק של הנבחרת הלאומית, ואלכסנדר סורלות הווינר של אתלטיקו מדריד, כדי שהשערים שלו גם ישפיעו על התוצאות. "קשה לבוא בביקורת להולאנד כי הוא מחזיק בממוצע של כמעט שער למשחק בנבחרת ועושה את העבודה שלו כמעט בכל משחק. מעניין מאוד לראות אותו השנה בנבחרת על רקע העונה הפחות טובה של מנצ'סטר סיטי", מציין אוגוסט.
נורבגיה פתחה את קמפיין מוקדמות המונדיאל ללא אנטוניו נוסה, אחד הכוכבים הגדולים של הנבחרת בקמפיין ליגת האומות האחרון, שנפצע במדי לייפציג ונעדר תקופה ארוכה. גם אוסקר בוב, הכישרון של מנצ'סטר סיטי, בחוץ. אבל גם ללא שני הקשרים המחוננים, לנורבגיה יש מספיק כוח אש מקדימה. הבעיה שמסתמנת היא בעיקר בחלק האחורי, שם לסקנדינבים אין שחקנים מהקבוצות הבכירות בעולם להוציא את יוליאן ריירסון, המגן של דורטמונד. "בקמפיין האחרון ספגנו שבעה שערים בחמישה משחקים, ואם נרצה להעפיל למונדיאל אנחנו חייבים לרדת בממוצע. אחרי הפרישה של ברדה הנגלנד מהנבחרת היתה לנו קצת בעיה של הנהגה בהגנה. כך שיש לנו עוד הרבה עבודה", טוען העיתונאי ודרבנג. 

בזמן שישראל מסמנת את יורו 2028 כיעד ברור, עבור נורווגיה עוד כישלון אחד כבר יהיה בלתי נסבל, ושם כמובן מייחלים לעליה למונדיאל, לפחות דרך הפלייאוף. "בגלל ההיסטוריה האחרונה של נורווגיה קשה להיות מאוד אופטימיים, אבל אנחנו מקווים לטוב ביותר. יש לנו סיכוי לסיים במקום הראשון, בגלל שהיריבה היא איטליה ולא גרמניה", טוען אוגוסט. ודרברג הוסיף: "אני די בטוח שנסיים באחד משני המקומות הראשונים. גם אם לא נעלה ישירות למונדיאל דרך המוקדמות, חשוב שנצבור ניקוד גבוה בפיפ"א ונתכונן הכי טוב לפלייאוף".