מרוואן קבהא הספיק כמעט הכל בקריירה. יש לו אליפות וגביע עם הפועל באר שבע, הוא שיחק בחו"ל (מאריבור) וגם רשם הופעות במדי נבחרת ישראל. כיום, בגיל 34, הוא מנסה לעזור להפועל אום אל פאחם להישאר בליגה הלאומית למרות הכאוס הניהולי במועדון. בראיון נרחב ל"ריאדה אל חמיסה" התגאה קבהא במסע ההישרדות של אום אל פאחם, דיבר על האקסיות, סכנין וריינה וגם על חברו הטוב, דיא סבע.

"זו שנה קשה מאוד", פתח קבהא, "כל יום יש סיפור אחר. כל יום צריך לפתור בעיה חדשה. השחקנים לא קיבלו משכורת שלושה חודשים. צריך לדבר איתם, להיות אבא ואח שלהם ואפילו להיות אמא וחברה של השחקנים כדי שתוכל לעזור להם להגיע למגרש ולעמוד על כר הדשא. מחודש אוקטובר ועד היום מגיעים לאימונים רק 12 שחקנים. היו אצלנו 5 שחקנים ממחלקת הנוער. כל חדר ההלבשה היה סביבי ולא הייתי יכול לקום וללכת למרות שהיו לי שתי הצעות מליגת העל. אם נרד ליגה, זה לא יהיה רשום על השחקנים, אלא אך ורק על מי שניהל את המועדון הזה בשנים האחרונות בצורה לא מקצוענית".

קבהא שיחק שנים בליגת העל, אבל נאלץ לרדת ללאומית אחרי תקופה פחות טובה בבני ריינה. "חצי העונה בריינה פגעה בי מאוד", הוא מספר, "שרון מימר ריסק לי את הקריירה. לא שיחקתי מתחילת העונה. באסיפות הוא 'ירד' על שחקנים והם היו עולים לפניי. שלח את העוזר שלו כדי שאכנס אליו לחדר ואדבר איתו ואשאל למה אני לא משחק. אני שחקן שלא מאמין בדברים האלה. אני מאמין שאני צריך להוכיח לכר הדשא. אף פעם לא נכנסתי לאף מאמן לשאול למה אני לא משחק. ביני לבינו לא קרה שום דבר, אבל כנראה הוא לא אהב שהייתי ביחסים טובים עם סעיד בסול. יכול להיות שהיה משהו ביניהם".

"אם תשאל את כל הסגל של ריינה בעונה שעברה.. אם אחד יגיד שלא שיחקתי מסיבה מקצועית, מחר אתלה את הנעליים. נפגשתי אחרי שהוא הוציא אותי בדקה ה-30 מול ב"ש. זה היה משחק ראשון שפתחתי אחרי 5-6 חודשים שהתאמנתי הכי טוב. הזרים לא היו בארץ, הם חזרו שבוע וחצי לאימונים ופתחו ואותנו השאירו בחוץ. הוא הכניס אותי אליו ואמר לי שהוא לא סומך עליי יותר. אמרתי לו שזכותו ושיחה נגמרה. סעיד ניסה לעזור ורצה שאני אצליח. ברגע שהוא ראה שלקבוצה הולך טוב, הוא הלך עם המאמן. סבלתי בחצי העונה שהייתי שם ולא הראיתי את זה. עד כדי כך נפגעתי, שאין לי חולצה אחת של ריינה בבית. מחקתי את חצי העונה הזו מכל הקריירה שלי".

קבהא גם התייחס לעונה הבעייתית של סכנין, עוד אקסית שלו: "סכנין החזירה עכשיו דמות מאוד חיובית לחדר ההלבשה - את מחמוד קנדיל. אני הבנתי שהיתה שם בעיה בחדר ההלבשה. אני ובירם היינו חברים, אבל עכשיו אנחנו לא חברים בגלל חצי העונה השניה בסכנין, בתקופה שהגיע קובי רפואה. אבל כשאני עובר לידו, אני אומר לו שלום. בחדר ההלבשה הייתי לצד השחקנים ושילמתי מחיר שלא היה אכפת לי לשלם אותו כי זו היתה האמת שלי. בסילוק חוב שלי ויתרתי על הרבה כסף לסכנין".

בגיל 34, קבהא מרגיש שהוא עדיין יכול להמשיך לשחק, אבל כבר פוזל אל עבר הקריירה הבאה שלו: "אני יכול לשחק עוד שנתיים-שלוש בקלות. אני רואה את עצמי כמאמן בעתיד. סיימתי קורס אופ"א B ואני אמור להתחיל בקרוב קורס A. אני מבטיח שאהיה בין המאמנים הערבי המצליח ביותר בליגת העל ואפילו יותר".

קבהא התייחס גם לעונה הנהדרת של חברו הטוב, דיא סבע, במכבי חיפה. "הוא הוא השחקן הכי טוב בכדורגל הישראלי, שתי דרגות מעל כולם", הצהיר, "במשך חצי עונה נידו אותו לאמירויות. זו היתה טעות גדולה של מועדון שדוגל בדו קיום. הם איבדו הרבה מאוד קהל שאני מכיר, אוהדי מכבי חיפה שהיו מנויים. הם לא מוכנים לחזור למגרשים בגלל אותה סיטואציה שהם שמו את דיא בכובע שהוא לא שלו. אני מכיר את דיא. הוא למד בפנימיה בנתניה. יש לדיא יותר חברים יהודים מאשר ערבים. אתה לא מבין כמה כאבה לי הסיטואציה שהוא היה שם. היו לי איתו המון שיחות. דיא אמר לי 'אני לא מבין מה הם רוצים ממני'. חצי העונה באמירויות עם המשפחה עזרה לו לספוג את זה. אם היה עובר לליגה אחרת, זה היה מרסק אותו. ההצלחה שלו במגרש ניקתה את כל השולחן. אם הוא לא היה טוב במכבי חיפה, היה לו קשה לעבור את כל מה שעבר".

חיפה, כידוע, מחוץ למאבק האליפות, בו יש לקבהא פייבוריטית ברורה: "זה הולך לכיוון של מכבי ת"א, כי יש להם יותר עומק. אבל אני מקווה מאוד שאני טועה. הלוואי שהפועל ב"ש תיקח אליפות. אני 'מת' על המקום הזה. בכל פעם שאני רוצה כרטיסים שם, אני מקבל ביציע הכבוד. זה מגיע לאלונה, לניר כץ. אנשים מדהימים, קיבלו אותי בצורה יפה ועד היום אני ביחסים טובים איתם".

מרוואן קבהא: "אני אהיה המאמן הכי טוב שיצא מהמגזר"