מועדון נגד קבוצה: המסר החד שהעבירה מכבי תל אביב

יש דברים הרבה יותר חשובים מכדורגל בימים אלה, ולכן אינני יכול שלא לפתוח את הטור בטקס המכובד והמרגש שערכה הפועל באר שבע לגדי מוזס בן ה-80, החטוף המבוגר ביותר ששב מהשבי. דמעותיו בעת שירת ההמנון ריגשו אותי עד דמעות.

אך מכאן והלאה, הפועל באר שבע, שהוליכה את הטבלה ערב המשחק, עשתה את כל הטעויות האפשריות במשחק העונה הראשון. מול מכבי תל אביב אסור לטעות, משום שהמחיר יקר. מי שעשה את הטעות הגדולה ביותר שהובילה לנוקאאוט שחטפה קבוצתו, הוא המאמן רן קוז'וך.

קוז'וך עצמו הודה בסיום: "שיחקנו לידיים של מכבי תל אביב". לדעתי, היה זה אך ורק המאמן ששיחק לידיה של היריבה. שחקנים אכן יכולים לטעות – זה חלק מהמשחק, הם נתונים בלחץ גדול, בדופק גבוה, והחוויה על הדשא שונה מקבלת החלטות על הספסל. לכן, למרות טעויות קשות של המגינים הלדר לופס וגיא מזרחי, הטעות המשמעותית ביותר היתה של מאמנם.

טעויות קורות, וראיתי גם מגינים גדולים מלופס טועים בבמות הגדולות ביותר כמו מונדיאלים וליגת האלופות. גם לאחר ההרחקה של גיא מזרחי, כשהקבוצה פיגרה 1:0 בלבד, המשחק לא היה גמור. הפועל באר שבע הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת לחזור מפיגור גם בעשרה ואף בתשעה שחקנים, במיוחד במבצר כמו אצטדיון טרנר. אלא שאז הגיעה הטעות הגדולה של קוז'וך, שכשל פעמיים בהחלטה אחת: להסיט את קינגס קאנגווה, השחקן הטוב בליגה בתפקידו הטבעי כקשר המצטרף מאחור, לעמדת המגן הימני ולאבד אותו? מכאן, מכבי תל אביב אמרה תודה וסיימה את המחצית הראשונה "רק" ב-0:3.

עם פתיחת המחצית השנייה, הבין קוז'וך את טעותו ועשה את המהלך המתבקש שהיה צריך לבצע מיד לאחר הרחקתו של מזרחי: יוני סטויאנוב הוסט לעמדת המגן הימני, וקאנגווה חזר לתפקיד בו הוא הכי טוב בליגה. וראו איזה פלא, הפועל באר שבע חזרה במהרה למשחק עם שער מצמק ל-3:1, אחד השערים היפים של העונה, מרגלי קאנגווה. לא היה רחוק שב"ש גם תכבוש שערים נוספים. פרק הזמן הקריטי, בין הרחקת מזרחי לבין החילופים בתחילת המחצית השנייה, הוא שגמר סופית את המשחק עבור באר שבע. מכבי תל אביב אינה מכבי חיפה או בית"ר ירושלים; שתי האחרונות נראו לעיתים "רועדות" באצטדיון טרנר – בית"ר הובסה ומכבי חיפה לא הצליחה לנצח למרות יתרון 0:3.

לגבי המפסידה, הפועל באר שבע, שעד למשחק זה שיכנעה מאוד והובילה את הטבלה בצדק גמור לאורך תקופה ארוכה. כעת יגיע המבחן הגדול שלה, כשהיא נאלצת לרדוף אחרי מכבי תל אביב. מאמנה, רן קוז'וך, צודק במאה אחוז כשאמר לאחר ההפסד שיש לו קבוצה חזקה; ההפסד למכבי תל אביב אינו גורע מכך שמדובר בקבוצה מצוינת, שאמנם כשלה במשחק הספציפי הזה. עם זאת, אמירתו של קוז'וך שהקבוצה תתמודד על האליפות עד הסוף היא בגדר נבואה. נצטרך לראות כיצד הקבוצה תתפקד מעתה, לאחר שאיבדה את הפסגה. כבר בשבת הקרובה היא עלולה למצוא את עצמה במרחק חמש נקודות ממכבי תל אביב (זאת אם היא לא תופתע מול מכבי נתניה, מה שלא נראה לי שיקרה), וזאת לפני משחק חוץ נגד מכבי חיפה.

למרות ההפסד, רק שלושה שחקנים בבאר שבע תפקדו טוב: כמובן קאנגווה, שהיה במחצית השנייה השחקן הטוב על המגרש וכבש שער נהדר, ויחד איתו לוקאס ונטורה ודן ביטון. אלה היו היחידים. בשער, ניב אליאסי היה אשם ישיר בשער שספג מקו השער מנגיחה של דור פרץ; לא ברור מדוע לא הרים את ידיו כדי להדוף את הכדור, לפני שזה הגיע לראשו של פרץ. ההגנה כולה, כולל הבלמים מיגל ויטור ופונק, לא הייתה ביום טוב, וכך גם אליאל פרץ ואלון תורג'מן.

לגבי יורי מדיירוש. כשהגיע לארץ, זכה למחמאות רבות כשחקן גדול. ראינו ממנו דקות טובות במשחק באשדוד, עם נגיעות כדור נהדרות. למשחק העונה הוא היה אמור להופיע, אך לצערנו זה לא קרה. הוא היה חלש מאוד ולא ביצע אף פעולה חיובית משמעותית לאורך מחצית שלמה. החילוף שלו היה צריך להתבצע מיד עם הרחקתו של גיא מזרחי, ובמקומו היה צריך להיכנס יוני סטויאנוב. זה לא קרה, ומאמנו רן קוז'וך הבין זאת רק במחצית, כשהיה מאוחר מדי.

אז נכון, הפער כעת עומד על 2 נקודות בלבד ממכבי תל אביב, ונותרו עוד 24 נקודות בקופה – זה הרבה, ושום דבר עדיין לא סגור. אבל זהו המבחן הגדול של הפועל באר שבע: האם נפגעה מוראלית מההפסד הביתי הראשון מזה שנה, וכיצד תתאושש ממנו. הפועל באר שבע היא קבוצה מצוינת, אך מכבי תל אביב היא המועדון הגדול בישראל, שלא יוותר בשום אופן על אליפות נוספת. לכן, המבחן הגדול יותר הוא של הפועל באר שבע.