הזכייה המדהימה של מכבי תל אביב ביורוליג בעונת 2013/2014 מכה גלים עד היום. כעת, המסע החלומי של הצהובים בהובלת דייויד בלאט וטייריס רייס שוחזר על ידי שניהם כאשר מאמן הצהובים בעבר וכוכב העבר התיישבו לשיחה מרתקת עם ג'ו ארלוקאס. המעבר שדחה רייס בעקבות מרקיז היינס, הסדרה הבלתי נשכחת נגד מילאנו, פסק הזמן ששינה הכל בחצי הגמר נגד צסק"א והמופע המדהים של האמריקאי בגמר נגד ריאל מדריד.

תחילה, דיבר דייויד בלאט על הדרך בה מצא את הרכז שהפך לגיבור הזכייה ואמר: "היינו צריכים למצוא בחורים שהם בדרך למיצוי היכולות שלהם. זה לא שטירייס לא היה כבר שחקן ממש טוב, אבל הוא עוד לא היה בפסגת הקריירה שלו - כולם יודעים כמה רחוק הוא הגיע. התחלנו לרדוף אחריו".

רייס נזכר ושחזר מצידו: "זה לא היה קשה בכלל לבחור להגיע לתל אביב. יש לי סיפור מצחיק - שיחקנו בפלייאוף עם באיירן ופגשנו את באמברג. אבי אבן הגיע כמה פעמים לראות אותי משחק במינכן ואני זוכר שהגעתי לאימון והמאמן סטניסלב פשיץ' פשוט היה עליי כל האימון ולא הבנתי מה קורה. הוא אמר 'אה אתה שחקן גדול עכשיו, אתה הולך למכבי בעונה הבאה?'. אמרתי לו שאין לי מושג על מה הוא מדבר, והוא אמר שמכבי באה לראות אותי ושאני אלך לשם. הייתי כל כך מבולבל בנוגע למה שקורה. לא היה לי מושג. בסוף העונה קיבלתי שיחה ממכבי, ואז הבנתי שיכול להיות שפשיץ' לא משוגע כמו שחשבתי. לא היה לי מושג מה קורה, זה היה מצחיק. ההחלטה עצמה הייתה קלה מאוד".

"התחלנו את העונה באופן כללי גם בליגה כקבוצה חדשה עם שחקנים חדשים", אמר בלאט, "לא הייתה לנו המשכיות, רבע מהעונה הזו היה קשה מאוד בשבילנו. אני חייב להיות כן וישיר - כמאמן כשיש לך קבוצה חדשה, לוקח זמן להבין איך אתה רוצה לשחק ועם מי אתה רוצה לשחק. אני בהתחלה פישלתי, לא נתתי את המשקל הנכון ולא את הקרדיט הנכון לשחקן כמו טייריס למשל. כולם יודעים מה הוא הפך להיות אחר כך, אבל בהתחלה לא הבנתי. זה לקח לי קצת זמן להבין איך אני הולך לשלב את היכולות המיוחדות שלו, כמו גם עם שחקנים אחרים. אני אומר את זה בכנות ובביקורתיות, הייתי צריך להבין את זה ואין בזה שום דבר רע. אם נותנים למאמן זמן לפתח ולהבין את השחקנים, יש לך סיכוי לעשות את זה. בסיבוב השני ביורוליג מצאנו את הדרך שלנו, פשוט זינקנו למעלה".

לאחר מכן רייס חשף שבמהלך התקופה הלא טובה במכבי, מילאנו פנתה אליו במטרה להחתימו במהלך העונה, וסיפר שהחליט לדחות את ההצעה מסיבה מפתיעה עוד יותר. "מרקיז היינס, ששיחק שם באותה עונה, היה שותף שלי לחדר בקולג'", סיפר רייס, "אתם יכולים להבין איך מערכת היחסית שלנו הייתה. ידעתי מה מצבו במילאנו כמו שהוא ידע מה המצב שלי במכבי באותה תקופה. אמרתי לו באופן ישיר 'אם אתה אומר לי להגיע למילאנו במקום מרקיז, אני לא אגיע. אין צורך שאפילו נדבר'. ברגע שהם הבינו שאני רציני לגבי זה הם ניסו למצוא דרך אחרת אבל ידעתי מה האמת כי דיברתי עם מרקיז והוא אמר שהוא כנראה יעזוב אם זה יקרה. ידענו מה קורה, ובכנות אני שמח על השיחה שלי עם אמא שלי ששכנעה אותי להשאר במכבי. היא אמרה לי לא לפרוש - רק למקסם את מה שקורה, ואם זה לא הולך תראה מה לעשות". בהמשך העונה כזכור, היינס נחתך בכל זאת.

שמר על היינס, ונשאר במכבי (GETTY)

לאחר מכן דיברו השניים על סדרת הפלייאוף נגד מילאנו, ורייס אמר: "היינו בפיגור 7 כשנותרו איזה 33 שניות, זה פשוט משוגע. אני זוכר את זה, אלכס טיוס עלה לבלוק משוגע חמש שניות לסיום. כל הספסל שלנו השתגע. לנגפורד בהמשך קלע זריקת עונשין אחת ואיזן ונותרה לו עוד אחת. אמרתי לעצמי 'לעזאזל, עשינו את כל זה ועכשיו אנחנו נפסיד?'. הלכתי ליד קית' ואמרתי לו משהו, לא זוכר מה בדיוק. אני הסתכלתי על הבחורים האלה, אני הייתי הילד החדש שמנסה לעשות לעצמו שם. ידעתי מי זה קית' כבר שנים, תמיד הסתכלתי על השחקנים האלה. הייתי תלמיד של המשחק, תמיד צפיתי בשחקנים שהקדימו אותי. זה חלק מהמשחק".

דייויד בלאט הוסיף: "הפיינל פור באותה עונה היה במילאנו, וזה הוסיף לכל הסיפור. הם היו הפייבוריטים, זו הייתה קבוצה גדולה עם שמות גדולים. בצורה אירונית למדי לנגפורד שיחק אצלנו בשנה שלפני כן כשעפנו בסדרה המפורסמת נגד פנאתינייקוס. הם כמעט 'נתנו' לנו את המשחק הראשון, מי מנצח משחק כזה? זה כמעט ולא נראה, אבל לנו היה את האס - מר רייס, שלקח צעד ועשה את זה ביחד עם שותפו לפשע ריקי היקמן. הם עשו מהלך אחרי מהלך, חלק מהם היו מתוכננים וחלק בזכות היכולות האישיות והכימיה שלהם".

רייס המשיך ואמר: "עם מה שעברנו בעונה הזו, העליות והירידות והדברים שנאמרו עלינו, אמרו שאנחנו המכבי הכי גרועה אי פעם - לא היה מצב שלא נסיים את הסדרה בתל אביב. הייתה לנו אנרגיה, היו לנו אוהדים והכל הרגיש נכון. אני מקבל צמרמורת כשאני חושב על זה. עלינו למשחק 3 ואמרתי לעצמי כבר אז 'אנחנו הולכים לפיינל 4'. גם במשחק 4 כשלנגפורד היה מטורף ומילאנו הובילה, אמרתי לעצמי 'אנחנו לא מפסידים, ובסוף ניצחנו ב-20 נקודות'".

"הביטחון שלי לפעמים לא רציונלי", אמר רייס, "אני פשוט מאמין, אני מבין שכשאתה לצד אנשים שעובדים כל כך קשה. הגעתי למצב במהלך העונה שלא שיחקתי הרבה ואמרתי לעצמי גם אם אני לא אשחק - אני אקרע את התחת בכל יום. המאמן היה צריך לקחת לי את הכדורים מהאימון כדי שאפסיק. אני מאמין תמיד בדרך, וזה עזר שהיו עוד אנשים שהאמינו בצורה דומה כמוני".

“ידעתי שזה גמור כבר במשחק השלישי“ (GETTY)

בלאט התייחס ואמר: "היינו ברי מזל. מבחינתי הדבר הכי חשוב בשחקן ובקבוצה הוא האופי, והיה לנו בחורים עם אופי. רייס הוא אחד מהם, והוא סיפר איך הוא התמודד עם הקשיים. עם זה הוא השפיע על בחורים מסביבו. כקבוצה אתה מגדיר מטרות אבל זה החלק הקל, אחרי זה צריך לעבוד ולעבור את התהליך. צריך לסמוך אחד בשני, להאמין אחד בשני, וזה לא רק בין שחקנים זה גם בין המאמנים לשחקנים ובין הארגון לכל מי שתחתיו. אנחנו מצאנו את הדברים האלה ונבנינו בתוכם. האמונה הגיעה משם, ביססנו את זה על משהו - על העבודה שלנו ועל האמון שלנו בינינו. לכן זה בלתי נשכח".

לאחר מכן, נזכרו בחצי הגמר נגד צסק"א. "הגענו לפיינל פור עם אמונה חזקה שאנחנו יכולים לזכות", אמר בלאט, "זה לא שאמרנו שאנחנו הולכים לעשות את זה בוודאות אבל ידענו שאנחנו יכולים להתחרות. אני אומר את זה בשביל לתת פרספקטיבה - שיחקנו נגד צסק"א והיינו בפיגור 15 ברבע השלישי. כל העולם צופה, ואני אגיד את האמת - צסק"א נתנה לנו את המשחק הזה. לקחתי פסק זמן, הסתכלתי על הבחורים ואמרתי להם 'אנחנו בדיוק איפה שאנחנו רוצים', כי כבר היינו שם. אמרתי 'כל מה שצריך לעשות זה להוריד את זה ל-10, הם יהיו בלחץ ואנחנו נמצא דרך לנצח. תודה לאל, הם עשו את זה - זה בדיוק מה שקרה".

בלאט המשיך ושחזר: "כשהיינו בפיגור 4 נותרו 19 שניות לסיום ושרטטנו תרגיל לדייויד בלו. הגענו לזריקה טובה, אבל אני אגיד שרייס עשה מהלך בלתי ייאמן והאמת, כנראה עשה פאול על ויקטור חריאפה. אבל הוא בחור קשוח, הוא מבין מה צריך לעשות כדי לנצח אז הוא עשה את זה, ובלו קלע שלשה מדהימה. אז הגענו למהלך האחרון".

במהלך האחרון, כזכור, אותו חריאפה רשם איבד כדור רשלני, אותו רייס סיים עם סל ניצחון מטורף. "זה היה בלתי ייאמן", אמר, "יש לנו מזל שזה לא היה סדרה של הטובה מחמישה משחקים, כי לא היינו מנצחים אותם. הדבר הראשון שקפץ לי לראש אחרי האיבוד זה שאני חייב ללכת לעשות סל. הם היו מכונות, סייז טוב ושחקני הגנה מעולים. הבנתי שזו הזדמנות שלא תחזור ולכן רצתי עד הסוף כשידעתי שיש עוד זמן. ידעתי שנקלע, כולם הגיעו להתקפה וגם אם הייתי מחטיא, היינו קולעים. אחרי שניצחנו את זה, אמרתי שאולי זה צירוף מקרים, אבל לא בשבילנו. זה מה שהיה אמור לקרות".

רייס המשיך ושחזר את הרגעים לאחר שקלע, רגעים בהם סוני ווימס נותר פנוי לשלשה שהייתה עלולה להפוך לשלשת ניצחון. "מאיזשהי סיבה, ידעתי שהזריקה של ווימס לא תיכנס בכל מקרה", אמר, "לא יודע להסביר. לא היה מצב שנפסיד את זה אחרי כל מה שקרה".

“בלתי נשכח“ (GETTY)

"לקראת הגמר אין ספק בכלל שריאל היתה פייבוריטית, כמו שצסק"א הייתה פייבוריטית", אמר דייויד בלאט, "אני זוכר שיום לאחר חצי הגמר היו אימונים לשתי הקבוצות - היה לריאל אימון לפנינו, הגענו לשם וכיבדנו אותם. נתנו להם לסיים את האימון אבל כשנגמר הזמן נכנסנו לשם והיו שם רק ארבעה בחורים באימון. הם החליטו לתת לשחקנים להרגע ולנוח. יש בזה היגיון מסוים, לא רצו להלחיץ את השחקנים ורצו אותם טריים לגמר. הגענו, והתאמנו. טייריס כנראה עוד מקלל אותי עד היום, כולם. זה לא שהשתגענו, לא עשינו דברים פרועים, אבל היינו קבוצה שעבדה. עייפות לא הייתה השפעה בכלל, היינו בעננים בכל הקשור להתרגשות שלנו. ריאל הייתה בדיוק הפוך, היא הייתה רגועה ונינוחה".

רייס הוסיף מצידו: "אני זוכר שנכנסנו לאימון ורודי פרננדס, אחד הגדולים אי פעם ויש לי כבוד גדול אליו, הוא הלך עם נעליים שבכלל לא קשורות. אמרתי לעצמי 'מה? הם לא עשו כלום באימון היום?'. במשחק עצמו החטאתי זריקה שהייתה יכולה לנצח והייתי כל כך עצבני. זו היתה אחת הזריקות הקלות שלקחתי. שאלתי את עצמי 'למה החטאתי את זה?'. אני לא חושב שאני יכול לעשות 9 מ-9, אבל זריקה אחת על משחק? אתה צריך לקלוע את זה. אין ספק שזה נתן לי מוטיבציה בהארכה. בהארכה קלעתי זריקה זהה, ואמרתי לעצמי 'אוקיי, אין מצב שנפסיד את זה'".

"מה שטייריס עשה בכל הפיינל פור, ובמיוחד במשחק הזה הוא כנראה אחת ממופעי היחיד הגדולים שנראו ביורוליג אי פעם", הילל בלאט, "היינו קבוצה שמשחקת ביחד אבל הוא השתלט על המשחק לגמרי וגמר אותו. כשבחור משחק ברמה שהוא שיחק בה באותם רגעים, זה נראה כאילו הוא משתלט על העולם. זה היה כל כך מיוחד".

רייס המשיך ושחזר: "ברבע הרביעי איבדתי כדור, ואחרי זה סחטתי עבירת תוקף. בלו הגיע אליי עם הכדור בין הידיים ואמר לי 'תפסיק לאבד את הכדור המ*וין. קח את הכדור, ותנצח לנו את המשחק'. הייתי כזה, אוקיי, וזהו - זו הייתה הקבוצה שלנו".

לסיום, השניים נשאלו בנוגע לחמשת השחקנים הגדולים ביותר ששיחקו ביורוליג מתחילת שנות ה-2000. "אני אעשה את זה פשוט ואבחר רק שחקנים ממכבי ת"א", אמר בלאט, "רייס הוא הפוינט גארד, שאראס הוא השוטינג גארד, אנתוני פארקר בסמול פורוורד, דייויד בלו בפאוור פורוורד וניקולה וויצ'יץ' בסנטר". רייס בחר גם כן ואמר: "ואסיליס ספאנוליס, קוסטאס סלוקאס - אני אוהד גדול שלו, אנתוני פארקר, דווין סמית' - חייב לשים אותו הוא אדם ברמה הגבוהה ביותר ואנחנו בקשר עד היום, וניקולה וויצ'יץ'".

קבוצה		מש’	נצ’	הפסד	הפרש
1	אולימפיאקוס	32	22	10	157
2	פנרבחצ`ה	33	22	11	57
3	פנאתינייקוס	32	20	12	135
4	מונאקו	32	20	12	119
5	באיירן מינכן	32	19	13	-4
6	ברצלונה	33	19	14	125
7	אנדולו אפס	32	18	14	143
8	ריאל מדריד	32	18	14	70
9	הכוכב האדום בלגרד	32	18	14	62
10	פאריס באסקט	32	18	14	22
11	פרטיזן בלגרד	32	16	16	62
12	ארמאני מילאנו	32	16	16	-40
13	ז`לגיריס	32	14	18	-37
14	באסקוניה	32	13	19	-49
15	וילרבאן	32	13	19	-116
16	מכבי תל אביב	32	10	22	-128
17	וירטוס בולוניה	32	8	24	-167
18	אלבה ברלין	32	5	27	-411

רייס: "ב-2014 אמרו שזו מכבי הרעה אי פעם"

הכוכב ובלאט עם הסיפורים שלא סופרו מהזכייה. הרגע ששינה הכל וזלזול ריאל