לאורך כל השנים של רומן סורקין במכבי תל אביב, נדרש ממנו להוכיח משהו. זה התחיל ב-2021, אז כמו כל ישראלי היה צריך להוכיח שהוא בכלל ברמה הדרושה לצהובים, נמשך ב-2022 אז היה מצופה ממנו להראות שהוא שחקן שיכול לתת דקות טובות ביורוליג ואחר כך נאלץ להסיר את הספקות לשאלה האם הוא יוכל להפוך לשחקן מרכזי בקו הקדמי של עודד קטש ב-2023 ו-2024. בפתיחת העונה הנוכחית, לאחר שכבר התקבע ברוטציה, הוא התבקש להוכיח דבר נוסף - שהוא שווה את הכסף שהושקע בחידוש החוזה שלו בקיץ. עכשיו, כשאנחנו בחודש אפריל של 2025, נדמה שכבר אין סיבה לדרוש ממנו להוכיח דבר.

הטובה של היריבה
רבות דובר על ה"מהלך" של עופר ינאי בקיץ האחרון, אז על פי הדיווחים בעלי הפועל תל אביב היה מוכן, לכל הפחות, להגיש הצעת עתק לסורקין. ספק אם ינאי האמין שבאמת יצליח להביא את השחקן אליו. סביר להניח שהוא רק רצה לנסות ולמקסם עבור הגבוה את החוזה במכבי תל אביב, במטרה לגרום לצהובים להשקיע יותר כסף בשחקן שכבר מחזיק בחוזה אצלם. החוזה של סורקין נפתח, ושכרו שודרג מכ-375 אלף דולר לעונה לכ-900 אלף עד 2029, כאשר בכל אחת מהעונות השכר אמור לקפוץ ב-50 דולר. ינאי אולי השיג את שרצה, אבל באופן אירוני, ובעקבות העונה המדהימה של סורקין - נראה שיכול להיות שבעלי הפועל תל אביב דווקא הציל את מכבי תל אביב מלשלם סכומים גבוהים הרבה יותר בקיץ הנוכחי. הצהובים כעת מביטים בתלוש השכר של הגבוה הישראלי ומרגישים שהם מקבלים תמורה לכל אגורה כשיש עוד ארבע שנות חוזה באופק.

במציאות אחרת בה סורקין לא היה מחדש חוזה בקיץ הקודם, הוא היה יכול להגיע לקיץ הנוכחי כשחקן חופשי ולאחר עונה בה היה מהטובים ביורוליג בעמדתו - במצב כזה היה הופך לשם חם במיוחד בשוק האירופי. סורקין רשם העונה 22 משחקים בספרות כפולות ב-31 הופעות העונה, כאשר רק לשם ההשוואה ב-88 משחקי היורוליג בעונות הקודמות עמד על 23 משחקים בספרות כפולות. הישראלי הפך מעבר לכל ספק לגבוה לגיטימי ביורוליג, והרבה יותר מזה - הוא הפך לגבוה שיכול להיות שחקן מרכזי מאוד בקבוצה ביורוליג. הממוצעים מרשימים מאוד - 12.9 נקודות (57.5% ל-2, 34.5% ל-3, 85.4% מהעונשין) ו-4.1 ריבאונדים - והיכולת מגבה אותם לחלוטין.

כל זה קורה כאשר מגמת העלייה בשכר השחקנים באירופה רק ממשיכה, וכבר עכשיו גבוהים שרחוקים מלהיות משמעותיים באמת ביורוליג מקבלים למעלה ממיליון יורו. בין היתר, אפשר לציין את דונטאס מוטיונאס ממונאקו שעמד על 8.8 נקודות ו-3.4 ריבאונדים בממוצע לעונה ב-23/24 וקרס העונה עם 6.4 נקודות ו-3.1 ריבאונדים כשעל הדרך הוא גורף לעצמו 1.1 מיליון דולר בכל שנה על פי המדווח בצרפת.

אליהו. סורקין מתקרב אליו (Getty)

זכרונות מאליהו
כמעט בלי ששמנו לב, ועל רקע הפציעה של ג'יילן הורד, סורקין מצא את עצמו כעת במקום הראשון במכבי בנקודות מצטברות העונה ביורוליג עם 401. אם ישמור על הפסגה עד לסיום העונה, הוא יהפוך לישראלי ולשחקן הפנים הראשון שעושה את זה מאז ליאור אליהו בעונת 2008/2009.

כשנותרו עוד שני משחקים בלבד לשחק, אפשר להניח שסורקין יתפוס מקום מכובד במיוחד בטבלת עונות השיא של ישראלים ביורוליג, כאשר מבין כולם רק אותו אליהו באותה עונת 2008/2009 רשם ממוצע נקודות גבוה יותר ממנו, עם 14.0. דרך אגב, בהנחה סבירה מאוד שסורקין יקלע עוד 12 נקודות לפחות בעונת היורוליג, הוא יהפוך לגבוה השישי בלבד בתולדות הקבוצה שרושם עונת יורוליג עם 12.5 נקודות בממוצע וזאת אחרי שמות אגדיים - ניקולה וויצ'יץ', דיאור פישר, מייסאו באסטון, ליאור אליהו ונייט האפמן.

סורקין גם עדיין נמצא בעיצומו של רצף של 13 משחקי יורוליג בספרות כפולות, ובכך שבר כבר מזמן את רצף השיא לישראלי ביורוליג (כולל מתאזרחים) בו החזיק אליהו בעונת 2008/2009 עם שמונה. השיא הזה, לשם השוואה, הוא ארוך יותר משיא המשחקים הרצופים בספרות כפולות של כמה שמות גדולים במיוחד כאשר בין היתר אפשר לציין את יאן וסלי (12 ב-2018/19 ו-2020/21), סקוטי ווילבקין (12 ב-2020/21) ומתיאס לסור (10 ב-2023/2024).

לצד הגדולים ביבשת
אנחנו כבר מזמן רגילים לכך שסורקין נמצא כמה רמות מעל לליגת העל, אבל לאט לאט הוא מתחיל לייצר סטנדרט משל עצמו גם ביורוליג, כשבסיבוב השני הפך לגבוה הכי יציב במפעל עם 14.9 נקודות (61.4% ל-2, 35.9% ל-3 ו-91.3% מהעונשין) לצד 4.1 ריבאונדים. אין ספק שיש לו עוד הרבה לאן לשאוף בחלק ההגנתי, אבל לפחות בסיבוב השני הוא מסתדר לא רע עם אלו שמגיעים מולו ומחזיק אותם על 44.4% בלבד מהשדה - נתון טוב בהחלט עבור שחקנים שמשחקים מתחת לסלים.

העונה, מבין כל שחקני היורוליג שמשחקים בעמדות 4 ו-5, סורקין נמצא במקום העשירי בנקודות למשחק, כאשר אם נחדד עוד יותר את הקריטריונים ונבדוק רק שחקנים שיכולים לשחק כסנטרים, נמצא שהוא במקום השלישי אחרי דווין בוקר מבאיירן מינכן ומתיאס לסור מפנאתינייקוס. בכל אופן, הפיכתו מסנטר לשחקן שיכול לשחק גם כפאוור פורוורד נראית קרובה להשלמה, כאשר העונה הוא עומד על 29 מ-84 מהשלוש (34.5%) - אמנם לא אחוז הקליעה הטוב ביותר שאפשר לצפות לו, אבל בהחלט כזה אפשר לעבוד איתו. על אף שמדובר בטרנד מוכר בכדורסל המודרני, ביורוליג עדיין מדובר במצרך יחסית נדיר, כאשר בכל המפעל ישנם שלושה שחקנים בגובה 2.08 מטר ומעלה (על פי רישומי היורוליג) עם יותר מ-28 שלשות העונה - סורקין, יוהאנס פויטמן (37 ב-35.9%) וניקולה מירוטיץ' (58 ב-38.5%).

לא רק מעבר לקשת - גם על מה שקורה לסורקין מהקו צריך לדבר. כל עכבר יורוליג מתחיל מכיר את המור"ק של יאן וסלי, שהצליח להפוך במהלך הקריירה הארוכה שלו משחקן ששווה לשלוח בקו למניה יציבה למדי בעונשין. מיותר לציין שסורקין הוא לא וסלי, אבל הוא עובר תהליך דומה מאוד לצ'כי בחלק הזה של המשחק. מי שרשם 56.0% בעונת הבכורה שלו בליגה הלאומית עם מכבי חיפה ב-18/19 מצא את עצמו עומד על 58.3% שלוש שנים אחר מכן ביורוליג עם מכבי תל אביב. אלא שמאז, המספרים מזנקים ל-66.7% ביורוליג בעונה השנייה שלו במפעל, 78.6% בעונה הקודמת ו-85.4% מדהימים עבור שחקן בגובה שלו העונה. במקרה הזה, רק ניקולה מירוטיץ' (89.0% מהקו) מקדים אותו מבין השחקנים בגובה 2.08 מטר ומעלה.

וסלי. סורקין לקח דוגמא (Getty)

הפרק הבא ברומן
היופי בסורקין הוא שקשה להגיד בפה מלא שהוא סיים את ההתפתחות שלו. בגיל 28, נראה שהשיפוע בגרף העלייה שלו טרם דעך ואת זה רואים בצורה הטובה ביותר דרך מבט על השינוי בסגנון המשחק שלו. מי שבשתי עונות היורוליג הראשונות שלו רשם 7 מהלכי פיק אנד פופ בלבד בדרך ל-2 נקודות בלבד במהלכם, החל לשנות תפקוד ב-23/24 אז רשם 25 מהלכי פיק אנד פופ (13.0% מסך מהלכיו ההתקפיים) בדרך ל-24 נקודות (0.96 לפוזשן) וב-24/25 כבר השלים את המהפך עם לא פחות מ-46 מהלכי פיק אנד פופ (17.9% - המהלך הנפוץ ביותר שלו) ו-50 נקודות במהלכם (1.09 נקודות לפוזשן).

זה נכון שמכבי תל אביב בעונה שתעדיף לשכוח, אבל אין בזה מלהוריד מהעונה יוצאת הדופן שעושה הישראלי. בזמן שהיכולות ההגנתיות עוד דרושות שיפור, סורקין מתקדם באופן קבוע בכל הקשור לצד ההתקפי ומשכלל את המשחק שלו, במה שהופך אותו לשחקן מיוחד גם בנוף של הכדורסל האירופי. הוא משחק עם ביטחון שטרם נראה ממנו, מוריד את הכדור לרצפה וחודר בעוצמה לסל, מרים שלשות ומציג חוש התמצאות יוצא דופן בצבע. דבר אחד ברור - זו בטח לא אשמתו שמכבי רעה. הוא לא צריך להתנצל על יכולת השיא שלו בזמן עונת השפל האירופית של הקבוצה שלו, והוא היה יכול להיות טוב לא פחות אם סביבו הייתה קבוצת יורוליג שנאבקת גבוה יותר.

עוד נותר להמתין ולראות כמה רחוק סורקין באמת יכול ללכת אבל כבר עכשיו השורה התחתונה ברורה - בזמן שמכבי תל אביב מציגה את העונה החלשה בתולדותיה ביורוליג, לצד עונת היורוקאפ הבלתי נשכחת, הסנטר עצמו מתנחם באחת מעונות השיא שהיו לישראלי אי פעם. מכבי תל אביב עלולה להיכנס לסחרחורת אמיתית בקרוב אם הפרוייקטים של הפועל תל אביב והפועל ירושלים יקצרו פרי, אבל מדבר אחד היא לפחות יכולה להיות רגועה, וזה שנראה שהיא מצאה את השחקן שאמור להיות הפנים שלה בעתיד הקרוב ועם ניהול נכון מצד המועדון, גם עד לשארית הקריירה שלו.

קבוצה		מש’	נצ’	הפסד	הפרש
1	אולימפיאקוס	32	22	10	157
2	פנרבחצ`ה	33	22	11	57
3	פנאתינייקוס	33	21	12	147
4	מונאקו	33	20	13	107
5	באיירן מינכן	33	19	14	-7
6	ריאל מדריד	33	19	14	71
7	ברצלונה	33	19	14	125
8	אנדולו אפס	32	18	14	143
9	הכוכב האדום בלגרד	32	18	14	62
10	פאריס באסקט	33	18	15	21
11	ארמאני מילאנו	32	16	16	-40
12	פרטיזן בלגרד	33	16	17	58
13	ז`לגיריס	33	15	18	-33
14	באסקוניה	32	13	19	-49
15	וילרבאן	32	13	19	-116
16	מכבי תל אביב	33	11	22	-125
17	וירטוס בולוניה	32	8	24	-167
18	אלבה ברלין	32	5	27	-411

שלב ההוכחות: רומן סורקין יותר ממצדיק את החוזה

אחרי קיץ סוער, הגבוה רושם עונת יורוליג אדירה, משחזר את המספרים של ניקולה ווייצ'יץ' ונייט האפמן והופך לפנים של המועדון. מאחורי האבולוציה של הישראלי הבכיר של הצהובים