נכון לשנת 2025 ישראל מתבלטת בלא מעט ענפי ספורט, אבל יש אחד בו היא לא פחות ממעצמה. מדובר בענף אותו לא כולם מכירים והגיע הזמן שיכירו: אקרובטיקה. אנחנו בערוץ הספורט עושים לכם היכרות עם אחד הענפים המצליחים בספורט הישראלי.

הענף דורש מיומנויות רבות כמו טכניקת תנועה, גמישות, סיבולת שריר גבוהה, קואורדינציה, שרירי ליבה חזקים, עבודת צוות, שילוב אלמנטים תנועתיים, תיאום, דיוק, וביטוי אמנותי. ביצוע התרגיל הוא בין היתר בזוגות, שלשות ורביעיות, והוא כולל הרמות, דחיפות, עמידות ידיים, שפגטים ועוד. אליפות אירופה באקרובטיקה, שנערכה בלוקסמבורג והתפרשה על שבועיים שלמים, הסתיימה בתחילת השבוע כשהמשלחת הישראלית זוכה בה בלא מפחות מ-32 מדליות כחול לבן. כן כן, קראתם נכון, 32 מדליות לנבחרת ישראל באקרובטיקה באליפות אירופה, בכל ארבע קטגוריות הגילאים.

17 מדליות זהב השיגה המשלחת הישראלית, מה שאומר שהמנון התקווה התנגן 17 פעמים ודגל ישראל התנוסס מעל לפודיום, ואליהן נוספו עוד 13 מדליות כסף, ושתי מדליות ארד. המשלחת הישראלית הייתה הגדולה ביותר באליפות, כששלחה מעל 40 ספורטאים בוגרים, וכ-60 ספורטאים שהתחרו בגילאים הצעירים, כשכולם הגיעו מתוך שש האגודות החזקות בארץ: מעופפי חיפה, בגין חולון, מזכרת בתיה, מכבי אקרוג'ים, מכבי דן, וסנונית מודיעין. הספורטאים והספורטאיות הללו הביאו לכמות הבלתי נתפסת הזו של מעמדי הפודיום. שהתחלקו כך: דרגת הסניור זכתה בשלוש מדליות זהב, חמש כסף, ואחת מארד. דרגת הג'וניור סיפקה שמונה מדליות זהב, ושש כסף. דרגת YOUTH: שתי מדליות זהב, ושתיים מכסף ודרגת ה-PRE YOUTH התפארה במדליית זהב אחת, וארבע מכסף.

המשלחת הישראלית סיימה את האליפות כשהיא במקום הראשון בטבלת המדליות, בכל קטגוריות הגילאים יחד. לצורך השוואה, בטבלת המדינות בגילאי הסניור, מתוך 10 נבחרות, ישראל סיימה במקום הראשון במספר המדליות הכללי כשהיא מחזיקה בתשע כאלו, כשפורטוגל במקום השני עם שמונה מדליות. במקום השלישי סיימה אוקראינה עם שבע מדליות. גם בטבלת המדינות בגילאי הג'וניור ישראל סיימה ראשונה עם 14 מדליות בסך הכולל, בריטניה במקום השני עם 10 מדליות, פורטוגל שלישית עם 6 כאלו.

המדינות השולטות בענף האקרובטיקה הן בעיקר מדינות מאירופה ומלבד ישראל, מי שנחשבות למדינות החזקות והמובילות בענף הן סין, פורטוגל, בריטניה ובלגיה. "התחרינו ב-10 מקצים ביום בכלל הגילאים. לעלות לפודיום 9 פעמים ביום תחרות ולפעמים 7 מתוך 10 הפעמים האפשריות, זה אומר שכמעט בכל מקצה אנחנו בפודיום, זה היסטרי זה לא היסטורי. מסתכלים עלינו כמעצמה", אמרה שרית שנער מנכ"לית איגוד ההתעמלות.

"לכל קטגוריה בתחרות ניתן לשלוח שני צוותים, ובגמר יש הגבלה של צוות למדינה. קרה לנו שבקטגוריות שונות צוות ישראלי סיים בפודיום, והצוות השני סיים במקום הרביעי. זאת אומרת שגם הצוותים שלא הגיעו לגמר, נלחמו על מדליות. יוצא שבעקבות היכולות וההישגים, אליפות ישראל היא בעצם מוקדמות לאליפות אירופה, ברמה הזאת. כל המדינות הגיעו אלינו בתחרות כדי לפרגן על האיכות של הצוותים, על הכוריאוגרפיה, על ההישגים", סיפר שנער.

מעצמה ישראלית (באדיבות איגוד ההתעמלות)

אליפות אירופה בשנת 2019 נערכה בישראל, ובשנת 2024 הייתה אמורה להיערך בארץ אליפות העולם, אך בעקבות המלחמה בוטל האירוח של ישראל, והיא תקווה להשלימו בשנה הבאה במועד אליו היא נדחתה. הדבר יתאפשר רק במידה והמצב במדינה יאפשר קיומה של התחרות, ואם האיגוד העולמי יאשר זאת בהתאם למצב. חשוב לציין כי המשלחת הישראלית לא יצאה לאליפות אירופה בשנת 2023 כיוון שהיא החלה ב-9/10, יומיים לאחר תחילת המלחמה. לא מעט ספורטאים וספורטאיות פרשו בעקבות המצב, אך באגודות נמשכה ההכנה והעבודה, ומי שהמתין לרגע האמת, עשה זאת בלוקסמבורג לפני שבוע.

עם זאת, תקציב הענף עומד על סכום של 700,000 ש"ח לשנה - סכום שכל אדם יכול להבין שאיננו מספּק ולא עונה על הצרכים המקצועיים לצד ההישגים אליהם הגיעו הספורטאים והספורטאיות. מסביב יש את העניינים הכלכליים הנוגעים לתחרויות, טיסות, הכנות, ליווי מקצועי, מחנות אימון, וכל הדברים המתלווים לספורט מקצועני.

"כמו בכל דבר בספורט, התקציב חסר. בטח כשאנחנו ניצבים בפני שנה קשה עם אי וודאות כלכלית וחוסר תזרימי בעקבות המלחמה, ובאופן טבעי הראשונים שייפגעו יהיו הענפים שנמצאים יותר למטה", אמרה שנער. "לפני קצת יותר מעשור התקציב של הענף עמד על 100,000 ש"ח, אז היום אנחנו במקום אחר. היינו רוצים שזה יהיה 1.5 מיליון ש"ח, אבל כנראה שאנחנו עושים משהו נכון במה שיש, עובדה שאנחנו מצליחים להתקדם בפירמידה עם המשאבים שיש לנו היום. אנחנו דואגים לתת מלגות לספורטאים שלא נכנסו לסגלים והם צריכים את הכסף הזה כדי לממש את הפוטנציאל, האיגוד מממן גם הכנות מקצועיות ומחנות אימון".

לשם השוואה בהתנהלות המקצועית, אם ספורטאי אולימפי מקבל ארבעה טיפולים פיזיים בחודש, ספורטאי של התאחדות אילת יקבל בין טיפול לשניים. אם בהתעמלות האמנותית משלמים עבור ארבעה סטים של ביגוד למתעמלות, באקרובטיקה יממנו אחד כזה, ואם בהתעמלות אמנותית נוסעים לחו"ל לתחרויות 12 פעמים בשנה, אז כנראה שבאקרובטיקה יסעו לשלוש תחרויות בלבד.

"זה עולם של ספורט לא אולימפי, כל הענפים שם דלי תקציב", הוסיפה שנער. "במה שיש אנחנו עושים את הכי הרבה. זה בהחלט צריך לגדול בהתאם להישגים ולהתפתחות. בעבר לא היו הכנות למשחקי העולם, ועכשיו יש מאיגוד אילת. אלה אמנם 100,000 ש"ח ואנחנו מבינים שהתקציב לא מספיק, אבל זה כבר 100 אלף יותר ממה שהיה. אני מצפה שהמדינה תדע לתמוך בנו במשחקי העולם בקיץ, האקרובטיקה היא שליש מהמשלחת לשם. הם חייבים להגיע לשם עם תקציב נכון, ועם הכנה ראויה".

32 מדליות באליפות אירופה (באדיבות איגוד ההתעמלות)

לצד המדליות, זכיות כספיות לא היו באליפות אירופה, אך איגוד ההתעמלות יעניק תמריץ לבוגרים. נוסף לכך, הספורטאים הצעירים וגם הבוגרים שהגיעו למדליות ייכנסו לסגלי התאחדות אילת, ויקבלו מלגה חודשית.

לעומת ענפים רבים בספורט הישראלי, כלל המאמנים בענף האקרובטיקה הם ישראלים. רובם אקרובטים לשעבר שהחליטו להישאר בענף, ולגדל את הדור הבא. "המאמנים באקרובטיקה הם על טהרת הישראליות. ניקח לדוגמה את אפי סאץ', ינאי כלפה ולידר דנה, הם שלושה מתוך הרביעייה הראשונה שהביאה לנו מדליה באליפות אירופה ואליפות עולם. כיף לראות שהספורטאים נשארים בענף, הם עושים את זה מאהבה לספורט, לא בגלל הכסף", הוסיפה שנער.

באיגוד ההתעמלות ענף האקרובטיקה נחלק לשני מסלולים, מסלול הליגה והמסלול הבינלאומי. במסלול הבינלאומי יש כ-400 ספורטאים וספורטאיות, ובמסלול הליגה הכמות כמעט כפולה. "ישנן אגודות קטנות כמו רמת גן ומשגב שהיו במסלול הליגה, והספורטאים שלהם הציגו התפתחות וגדילה מקצועית, והתחרו אל מול ספורטאים משש האגודות הגדולות שמובילות את הענף, וכולם רוצים להיות כמותן. בגביע האיגוד וגם באליפות ישראל ניתן לראות מגמת עלייה בכמות המשתתפים והמשתתפות", אמרה.

מבחינת אולמות ומתקנים, אימוני אקרובטיקה דורשים משטח ייעודי, כמו בענף התעמלות המכשירים וההתעמלות האמנותית. בחיפה ובחולון ישנן שתי אגודות שמחזיקות במתקן עומד באופן קבוע, והאימונים מתבצעים כהלכה באין מפריע. ישנן לא מעט אגודות שמחזיקות במשטח, אך נאלצות להרכיבו ולפרקו בהתאם לפעילות שמתקיימת במתקן לצד השימוש שלהן בו. ישנה מגמת שיפור בעניין, והצלחות, כמו אלה שהיו באחרונה באליפות אירופה, מביאות גם לשיפור בעניין הזה ולמודעות הענף בקרב ערים בארץ.

"אני מאמינה שבעקבות האליפות האגודות יצברו שם, והחוגים באגודות המובילות יהיו ברשימות המתנה. אני חושבת שהמועדונים הקטנים רואים את זה ורוצים גם להצטרף לחגיגה. ברגע שאתה חלק מהמשלחת הישראלית, לא משנה מאיזה מועדון אתה מגיע, אתה 'במשחק' מה שנקרא", סיכמה שנער.

השאיפה המרכזית לשנה הקרובה היא כמובן הצלחה במשחקי העולם שייערכו בחודש אוגוסט בסין. המשלחת הישראלית באקרובטיקה עדיין לא הביאה יותר ממדליה אחת באירוע אחד של משחקי העולם, ועדיין לא הושגה מדליית זהב לישראל. המשלחת למשחקים בקיץ תכלול ארבעה צוותים - זוג בנות, שלשת בנות, זוג מעורב ורביעיית בנים. זהות רביעיית הבנים והזוג המעורב ידועה, אך בגזרת הבנות יש קרב של ממש שיוכרע בגביע העולם בבולגריה שייערך בסוף מאי. ״המטרה במשחקי העולם היא מדליות. לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהביא כמה מדליות, וכמובן שלהשיג מדליית זהב שזה משהו שעדיין לא היה", אמרה שנער.

לסיום: משרד הספורט התקשר ובירך על ההישגים, אך נשיא המדינה עדיין לא. פנינו ללשכתו ליידע ולעדכן, וטרם נעשתה השיחה בין הנשיא לבין איגוד ההתעמלות והאקרובטים שהגיעו להישגים יוצאי הדופן.

מעצמה ישראלית: היכרות עם ענף האקרובטיקה

הענף שנמצא בצמיחה מתמדת ושם את ישראל על המפה בעולם, אל מול חוסר התקציב והמשאבים הדרושים לשגשוגו. מבט פנימה