בא מכאב

מרבית התינוקות כיום מגיחים לעולם ומתקבלים בחום בחיקה של אמם. חלק מהמשפחות דלות אמצעים, חלקן עשירות, אבל רובן מנסות לעשות המיטב עבור הרך הנולד. גביע העולם של פיפ"א לא נמנה על מרבית המקרים האלה. הטורניר הבין-לאומי המרכזי, הנוצץ והמתוקשר הגיח לתוך מערכת של סכסוכים, עימותים ואינטרסים, שחלק מהשפעתם לא פגה עד ימינו.

כבר מייסוד פיפ"א ב-1904 ביקשו ראשיה לכונן אירוע בינ"ל עולמי. ההצלחה של טורניר הכדורגל האולימפי ב-1924 הייתה למעשה הזרז העיקרי להחלטה לערוך את הטורניר הראשון של פיפ"א ב-1930, ולצורך כך נדרשה מארחת. וכאן החל הבלאגן. אנגליה, שהייתה מסוכסכת באותן שנים עם הפדרציה העולמית בעקבות חילוקי דעות על מקצוענות בענף, דרשה לקיים את האליפות על אדמת מולדת הכדורגל. גם איטליה, הונגריה, שווייץ, ספרד והולנד הגישו את מועמדותן, אבל לנשיא דאז ז'יל רימה ולחבריו מרעיו היו תכניות אחרות.

ראשי פיפ"א טענו שהדי המלחמה הגדולה (מלחמת העולם הראשונה, והיחידה עד אז) עדיין לא שככו ומדינות אירופה עוד לא ערוכות לקיים אירוע כל כך חשוב בשטחן. אורוגוואי, המועמדת הנותרת, נראתה כפתרון המושלם. מדינה נייטרלית בכל הקשור לסכסוכים האירופאיים, שזכתה לא מכבר במדליית הזהב האולימפית השניה ברציפות (1928), שהציגה בטחונות באשר למוכנותה ושחוגגת 100 שנים לעצמאותה בדיוק בשנת המשחקים. בדיון המכריע החליטו נציגי העולם הישן לתמוך באיטליה, אולם הנציג הארגנטיני הצביע עבור השכנה והכריע את הכף. ההצבעה, והרצון להתקרב פוליטית להתאחדויות הדרום אמריקאיות, הוביל את פיפ"א להכריז שטורניר גביע העולם הראשון ייערך באורוגוואי.

הזמנות נשלחו ל-16 נבחרות, אך האירופאיות מביניהן חשו מושפלות וטענו כי המשבר הכלכלי והעלויות הגבוהות לא מאפשרות להן לחצות את האוקיאנוס האטלנטי ולהתייצב לאליפות. ממשלת אורוגוואי הציעה לכסות את ההוצאות ולפצות מועדונים על היעדרות שחקניהם, אבל התשובה נותרה כשהייתה. חודשיים בלבד לפני הטורניר בלי נציגות מאירופה, ז'יל רימה, לימים חתן פרס נובל לשלום, החל למשוך בחוטים.

נשיא פיפ"א וראש ההתאחדות הצרפתית רתם את הטריקולור למשימה וביקש את עזרתו של מלך רומניה. קארול ה-2 נענה לפניה ובחר בעצמו את הסגל שנשלח לאורוגוואי מתוך עובדי חברת נפט אנגלית. מנהליה סרבו, אך המלך הבריטי ג'ורג' החמישי (ההוא מהרחוב) סייע לעמיתו ואישר את הנסיעה. גם יוגוסלביה ובלגיה הבטיחו את מקומן וכך הגיעו המארגנים ל-14 משתתפות. אז למה רק 13 נבחרות שיחקו? כי פיפ"א לא הסכימה לדחות את פתיחת הטורניר לבקשת מצרים, שפשוט לא הייתה מצליחה להגיע בזמן למונטווידאו בשל ההפלגה הממושכת.

ובזאת לא תמו הבעיות. שחקני נבחרת ברזיל, שהיו עסוקים אז בליגת הפאוליסטה, לא ממש רצו להתייצב. הסיבה הייתה קצת רחבה יותר מקיומם של משחקי ליגה במקביל. באותם ימים שלטו האליטות הלבנות בענף במדינה הגדולה בדרום אמריקה והכוכב הגדול, ארתור פרידנריך, הגיע (שומו שמיים) ממשפחה מעורבת, מה שמנע את צירופו לסלסאו. גם הכנת המגרשים לא עברה חלק. הטורניר ב-1930 היה הראשון והאחרון שכל משחקיו נערכו בעיר אחת. מלבד פארקה סנטראל והאיצטדיון הקטן בשכונת פוסיטוס, נבנה לרגל האירוע מתקן עצום שנשא את השם החגיגי סנטאנריו, לציון 100 שנים לעצמאות אורוגוואי. עבודות הבניה נמשכו מסביב לשעון, אבל הגשמים הכבדים עיכבו את סיומן וחמישה ימים אחרי תחילת המשחקים נפגשו לעיני 70 אלף צופים בסנטנאריו אורוגוואי ופרו, במה שאמור היה להיות משחק הפתיחה המקורי.

זהו? חיים כרגיל? ממש לא. כבר במשחק המוקדם בין ארגנטינה לצרפת התרחשה השערוריה הראשונה. בדקה ה-81 העלה מונטי את האלביסלסטה ליתרון. בחלוף 3 דקות השתלט מרסל לאז'ייה על כדור ודהר לבד לרחבה, אך פתאום החליט השופט הברזילאי לשרוק לסיום, כאשר על השעון נותרו 6 דקות! הצרפתים התרעמו, הנבחרות ירדו מהדשא ורק לאחר ויכוח ממושך שוחקו הדקות הנותרות. נשמע מוזר? שימו לב לסיפור הבא. השוער הפותח של אורוגוואי, אנדרס מאסאלי, היה אתלט מהמעלה הראשונה. אלוף דרום אמריקה בריצת 400 מטרים משוכות, שחקן כדורסל וסמל מין מקומי. ערב אחד, רגע לפני תחילת המשחקים, הגיעה בלונדינית מצודדת לבקר במקום הכינוס של הנבחרת המקומית. מאסאלי נעלם איתה וכשגילו ראשי הסלסטה שזאת הסיבה בגינה נעדר הכוכב, זרקו אותו מהסגל על אף מחאות חבריו. אורוגוואי הצליחה להסתדר גם בלעדיו ודהרה עד לגמר.

יוגוסלביה, שהושפלה 6:1 על ידי המארחת בחצי הגמר וטענה לקיפוח בגין פסילת שער חוקי, הודיעה שלא תתייצב למשחק על המקום השלישי. כך מצאה עצמה ארצות הברית, נבחרת שהייתה מורכבת בעיקר משחקנים סקוטים ואנגלים, על הפודיום של הטורניר הראשון. הפארסות נמשכו גם בגמר עצמו. בהיעדר כדור רשמי, אורוגוואי וארגנטינה דרשו כל אחת לשחק עם הכדור שלה. הוויכוח הוכרע בהגרלה ובמחצית הראשונה נעשה שימוש בכדור של האורחים, שירדו להפסקה ביתרון 1:2. המקומיים התאוששו במחצית השניה ושמרו על שליטתם בכדורגל העולמי, כאשר את השער הראשון והאחרון שלהם בטורניר כובש הקטור "הגידם" קסטרו, סקורר מוכשר בעל יד אחת.

"ויקטוריה", שמו המוקדם של הגביע, הונפה לראשונה על ידי שחקני אורוגוואי. כך נחתם טורניר גביע העולם הראשון, שגרם למארגניו ולראשי פיפ"א לא מעט שברון לב, אבל גם הרבה סיפוק. השנה הגיע האירוע החשוב ביותר בענף לגבורות. ממרום 80 שנותיו אפשר להביט לאחור ולהודות שהוא בא מכאב.