|
|
בא מכאב: אורוגוואי 1930 גביע העולם נולד לתוך סבך של סכסוכים ואינטרסים, שהמשיכו לשלוט בכדורגל גם בשנים שאחרי הטורניר הראשון ב-1930. האירופאיות החרימו, כוכב המארחת נעלם עם בלונדינית ואפילו הכדור בגמר הוביל לריבים |
|
|
|
לנצח או למות: איטליה 1934 הדיקטטור בניטו מוסוליני קבע שזכיה בגביע העולם היא "חובה אימפריאלית", ומיד פנה להבטחתה. רכש בדמות מתאזרחים מדרום אמריקה, מברקים מאיימים לשחקני הנבחרת ושוטרים שמנעו חילוף |
|
|
|
יורו-טריפ: צרפת 1938 אל תתנו לשם להטעות אתכם: גביע העולם השלישי היה לא יותר מאליפות אירופה תחת השם 'קופ דה מונד'. וכבבואה של היבשת בימים שלפני מלחמת העולם השניה, סיפורים הזויים לא היו חסרים שם |
|
|
|
"הירושימה שלנו!": ברזיל 1950 כותרות העיתונים כבר הודפסו, השי לנבחרת הזוכה הוכן מראש ואיש לא ציפה לפצצה שנחתה על המרקאנה ביולי 1950. היוהרה של ברזיל ואנגליה הכתיבה שלל טרגדיות בטורניר הרביעי של גביע העולם |
|
|
|
טיפול בהלם: שווייץ 1954 פריץ ואלטר שוחרר מהשבי בזכות סוהר הונגרי בסיום מלחמת העולם השניה. תשע שנים לאחר מכן הוא הוציא את גרמניה מההריסות וסחף אותה לזכיה בגביע העולם, עם ניצחון מדהים על... הונגריה |
|
|
|
נעלם באורח פלה: שבדיה 1958 מי היה הגיבור האמיתי של גביע העולם 58'? אולי התשובה לא כל כך ברורה. ההיסטוריה נכתבה על ידי המנצחים גם בשבדיה וז'וסט פונטיין הצרפתי היה הנפגע העיקרי מאותה סערה שיצר ילד ברזילאי בן 17 |
|
|
תעתועי זיכרון: צ'ילה 1962 פלה היה ענק, אבל הצגתו כגיבור הזכיה בשלושת הגביעים היא בגדר עיוות. ב-62' הוא בכלל נפצע בשלב מוקדם וצפה מהצד בגארינצ'ה סוחף את הסלסאו להנפה שניה ברצף. מסתבר שאפשר גם בלי מספר 10 |
|
|
|
פעם בחיים: אנגליה 1966 "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול", אז איך זה שאנגליה בכל זאת זכתה בטורניר גביע העולם אותו אירחה ב-66'? אחרי 40 שנה במדבר, כנראה שבממלכה רגילים להיות בעמדה של כמעט-אימפריה |
|
|
|
כל הזכויות שמורות: מקסיקו 1970 ברזיל הגדולה שזכתה בגביע העולם במקסיקו סיטי הייתה הסלסאו האחרונה שהצליחה ליצור שילוב נדיר ביופיו בין שמחת חיים ליעילות. בעזרת השידורים הראשונים בצבע ממונדיאל, פלה וחבריו לסגל יצרו מותג אלמותי |
|
|
|
גניבת דעת: גרמניה המערבית 1974 הולנד המסחררת של קרויף סובבה ראשים וסחפה את הלבבות, אבל גרמניה שלטה ללא עוררין במונדיאל 74' ובעשור כולו. הפעם הראשונה בה הונף הגביע הנוכחי הייתה שיא עידן המאנשאפט |
|
|
|
מסך עשן: ארגנטינה 1978 הבמה הפוליטית של החונטה הצבאית, היעדרותו של קרויף, הדאגה לנעלמים והמלחמה שנמנעה. הטורניר של 78' הותיר אחריו עובדות מסולפות וגם אמת מעוותת. המארחת זכתה בגביע, אנחנו באגדות |
|
|
|
הכחול האפור הזה: ספרד 1982 לעומת נבחרות ברזיל, ארגנטינה וגרמניה, איטליה באה לגביע העולם ב-82' כאנדרדוג קשוח וחסר יומרות. פאולו רוסי, עד לסיום השלב הראשון אויב המדינה, הפך ליקיר האומה תוך שישה ימים מופלאים |
|
|
ניהול כעסים: מקסיקו 1986 הממשלה התערבה בזהות המאמן, סרט הקפטן גרם לעימות מאחורי הקלעים והסגל האפור לא נתן מקום לאופטימיות. על גלי התסכול שנוצרו גרר מראדונה את ארגנטינה לגמרי לבדו עד לזכיה בגביע העולם באצטקה |
|
|
|
לא הכל שחור: איטליה 1990 איטליה 90' זכור למרבית אוהדי הכדורגל כטורניר אפלולי ומשמים שאופיין בבצורת שערים ובאלימות. ובכל זאת, היו בו דרמות אדירות, גיבורים טראגיים והשלכות מסעירות על הענף כולו. אז תביטו לאחור |
|
|
|
נקודת האל חזור: ארצות הברית 1994 רוברטו באג'יו היה בדרך הבטוחה להפוך לגיבור של מונדיאל 94'. דווקא בגמר הטורניר מול ברזיל הוא בעט גבוה מדי מהנקודה הלבנה והפסיד הרבה יותר ממה שהיה בקופה. מכל הקריירה המפוארת, זה מה שיזכרו לו |
|
|
|
ראש וראשון: צרפת 1998 הולנד וקרואטיה הלהיבו ורונאלדו נעלם בגמר הגדול, אך המוח והמצח הרחב של זינדין זידאן שלטו בגביע העולם 98'. קשר מלהיב אחד, בן מהגרים, שהפך למנהיג והכניע את ברזיל בנגיחה - הספציאליטה שלו |
|
|
|
זָר פור יו: יפן וקוריאה הדרומית 2002 היו לא מעט סיפורי סינדרלה בדברי ימי גביע העולם, אבל הפעם הראשונה בה נערך מונדיאל באסיה היא עדות מהדהדת להצלחה של חוס הידינק עם קוריאה. אם תשאלו בסיאול, מאז 2002 מחפשים שם נשיא הולנדי |
|
|
|
חלום ליל קיץ: גרמניה 2006 האירוע המכונן של הטורניר הקודם היה השינוי שיצר אדם אחד בתרבות הכדורגל של ארצו. יורגן קלינסמן הפך את גרמניה ממכונה צינית ומדכאת לפצצת יצר ותשוקה. אורי דגון חזר מאוהב מגביע העולם 2006 |