רובין סודרלינג חתום על לא מעט הפתעות בעשור האחרון, פרק הזמן שחלף מאז הפך באופן רשמי למקצוען. הטניסאי, שהיה במשך זמן רב חניכו של כוכב העבר מגנוס נורמן, זכור במיוחד בזכות הזכיה בטורניר הבוגרים הראשון בו השתתף. בעצם, הוא חדר בגדול לסצנת הטניס אחרי שעצר את רצף הניצחונות המטורף של רפאל נדאל במגרש המרכזי בפאריס (31) והפסיד רק בגמר, לרוג'ר פדרר. הוא, מצדו, בדיוק התעסק בליטוש פרק נוסף בהיסטוריה שלו ושל הענף, שעם השנים נראות יותר ויותר תלויות זו בגורלה של זו.
הנורדי הענק זוכה גם לאהדה רבה מבית, זאת לאחר שהפך לשבדי הראשון שסיים שנת דירוג בטופ 10 לראשונה מאז עשה זאת תומאס אנקוויסט בשנת 2000. במילים אחרות, סודרלינג כבר הוכיח שהוא יודע מה הוא רוצה וגם איך להישאר על הרגליים ברגעים החשובים באמת, אבל האתגר שניצב מולו הפעם נראה מאיים לא פחות מכל אותם שיאים שכבר שבר – לקחת לשם שינוי את מה שמגיע לו, את מה שנראה כמו השלב הבא בקריירה שלו, את מה שעבורו הוא עבד כל כך קשה. כי למרות שמאז מאי 2005 פדרר ונדאל לקחו 21 מתוך 23 המייג'ורס ששוחקו, יכול המדורג רביעי בעולם, דווקא עכשיו, לתת עוד הצגה גדולה, להיכנס להיכל של הגדולים באמת ולהראות שהוא נמנה על יחידי הסגולה שקורצו מחומר של גראנד סלאם.
סודרלינג גדל במדינה שיש לה הרבה במה להשוויץ בכל הנוגע לטניס; מסורת מפוארת בגילום דמויות בלתי נשכחות דוגמת ביורן בורג, מאטס וילנדר וסטפן אדברג, דור הניינטיז (תומאס אנקוויסט, מגנוס נורמן ויונאס ביורקמן) וכמובן אלוף אוסטרליה ב-2002, תומאס יוהאנסון. כל אלה נחו עמוק בתודעתו של סודרלינג שעה שעשה את דרכו יום אחר יום למגרש האימונים הסמוך למקום מגוריו, רכוב על אופניים ונושא תיק גב עם שלושה מחבטים. בדיעבד, אבל בדרך שכל כך אופיינית להווייתו הקרחונית, הצליח רובין הצעיר לתרגם את הלחץ להצלחה. "זה עזר מאוד שהיו לי כל כך הרבה דוגמאות טובות", הוא נזכר.
התחרותיות מעולם לא היוותה מכשול של ממש עבור סודרלינג וסיפורו מזכיר רבים אחרים על קטר קטן שיכול היה למרות שלא עבר יום בחייו מבלי שחש את עול ההישגיות נושף בעורפו. אבל עם טוויסט קטן – בשביל רובין הצעיר לא היה מדובר בנטל או בחובה, או במשהו שלילי, לצורך העניין. להיפך. הוא נאבק כבר מגיל 13 בחבורה מפחידה של טניסאים מוכשרים, מחויבים והכי חשוב - בעלי אמצעים לעמוד בהוצאות הרבות ששעבוד לספורט הלבן מחייב. מעיד על כך מי שהיה יריבו המר של סודרלינג למשבצת הנחשקת של השבדי מס' 1 בגיל הקריטי של 16 או 17 - בו פרצו רבים בתולדות הענף לתודעה העולמית - יואכים יוהאנסון: "רובין לא מפחד מאף אחד, זה כוח שהיה לו כל חייו. הוא היה מאוד תחרותי והרצון שלו היה תמיד זה שניצח".את השנה פתח סודרלינג ביד ימין, החזקה שלו. הוא ניצח בבריסביין את הטורניר הראשון שלו אי פעם על אדמת אוסטרליה, והשביעי בסך הכל, אחרי שגבר בשתי מערכות על המדורג שמיני בעולם, אנדי רודיק. השבדי אף פעם לא הסתדר יותר מדי על אדמת היבשת החמישית והמאזן המושלם שלו בינתיים מרמז על סיכוי טוב לראות את היציעים במלבורן מרוחים בצהוב-כחול, הזכור לטובה מהמסע המדהים של יוהאנסון בתחילת העשור הקודם. סודרלינג מדורג כרגע, בעולם ובתחרות, במקום ה-4. בהתחשב בעובדה ששלושת החברים שמעליו – נדאל, פדר ודיוקוביץ' – כבר זכו בגראנד סלאם, ויותר מזה - זכו באוסטרליה, נראה שהלחץ שרובין כל כך אוהב הבשיל תחת השמש של מלבורן. כעת נותר רק לקוות שהוא מרגיש אותו במידה מספקת כדי שיפר את מנוחתו.
אם לוקחים את הישגיו של השבדי בחשבון ומצליבים אותם עם מה שאנחנו כבר יודעים עליו, האפשרות שהוא יהיה האיש שיעמוד אחרון בתום שבועיים מרתוניים בארץ הקנגורו נראית יותר מסבירה. הסמל המסחרי של סודרלינג היה מאז ומתמיד יעילות. חבטת הפתיחה שלו, למשל, רחוקה מלהיות קטלנית או אפילו אלגנטית, אבל סודרלינג שומר עליה באחוזים גבוהים וחובט בכדור בעוצמות אדירות, כך שהסרב שלו הופך לכלי אינטגרלי בתלכיד שהוא מייצר. לעומת זאת, כל מה שניתן לספר על חבטת כף היד שלו הוא כדלקמן: סודרלינג הואשם לא פעם ולא פעמיים בנשיאה לא חוקית של נשק במגרש טניס.
היעילות שלו נתפסת לפעמים על ידי חבריו לסבב כהתנשאות, או גסות, או כל תכונה אחרת שמציבה אותו בצד של הדחויים חברתית. כן, ה-ATP הוא לפעמים קצת כמו תיכון אמריקאי ורובין סודרלינג רחוק מלהיות הקפטן של קבוצת הפוטבול. המבט שלו מוכוון מדי קדימה מכדי שיוכל להתעכב על זוטות כמו יחסים חברתיים ונימוס אלמנטרי. המצב שלו, שניה לפני אוסטרליה, מזכיר משהו שעודד קטש אמר רגע אחרי שגנב למכבי תל אביב אליפות היסטורית, בסוף העונה שעברה. הוא אמר שנגד מכבי עדיף לרדת למחצית במינוס 6, או 7, מאשר בפלוס 10, אולי כדי לא לעורר את הענק משנתו. אם מאמצים את הפילוסופיה הזאת, סודרלינג נמצא בדיוק במקום שבו הוא צריך להיות. הוא הרי ידוע כאחד שלא מוטרד מסטטיסטיקות, במיוחד לא כשהן לרעתו, ובחמש השנים האחרונות הוא נמצא בעליה מתונה אך מתמדת, בדירוג וביכולת.
העובדה שסודרלינג הוא מס' 4 צריכה להדאיג יותר מכל השאר את שלושת הבכירים, דווקא כי הם כבר יודעים איך זה מרגיש ובמיוחד בגלל שהשבדי עדיין לא. אבל יותר מהכל - בגלל שזהו גם דירוג השיא בקריירה של סודרלינג, וכפי שאמרנו, הוא ידוע בנטיה שלו לטפס מדרגה אחר מדרגה. מה שבטוח זה שאם הענק השבדי נמצא איתך על אותו מגרש, כדאי שתבדוק אם אתה הרכיב החסר ברשימה שלו. בגיל 26, אחרי שכבר היה בגמר של אחד מארבעת הגדולים יותר מפעם אחת, אבל עוד לא ממש קנה את מקומו בנצח, מתחם ההפתעות במלבורן נראה כמו היעד ההגיוני הבא. מצד שני, עדיין יש גם את נדאל ופדרר.