ראשי התיבות של "NBA" הן "National Basketball Association" - ליגת הכדורסל הלאומית - אבל אם נאמר את האמת היא יותר מרגישה כמו ליגת הכדורסל הבינלאומית.
בכל חמש העונות האחרונות ה-MVP לא היה אמריקאי (לפני כן היו רק ארבע עונות כאלה בהיסטוריה), השחקן הטוב בעולם הוא ניקולה יוקיץ' ובאוקטובר הקרוב ויקטור וומבניאמה ידרוך לראשונה על פרקט ה-NBA. תוסיפו את לוקה דונצ'יץ' ושיי גילג'ס אלכסנדר שנבחרו לחמישיית העונה שעברה, את העובדה שלברון ג'יימס, סטף קרי וקווין דוראנט מתקרבים לסוף הקריירה שלהם, ותראו איך אומת הכדורסל האמריקאית עומדת בפני עידן מדאיג שלא הכירה מעולם.
ה-NBA עצמו מרוצה. אדם סילבר תומך בגלובליזציה והליגה מן הסתם נהנית מהתרחבותה שמתורגמת להרבה יותר כסף וחשיפה, אבל מה עם האוהדים בארה"ב? אותם אוהדים שהתרגלו לדומיננטיות מוחלטת בענף ותמיד הרגישו שהכדור הכתום שייך קודם כל ולפני הכל להם. כי הם הכי חזקים, הכי אתלטיים והכי מוכשרים. ואז יש את שאר העולם שמנסה לחקות אותם.
תחשבו רגע על הפנים של הליגה לאורך ההיסטוריה שלה, תמיד היה אמריקאי מאחוריהם (כשמסתכלים על פרק זמן ממושך). התחלנו עם ביל ראסל ו-ווילט צ'מברליין, משם קארים עבדול ג'באר, אחר כך מג'יק ג'ונסון ולארי בירד, אז הגיע מייקל ג'ורדן, בהמשך קובי בראיינט וכמובן לברון. אבל מה הלאה?
עוד לפני שהשחקן הטוב בעולם יהיה מארה"ב, דבר שעלול לקחת קצת זמן, הכדורסל האמריקאי צריך גיבור אמריקאי. כזה שיחזיר לו את הגאווה ויהיה "רוקסטאר" אמיתי שיגרום לכולם להתאהב בו. בימים אלו אמריקה פוקחת את העיניים ובמונדובאסקט התמונה כבר תתבהר לגמרי והיא תראה מולה את האיש שחיכתה לו - אנתוני אדוורדס.
סטאר קווליטי
אנתוני אדוורדס בן ה-22 הוא לא רק כדורסלן אדיר, אלא החבילה השלמה עבור הקהל האמריקאי. יש לו אישיות מיוחדת, ביטחון עצמי בשמיים, חיוך כובש, מבט ערמומי, ארסנל "טראש טוק" בלתי נגמר, רצון עז להטביע עליך והוא המרואיין הכי מצחיק ב-NBA. איך אפשר שלא להתחבר?
גם אם נצא מגבולות סגל ארה"ב לאליפות העולם, לא נמצא אף אמריקאי בדור הנוכחי שיכול לסחוף מדינה שלמה כמו אדוורדס, עם כל הכבוד לג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון, דונובן מיצ'ל, דווין בוקר, ג'ה מוראנט, זאיון וויליאמסון, טריי יאנג ודיארון פוקס. אגב, זאיון כן יכול היה להיכנס לנעליים האלה, אבל כרגע זה לא הכיוון אז זה שנבחר ראשון דראפט אחד אחריו (2020, שמונה בחירות לפני דני אבדיה) לוקח את המשימה הלאומית על הגב שלו.
אדוורדס תמיד אומר את מה שהוא חושב - בין אם זה ליריב שלו, לחברו לקבוצה או לתקשורת. במהלך מחנה האימון של נבחרת ארה"ב הקיץ הגארד של מינסוטה עלה להטבעה וג'ארן ג'קסון ג'קסון פינה לו את הדרך כדי לא להיכנס ל'פוסטר'. אז אדוורדס צעק לעברו: "תקפוץ! אתה לא שחקן ההגנה של העונה?".
ברמת הדמיון בפנים, התנועות על הפרקט והאופי - יש באדוורדס קצת ג'ורדן. מדובר בסוג מסוים של "סטאר קווליטי" שהאמריקאים לא ראו שנים משחקן צעיר ואם "אנט" היה משחק בקבוצה יותר נוצצת או מצליחה מהטימברוולבס, היום כבר היו מדברים עליו אחרת. בכל אופן, באליפות אור הזרקורים כבר יהיה עליו.
"הוא האיש"
כשסגל ארה"ב למונדובאסקט פורסם, לא היה כוכב אחד שבלט מעל כל היתר אבל אדוורדס כן נחשב לאחד הבכירים, לצד ג'יילן ברונסון וברנדון אינגרם. אחרי ההכנה שהסתיימה עם 5 ניצחונות ב-5 משחקים, כבר אין ספק לגבי השחקן המרכזי של החבורה.
"אדוורדס הוא האיש, אין ספק בכלל", ענה מאמן הנבחרת סטיב קר כשנשאל מי הכוכב של ארה"ב באליפות. "אפשר לראות שהוא יודע את זה, שהקבוצה יודעת את זה ואני חושב שגם האוהדים יודעים את זה. אדוורדס באמת מאמין שהוא השחקן הכי טוב על הפרקט בכל משחק ומשחק". הכוכב הצעיר הוביל את נבחרתו עם 19.2 נקודות ב-51% מהשדה בהכנה, כולל 34 נקודות במשחק האחרון נגד גרמניה בו ניצח על קאמבק מפיגור 16.
עוזר מאמן הנבחרת, אריק ספולסטרה, השווה השבוע את אדוורדס לאחד השחקנים הטובים שאי פעם אימן: "קשה להסתכל על אנתוני ולא לראות את דוויין ווייד. הצורה שבה הוא זז, מתחרה, ומדליק את האוהדים בהחלט מזכירה לי את מספר 3".
אז אדוורדס קיבל באופן רשמי את המושכות ונראה שבאופן אוטומטי גם את האהבה מהקהל ומרחבי ה-NBA, בטח אחרי ההצגה נגד הגרמנים. לברון צייץ עליו בהתלהבות, טייטום אמר שהוא הולך לספק עונה גדולה וקנדריק פרקינס הצהיר: "הוא הפנים הבאות של הליגה".
אדוורדס הסביר מדוע רצה ללבוש את המדים הלאומיים והעניק תשובה נהדרת: "כי קובי ומייקל שיחקו בנבחרת ארה"ב. וינס קרטר הטביע מעל שחקן... קובי דיבר אל לואיס סקולה בספרדית ולברון אמר לו להירגע... השחקנים הכי טובים לבשו את המדים האלה, אז אני פשוט רוצה ללכת בעקבותיהם".
חי בשביל הרגעים הגדולים
אחד הדברים שמבדילים בין כוכבים לבין סופרסטארים הוא היכולת להתעלות במאני-טיים, ולכן אדוורדס יכול להפוך למגה-סופרסטאר. שחקנה של מינסוטה סיפק את אחת מהופעות הבכורה המרשימות אי פעם בפלייאוף כשקלע 36 נקודות בניצחון אצל ממפיס ומוראנט ומאז הוא המשיך להוכיח שהבמה המרכזית לא מפחידה אותו.
ב-2021/22 וב-2022/23, כשהוא בן 20 ו-21 בלבד, אדוורדס ערך 11 משחקי פלייאוף בסה"כ והעמיד ממוצעים של 28.1 נקודות ב-47% מהשדה, 38% משלוש ו-84% מהעונשין לצד 4.5 ריבאונדים, 1.5 חטיפות ו-1.5 חסימות. בעונה הסדירה ממוצע הקריירה שלו הוא 21.8 נקודות בממוצע על 44% מהשדה, 35% משלוש ו-77% מהעונשין.
אדוורדס, שנבחר אשתקד לאולסטאר בפעם הראשונה (קלע 24.6 נקודות בממוצע), הוא בסך הכל השחקן השני בהיסטוריה עם 5+ משחקי פלייאוף עם 30+ נקודות אחרי לברון. הוא גם השחקן הרביעי בהיסטוריה שקלע 4500+ נקודות לפני גיל 22 אחרי לברון, כרמלו אנתוני וקווין דוראנט.
גם במינסוטה לכולם כבר ברור ש"אנט" צריך לקבל את ההחלטות במאני-טיים משום שהוא הדבר האמיתי, הרבה יותר מקארל אנתוני טאונס שיכול לשמש כאופציה שנייה/שלישית מצוינת בקבוצה מנצחת. בעונה שעברה רק פוקס ומיצ'ל לקחו יותר זריקות בקלאץ' מאדוורדס (104), שדורג 11 בליגה בנקודות בקלאץ' (121 ב-42.3%).
אגדת הטימברוולבס קווין גארנט דיבר על אדוורדס בסיום ההכנה: "הוא נראה שונה. אפשר לראות שהוא עבד על המשחק שלו ועושה רושם שיש לו המון מוטיבציה. הוא הולך להיות בדיון השחקן הטוב ביותר".
בקיץ שעבר אדוורדס כיכב בסרט "האסל" של אדם סנדלר וגנב את ההצגה כ"קרמיט ווילטס" כשהיה היריב המרכזי של "בו קרוז" (חואנצ'ו הרננגומס). איך הוא עשה את זה? הוא פשוט שיחק את עצמו ואפשר לדמות שלו להשתולל.
באחת הסצנות בסרט קרמיט שואל את בו מאיפה הוא, מקבל את התשובה "ספרד" ואומר לו בזלזול - "נשמע מעפן. אתם אוהבים שם קרבות שוורים, נכון? אז תקשיב מה יקרה - אתה השור ואני הבן ז*** עם הגלימה שיריץ אותך בממעגלים". אחרי שקרמיט עבר את בו והטביע, הוא הזהיר אותו כשאמר: "ברוך הבא לאמריקה".
זה אמנם היה רק סרט, אבל קרמיט ווילטס הוא בדיוק הדמות שהאוהדים האמריקאים מצפים לראות במונדובאסקט הקרוב ובכלל. מישהו עם אש בעיניים שעולה לפרקט עם תחושת עליונות ולא סופר אף אחד ממטר. לשמחתם, הוא כבר בצד שלהם.
כבר היה בסרט הזה. אדוורדס מוכן לטרוף את העולם