הדיון כבר לא רלוונטי: קיליאן אמבפה הטוב בעולם, ובפער גדול

באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן

ברור שקיליאן אמבפה הוא השחקן הטוב בעולם. בדצמבר 2022 השאלה לא רלוונטית, ברגע שאנחנו מעלים אותה אנחנו מעליבים אותו. עוד פעם ראינו, ב-1:3 על פולין, שאמבפה מחובר לקבוצה ורוצה שיזינו אותו ולהזין בחזרה. זה יותר גדול מהיכולות האישיות: יש יכולת אישית ויש מעבר. אפשר לטעון שהשחקנים מחפשים אותו כל פעם מחדש, הם יודעים שאם הם רוצים לזכות במונדיאל הכל צריך ללכת דרכו.

מבחינה סטטיסטית, הוא כבש יותר שערים במונדיאלים מכריסטיאנו רונאלדו, שמשחק במונדיאל החמישי, ובשוויון עם מסי. אני לא איש של מספרים, אבל ממספרים כאלה אי אפשר להתעלם. זה נותן לך פרופורציות. להשוות אותו לשחקנים בני 38-35 והוא בן 23? זה מדהים, לא הגיוני.

ברור שאם צרפת תמשיך ביכולת הזאת, ובפרט אמבפה, אני חושב שהדרך לגמר סלולה עם כל הכבוד לאנגליה ולנבחרות אחרות. אי אפשר באמת לעצור את אמבפה בכושר הזה, כשכל בעיטה היא סכנת נפשות. כולם מבינים, וגם דידייה דשאן אמר, שמזל שאמבפה בצד שלך ואתה לא צריך להתכונן אליו. זה האיש.

עם כל מה שראינו עד עכשיו מנבחרת צרפת, יש את הנקודה השחורה - ההגנה, שלא נותנת לך מספיק ביטחון, כפי שהיה ברוסיה. תמיד יש את ההשוואה בין הנבחרת הנוכחית לאלופת העולם. מרכז ההגנה ברוסיה, עם רפאל וראן וסמואל אומטיטי, העניק יותר ביטחון. היה אפשר לישון טוב יותר עם שני הבלמים האלו, אז, בשיאם. היום וראן עדיין בלם טוב ודאיו אופאמקאנו מצויין בבאיירן, אבל אין את ההרגשה שהרחבה סגורה הרמטית.

זה מושפע כמובן גם מהיעדרו של אנגולו קאנטה בקישור, שהיה פותר הרבה בעיות לפני שהכדורים היו מגיעים לרחבה. בשביל לזכות במונדיאל ברור שצריך שחקן כמו קיליאן אמבפה, אבל יותר חשובה הגנה סגורה וכרגע זה לא המצב. אני מקווה שמול אנגליה נוכל לראות יותר ביטחון מצד ההגנה. אלמלא ההצלה של הוגו לוריס המשחק היה יכול להראות אחרת.

נעבור לכובש השער הראשון אוליבייה ז'ירו, ששבר שיא היסטורי. השיא מראה על המצוינות והמקצוענות של השחקן, שלרוב לא היה החלוץ הראשון של הקבוצות בהן שיחק אלא החלוץ השני-שלישי בהיררכיה וגם עכשיו במילאן. הוא הגיע לאיטלקים כמחליף של זלאטן איברהימוביץ' ומהר מאוד תפס את המקום בהרכב. הוא גרם למילאן לשכוח מאיברהימוביץ', ועכשיו את בנזמה בצרפת.

הגדולה של אוליבייה ז'ירו היא הפשטות במשחק שלו, הוא עושה בדיוק מה שהוא יודע והוא לא עושה את מה שהוא לא יודע. זה נשמע פשוט, מאוד, אבל הרבה שחקנים מנסים ללכת ראש בקיר ולכפות את עצמם על המשחק. הוא לא ככה, ברגע שהכדור יגיע לרחבה הוא יבעט. הוא משחק כדורגל פשוט וזאת הגדולה שלו. אנחנו אף פעם לא נראה את ז'ירו לוקח כדור מהחצי או עושה סלאלום, המטרה שלו ברורה: להבקיע. זה מה שהוא יודע, זה מה שהוא עושה. לא מעבר.

אנגליה, על הנייר, אמורה להיות יריבה נוחה יותר לצרפתים כי זה כדורגל מול כדורגל. אנגליה לא תגיע ותסתגר מול צרפת עם אוטובוס ושחקן אחד מקדימה, זה לא הסגנון שלהם. לאנגליה יש שחקנים שמשחקים כדורגל ובמשחק כזה אני לא רואה אף נבחרת שיכולה לעמוד מול צרפת. לדעתי זאת תהיה הפעם הראשונה בטורניר בה צרפת פוגשת נבחרת שבאה לשחק כדורגל. הרמה של המשחק תעלה, מבחינת שתי הקבוצות, ונראה אם הם יצליחו לעצור את אמבפה.

לסיום נתייחס גם לקפטן, הוגו לוריס, שיהפוך לשיאן ההופעות של הנבחרת בכל הזמנים מול האנגלים. הוא נכנס למשחק מול פולין בצורה לא מספיק טובה, עם החזרות כדור רשלניות ושמיטות ברחבה. הוגו, כמו הוגו, תמיד נדרש לרגע אחד במשחק. זה היה בהתקפה הפולנית במחצית הראשונה ותמיד אפשר לסמוך עליו. הקפטן השקט תמיד יעשה את העבודה, ברוגע ובצניעות. תמיד אפשר לסמוך עליו.