אלמוג כהן הוא אחד מהאנשים הכי מעניינים בכדורגל הישראלי. המנהל המקצועי של מכבי נתניה אימץ מודל מרתק עם היהלומים, שפותחים עונה כקבוצת צמרת שחולמת להגיע הכי רחוק שאפשר. בראיון מרתק לפודקאסט "הנוסע המתמיד", הפודקאסט של נדב יעקבי, הוא גלל את האירועים בקריירה שלו וחשף את הלך הרוח שעומד מאחורי קבלת ההחלטות שלו. הצצה ראשונה לראיון המרתק.
האזינו לפודקאסט >>>
מתי הבנת שתהיה מנהל מקצועי?
"כבר בגרמניה. כל הזמן שאלתי את המאמן שלי באינגולשטאט, ראלף ההוזאנוטל, המאמן של סאות'המפטון. הוא גרם לנו לחשוב על כדורגל בצורה אחרת לגמרי. הוא גרם לנו ללחוץ על כל המגרש, ופתאום לחשוב על כדורגל בצורה אחרת".
כשבאת לבני ואמרת לו שאתה רוצה ללחוץ כמו אינגולשטאט, מה הוא אמר?
"דווקא בני מאוד את משחק הלחץ. שנינו אמרנו שצריך ללחוץ 90 דקות, נשפר את הכושר ונהיה דומיננטיים יותר".
כשחקן, אף אחד לא שרד בבונדסליגה כמו שאתה שרדת - 9 שנים. היית קפטן ישראלי ראשון בקבוצה גרמנית
"באינגולשטאט ממש הרגשתי שגריר ישראלי. אני גם מאמין ומנסה לשמור שבת, אז שם הרגשתי שהמעטפת שם מכילה אותי ועושה הכל כדי שאני אהיה שמח. גיליתי לויאליות גדולה לאינגושלטאט, גם כשירדנו ליגה קיבלתי המון הצעות מהבונדסליגה, ולא שכחתי להם את זה, ולכן נשארתי בליגה. זה האופי שלי, אני נאמן מאוד למי שעושה לי טוב".
אתה נולדת בב"ש עד גיל 13-14. היית אוהד הפועל ב"ש?
"כן, הגעתי לגמר גביע עם חלילוביץ' עם אח שלי בבגאז' של האוטו. הייתי ילד בן 6 או 7. אבא שלי היה אחראי על ההגברה בחגיגות בעיר ב"ש על הזכייה. הייתי גם בגמר נגד הפועל ר"ג, כשב"ש הפסידה. כשהייתי ילד חלמתי לשחק בהפועל ב"ש".
אז איך הגעת לנתניה?
"שלמה שרף היה המנהל המקצועי של טוברוק והוא אמר שהוא ייסע לערים אחרות בארץ וימצא צעירים ויביא אותם לפנימייה בנתניה. לאחר מכן כל המשפחה שלי עברה לנתניה - ההורים שלי עובדים שם, אחי עובד שם. קיבלו אותי ממש יפה, ומבחינתי הפכתי לסוג של נתנייתי".
לפני שהגעת לארץ כשחקן, דיברת עם אלונה ברקת?
"כן, היא רצתה שאני אגיע לב"ש, אבל הרגשתי עם הלב שלי שזה לא היה נכון לי לחזור למקום שהוא לא נתניה. התקשרתי אליה והודיתי לה ממש, אבל רציתי לחזור לנתניה. היו לי הצעות מהליגה הראשונה בגרמניה, אבל חזרתי כי רציתי להיות קרוב למשפחה שלי. אבא שלי גר בנתניה ורציתי להיות קרוב אליו ולכן זה השפיע עליי ממש. בשום חלק בקריירה שלי כסף לא היה מניע שהניע אותי. יכולתי לעזוב את נתניה לטובת מכבי ת"א כשהייתי צעיר, ולא עשיתי את זה. אבא שלי אמר לי ללכת לגרמניה למרות שהייתה לי הצעה גדולה יותר ממכבי ת"א. בכל ההחלטות שלי בקריירה אבא שלי המליץ לי נכון והלכתי איתו".
כמה מהקריירה שלך בגרמניה משפיעה היום על מכבי נתניה?
"התכנית אימונים כרגע של מכבי נתניה היא סוג של העתק הדבק של האימונים שאני עברתי אישית בגרמניה. כל המדדים של הכושר קשורים בזה. ישראל זוויטי, המנהל המקצועי, עובד עם מאמן כושר שעבדתי איתו בגרמניה. אנחנו מאוד קרובים בכוח ובקצב האימונים לגרמניה".
יש משהו שאתה מתחרט עליו בקריירה כשחקן?
"החזרה להפועל ת"א בעיני היא החלטה של לוזר. הייתי בגרמניה, הצלחתי. למה חזרתי לישראל? זו החלטה של לוזר. אחרי שחזרתי מהפועל ת"א לגרמניה הפכתי למנטלית בן אדם אחר, זה שינה אותי החוויה הלא טובה הזו. אני בעצמי הורדתי רגל מהגז שם, אולי אפילו קצת השמנתי. באתי בהתחלה בטירוף. הגעתי בגלל אבוקסיס והצטיינתי בהתחלה, אבל אז יוסי פוטר, והכל התדרדר מבחינתי. התקופה הזאת מאוד ביגרה אותי".
כשאתה מסתכל על שחקנים ישראלים שחוזרים אחרי שנה, מה אתה חושב?
"זה מאכזב אותי מאוד. זר צריך זמן, רוגע וביטחון. באירופה יש את הסבלנות הזאת, הרבה יותר מבישראל. אין שום סיבה לחזור אחרי כל כך מעט זמן".
מקבל השראה מגרמניה. כהן (אלן שיבר)
מה גרם לך לפרוש בשנה שעברה?
"הייתה לי עונה טובה כבלם אז בתקופת הקורונה, ואז בקיץ ניב גולדשטיין ואייל סגל פנו אליי ושאלו אותי אם אני רוצה להיות מנהל מקצועי, שהם מחפשים מישהו שהם סומכים עליו. הרגשתי שזה מוקדם מדי בשבילי. אמרתי ששנה הבאה אני אקח את זה, ועכשיו אני אייעץ בכל מה שצריך. אמרתי מרגע שאני עולה לדשא, אני שחקן רגיל ולא מתערב בכלום. התחלתי להיכנס לעניינים לאט לאט תוך כדי שאני שחקן. מרגע שבני לם מונה למאמן, עשינו את המעבר הזה לתפקיד המנהל המקצועי".
מאיפה בא הרעיון למנות את בני לם?
"הוא גם לא רצה את זה. הוא נהנה מאוד בנוער, והדופק והעוצמות של הבוגרים זה קשה. השילוב של בני ושלי זה משהו בלתי ייאמן. הוא סמך עליי בעיניים עצומות ואני סומך עליו בעיניים עצומות. זה לא מנהל מקצועי רגיל, ולא מאמן רגיל. אני עולה על הדשא באימונים, אנחנו צוות לכל דבר באימון. אנחנו חושבים יחד, מנתחים, משפרים את משחק הלחץ. אין בינינו אגו ואנחנו מסתדרים בצורה עיוורת. אני לא רואה את עצמי ממשיך בקבוצה בלי בני לם. גם אם יהיה משבר. אם מפטרים את בני לם אני הולך איתו ביחד. אם הוא נכשל, אז גם אני נכשלתי. אני לא מנהל מקצועי כמו ברק יצחקי, שי אהרון וכו', כל אחד לוקח את זה למקום שונה. אני המקום שלי בדשא יחד עם בני לם".
"אני יורד לחדר הלבשה לפני המשחק, וגם במחצית. מדבר עם בני במחצית, נותן את הזווית שלי. בני על דופק 400 במשחק, והתפקיד שלי זה לתת את השקט וביטחון לבני".
"כך לדוגמא את המשחק מול בשהאקשיר - הם קבוצה ברמה מאוד גבוהה. לבוא וללחוץ 90 דקות זה לא מובן מאליו. אני ובני היינו בטירוף שאנחנו הולכים ללחוץ והולכים עם זה עד הסוף. זה האסכולה שלנו כמועדון - אנחנו משחקים לחץ גבוה בכל הקבוצות במחלקות הנוער".
אתם רוצים שחקן. מה החלק שלך בנושא?
"אני מתעסק רק בצד המקצועי. נגיד ואני רוצה שחקן, אני מסמן אותו ויוצר את הקשר הראשוני. לאחר מכן, המנכ"ל הוא זה שמנהל את המו"מ. אני לא איש כספים, אני איש כדורגל".
קיבלתם הרבה מחמאות על הכדורגל שלכם שנה שעברה, זה הספיק למקום רביעי. אתם יכולים להגיע גבוה יותר?
"המטרה שלנו זה להיות ב-4 הראשונות כבר מתחילת העונה. להיות בצמרת לאורך כל העונה. אנחנו רוצים לשמר את זה, להמשיך לשפר שחקנים. המטרה שלנו היא לקפוץ מדרגה אחת למעלה - להגיע למקום השלישי. אני לא רוצה שמכבי נתניה בפעם הבאה תגיע לאירופה רק בעוד 12 שנה. אני רוצה לייצר מסורת של אירופה. אם היה לנו את המסורת של מכבי ת"א ומכבי חיפה, היינו עוברים את בשהאקשיר, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שלי במעמד הזה".