אחרי ארבעה משחקים סופר סופר מכובדים בליגת האלופות, הגיע המפגש עם קרקע האספלט המחוספסת של המציאות. פריז סן ז'רמן אירחה אותנו למפגש בפארק דה פראנס, זה שראה כבר ניסים עצומים תוצרת כחול לבן - אבל הפעם, למרבה הצער, לא זכינו לישועות, והגויים המוכשרים של גאלטייה העמידו אותנו במקומנו.
לקראת המשחק, פורסמו כל מיני כתבות שמספרות על כמה קיליאן אמבפה מסוכסך ולא מרוכז בכדורגל לאחרונה. ובכן, אם נשפוט לפי מה שראינו אתמול על הדשא, נראה לי שהריכוז שלו ממש בסדר גמור. היה יכול להיות נחמד עבורנו אם היה מתרכז קצת פחות, אפילו.
עזבו רגע אותו, לא מספיק שהפנתר הזה הגיע במוד של לטרוף, גם מסי וניימאר הגיעו מאופסים ובכל הכוח. האינטנסיביות והאיכות של פריז במגרש שלה, כך נראה, היא משהו שספק אם אי פעם תהיה לנו תשובה מקצועית ראויה עבורה.
זה היה באמת מרחץ דמים, כל התקפה של פריז מהשריקה ועד לסיום יכולה הייתה להסתיים בשער, והשחקנים הסחוטים של מכבי חיפה לא היו יכולים לעשות שום דבר. שערים של פיפ"א, רגל לרגל, סיומת מושלמת, באמת שזכינו לטעום כיתת אמן של כדורגל מכמה מהשחקנים הגדולים ביותר שפיארו את המשחק, וכמה שעוד ימשיכו לפאר אותו לשנים רבות.
מרחץ דמים. מסי (GETTY)
ומה איתנו בכל הסיפור? בכנות, לא באמת היינו צד בעניין היום. נתונים במאת האחוזים לחסדי פריז. כן, ניסינו לשחק את הכדורגל שלנו, הבקענו שני שערים במגרש המטורף הזה (וואו סק!!), אבל אם מול קרית שמונה היו בקיעים וסממנים לשחיקה בהגנה הירוקה, אז היום הסכר נשבר לכל עבר ורוחות השמיים.
נשאלת השאלה, מה היינו יכולים לעשות אחרת? ובכן, אני באמת לא יודע מה לומר כאן. מצד אחד, באמת משחק הגנתי רע ורעוע שלנו, כולם כולל כולם. אין נקיים (למעט סק, וגם זה בגלל הצמד ולא בגלל איכות הגנתית) בואכה אובדן ראש כמעט מוחלט, סביבונים ירוקים, אבל האם יש תסריט אחר במצב עניינים שבו פריז צריכה ניצחון ושערים בבית שלה?
היו כאלו שדיברו על חסרונו של דניאל סונדגרן. ובכן, בהחלט הורגש, אין מה לומר. אבל כמה כבר זה היה משנה? במקום שבעה שערים היינו מקבלים חמישה, נניח? וגם זה לא בטוח. כשפריז צריכה לא רק ניצחון, אלא גם הפרש שערים טוב, והכל מאופס אצלם פיקס, זה חסר כל סיכוי. אין לנו באמת יכולת לעצור את השחקנים של הטופ העולמי ביכולת טובה. וב"לנו" אני כמובן מדבר על כלל הכדורגל הישראלי לפרטיו.
באמת שאין יותר מדי מה להתרגש ממה שקרה. קיבלנו כמות שערים גדולה יותר ממה שציפינו (אני הימרתי על 2:5, לא מבין למה זה היה טוב השני גולים הנוספים האלו. יצאו נבלות, למה ככה חזק?!), זה בטח לא איזה רגע נהדר בתולדות המועדון, אבל אלו תוצאות שמתרחשות לא מעט בליגת האלופות, והרבה יותר במהלך השנים האחרונות.
בסך הכל, אפשר באמת להעריך את הדבקות בפילוסופיית המשחק של ברק בכר, ואת החשיבה ההתקפית בכל משחק. מצד שני, אם לא מתווסף לזה מעט שכל ועבודה טקטית נכונה, התוצאות יכולות להיות הפירוק שעברנו אתמול. לא שיחקנו חכם בכלל, משחק ההגנה הקבוצתי והפרסונלי היה רע והמשיך יכולת לא טובה בעורף משחק שני ברצף. ומצד שני, הפסד כאן בהפרש ניכר היה, ככל הנראה, בלתי נמנע בכל התסריטים שדוקטור סטריינג' יכול היה לחזות לאירוע. אין באמת מה להרהר בשחקן כזה או אחר ובמערך כזה או אחר. סתם טחינת מים מיותרת שלא מפיקה גם שום לקח מושכל.
התוצאה של פילוסופיה ללא עבודה טקטית (GETTY)
בסופו של דבר, אפילו בקונצרט הפריזאי הזה ניזכר, ביום מן הימים, על כורסא עם הנכדים, בחיוך קטן בזווית הפה. זכינו לראות כמה מהגדולים ביותר בתולדות המשחק בתצוגת שיא, זכינו לצבוע בירוק, אל מול עיניים משתאות של המקומיים, את היציעים (גם אלו שלא היו שלנו). זכינו להרים תצוגת עידוד מדהימה, מופלאה ועוצמתית מול קהל עוין וגועלי, זכינו להראות לפריז ולעולם כולו שלמרות שאנחנו עדיין לא שם מבחינת רמת המשחק, אנחנו כבר מזמן עקפנו בסיבוב לא מעט אירופיות בכל מה שנוגע לעידוד ותמיכה בקבוצה במספרים פשוט מפלצתיים וברעש גדול. את מה שהיה בצעדה אל המגרש, כששער הניצחון ברקע שמיים עמוסי עשן אבוקות ירוק לבן, עוד יתעדו באגדות, שירים וספרים. זו הייתה אחת החוויות הכי חזקות שלי אי פעם כאוהד, ואני אסיר תודה על כל רגע, יפה וקשה, שזכינו לחוות. אפס חרטות.
ולמרות שניגפנו על המגרש, סיימנו את המשחק בראש מורם ובשירה אדירה, ובגאווה על הדרך המתפתלת, מלאת המהמורות ועמוסת הרגעים המתוקים שיש לנו את הכבוד והעונג לצעוד בה יחד. הקהל שנותר אתמול (בעל כורחו) לעודד את הקבוצה דקות ארוכות לאחר השריקה, הבין והפגין את הוקרת התודה והאהבה הגדולים ביותר שיכול היה להפגין.
אז ההיבט החיובי מהתבוסה הכואבת הזו הוא שבטח לא ידובר על אופוריה ותחושת היי שקשה לרדת ממנה במכבי חיפה, ואת כל הריכוז שלא היה נוכח אתמול, נצטרך להביא ביתר שאת למשחקי הליגה הנותרים (על ענייני בנפיקה-יובה-סיכויים נדבר ביום שבת, דיה צרה בשעתה). יום שבת, אשדוד, רק תנו לנו לסיים כאן את הסיבוב, לשבת קצת באוהלו של קרואסון ולספוג עוד קצת קולטורה ואוכל טוב - וכבר באים!
שבוע טוב וירוק לכולם!
ערב עוצמתי. אוהדי חיפה (GETTY)