מכבי חיפה נפרדה אמש (רביעי) מליגת האלופות אחרי שספגה 13 שערים בשני משחקים מבנפיקה ופריז סן ז'רמן.
הירוקים מהכרמל הפכו לקבוצה שסופגת יותר שערים מכל ישראלית אחרת במפעל, אחרי שעצרו את שתיהן על 5 שערים בלבד בשני המשחקים הקודמים ואף שמרו על שער נקי מול יובנטוס. לכן, רגע אחרי סיכום שלב הבתים, מנסים להבין מה השתנה: איך מכבי חיפה ספגה 13 שערים בשני משחקים?
הסבר 1: היריבות השקיעו יותר
זה אולי ההסבר הבסיסי ביותר, ואולי גם הנכון ביותר. מכבי חיפה פגשה את בנפיקה ליסבון ואת פריז סן ז'רמן כשהפרש השערים חשוב לשתיהן, ולכן ראינו את שתיהן לוחצות מההתחלה ועד הסיום.
אמנם השערים של בנפיקה ושל פ.ס.ז' הגיעו בדקות מאוחרות במשחקים הראשונים, אך ראינו אותן חושבות גם על ההפרש הכללי (שהפך לשובר השוויון אחרי ה-1:1 בין 2 העולות מבית 8) ומבקיעות שערים מאוחרים.
פ.ס.ז' הבקיעה לחיפה שלושה שערים ב-12 דקות, ואז עוד שני שערים בשלוש דקות. בנפיקה הבקיעה שני שערים בטווח של ארבע דקות ועשתה זאת פעמיים (69-73, 88-92). ייתכן שאם הן היו מנסות יותר הן היו מבקיעות יותר גם במשחקים הקודמים.
ההבדל בין הדרג הראשון לדרג השני באלופות זה ההבדל בין ריאל מדריד לקלאב ברוז' בשמינית הגמר. לכן, אולי, הקבוצות השקיעו יותר. יחד עם פערי הרמות הענקיים זה עשה את שלו.
כבוד גדול (אלן שיבר)
הסבר 2: ההגנה של מכבי חיפה נפצעה
דולב חזיזה היה משמעותי מאוד בהגנה של מכבי חיפה ולא שיחק בשלושת המשחקים האחרונים. דניאל סונדגרן, אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר של הירוקים, פספס את המשחקים מול פ.ס.ז' ובנפיקה. דילן בטובינסיקה, משמעותי גם כן, לא שיחק מול בנפיקה.
במקביל, שון גולדברג שיחק 1,980 דקות העונה ואנחנו בתחילת נובמבר. הבלם של חיפה לא יורד מהמגרש בזמן שחבריו לקבוצה נפצעים, והעומס בבירור משפיע גם עליו.
מכבי חיפה ספגה 6 שערים ב-325 הדקות בהן דניאל סונדגרן היה על המגרש באלופות (שער כל 54 דקות), לעומת 15 שערים בדקות בהן לא שיחק (שער כל 14 דקות).
הנוכחות של סונדגרן, של בטוביניסקה או של קורנו (שפספס את המשחק הראשון מול בנפיקה) בריאים לחלוטין לא הייתה מונעת את ספיגת השערים. למרות זאת, הם כנראה היו פותחים לפני עבדוליי סק או רז מאיר וכך ייתכן שהמשחקים היו נראים אחרת.
זה רלוונטי, אגב, בפרט בהקשר של ספיגת השערים אחרי הדקה ה-60. פערי הכושר הגופני בין חיפה לבין קבוצות שמשחקות דרך קבע במפעל הכריעו, ואולי גם חוסר העומק בהגנה הירוקה במקביל.
על השחיקה (אלן שיבר)
הסבר 3: אולי מדובר בחוסר מזל?
בנפיקה ליסבון סיימה את המשחק מול מכבי חיפה עם 1.98 שערים צפויים ועשר בעיטות למסגרת. פריז סן ז'רמן סיימה את המשחק מול מכבי חיפה עם 2.91 שערים צפויים ותשע בעיטות למסגרת. שער צפוי, נזכיר, הוא הסיכוי של בעיטה להכנס לשער בהתחשב באיכות המצב, המרחק מהשער ופרמטרים שונים.
19 בעיטות למסגרת, 4.98 שערים צפויים, 13 שערים בפועל. הנתון הזה, מצד אחד, מראה על יכולת הסיומת של שחקנים כמו ליאו מסי, קיליאן אמבפה או גונסאלו ראמוס.
מצד שני, הוא עלול להעיד על הטעויות האישיות של שחקני חיפה (שבלטו גם מהצפייה בשני המשחקים). בכל אופן, מדובר בנתון סטטיסטי אחד. המבחן הטוב ביותר היה ונשאר מבחן העין, וזה לא הרגיש כאילו הגיע לחיפה לספוג 5 שערים בלבד במשחקים האלה. לא קרוב.
ובכל מקרה, אין סיבה להסיק מסקנות לקראת המשך העונה. מכבי חיפה לא תפגוש השנה קבוצות ברמה של פ.ס.ז', בנפיקה או אפילו יובנטוס. ההגנה שלה תהיה מספיק טובה, בטח כשסונדגרן ובטובינסיקה יחזרו.
חלק מספיגת השערים, אגב, הגיעה בגלל קו ההגנה הגבוה. שחקני חיפה עמדו במרחק ממוצע של 42.9 מטר מהשער מול בנפיקה ו-42.2 מטר מהשער מול פ.ס.ז' לפי markstats. ייתכן שאם חיפה הייתה מנסה לשחק כדורגל הגנתי יותר היא הייתה סופגת פחות שערים.
מצד שני, היא גם הייתה מבקיעה פחות. אפשר להעריך ברמה מסוימת את הרצון לשחק עם קו הגנה גבוה ובדרך שלך מול קבוצות שלא רואות את חיפה ממטר, אותה גישה אולי שהובילה אותם לקאמבק מול הכוכב האדום ועלייה לליגת האלופות. הגישה הזאת, כנראה, הובילה ל-13 שערים ב-180 דקות.
האם עדיף לשחק "יפה" ולספוג 13 שערים או מכוער ולספוג 4-5? זה כבר נושא לכתבה אחרת.
המעז מנצח, או לפחות עולה לבתים (אלן שיבר)